קטגוריה:משלי כה כד

דקויות

פסוק זהה נזכר במשלי כא9; ראו שם.

הקבלות

1. גג נזכר בכמה הקשרים שונים, ראוי לעיין בקשר ביניהם לבין פסוקנו:

• מזבח הקטורת שבמשכן, (שמות ל ג): "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו"; על כך כנראה הסתמכו חכמי התלמוד, כשקישרו את פסוקנו למסעות השכינה לפני חורבן הבית: "ממזבח לגג - דכתיב טוב לשבת על פנת גג (על השכינה אמרו שלמה המלך: טוב לה להסתלק אל גג, משבת עם אשת מדנים - כנסת ישראל שהעמידה צלם בהיכל, ובית חבר - בית שחברו בו את הסמל עם השכינה)..." "ומהר למדבר - דכתיב טוב שבת בארץ מדבר" (בבלי ראש השנה לא.).
• משל לבדידות, (תהלים קב ח): "שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג. כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ".
• מקום מוגן מפני אויב, (שופטים ט נא): "וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל".
• מקום שבו אפשר לצפות על נשים אחרות, (שמואל ב יא ב): "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד".
• מקום שבו אפשר לצפות למרחקים, (שמואל ב יח כד): "וְדָוִד יוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים וַיֵּלֶךְ הַצֹּפֶה אֶל גַּג הַשַּׁעַר אֶל הַחוֹמָה וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ רָץ לְבַדּוֹ".
• מקום של עבודה זרה, (ירמיהו יט יג): "לְכֹל הַבָּתִּים אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל גַּגֹּתֵיהֶם לְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים".
• מקום של אבל, (ישעיהו טו ג): "בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי".
• ולהבדיל, מקום לבניית סוכות, (נחמיה ח טז): "וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם"*.

2. מריבות עם האשה נמשלו לדליפה בתקרה, (משלי יט יג): "וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה"*. מי שיש לו מריבות עם אשתו, צריך לעלות לגג כדי לתקן את הדליפה...

3. בדרך כלל, (בראשית ב יח): "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ"*, אולם הפסוקים שלנו מציגים יוצא-מן-הכלל - כאשר צריך לבחור בין בדידות לבין מריבות בלתי פוסקות, טוב יותר להיות לבד, על פינת גג, מלהיות בחברה.