מצודות על שמואל ב ו
<< · מצודות על שמואל ב · ו · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ויוסף עוד" - לפי שהיו רבים נאספים אליו מעת המלכו לזה אמר שהוסיף עוד לאסוף אליו את הנבחרים בישראל להעלות הארוןפסוק ב
מצודת דוד
"אשר נקרא שם" - אשר נקרא עליו שם וחזר ומפרש מהו השם ואמר שם ה' צבאות יושב הכרובים הוא הנקרא עליו
"מבעלי יהודה להעלות וגו'" - מקרא קצר הוא ורצה לומר שהלכו מבעלי יהודה אשר באו שמה להעלות משם וגו'
מצודת ציון
"מבעלי" - היא קרית יערים וכמו שכתוב (יהושע טו ט)בעלה היא קרית יעריםפסוק ג
מצודת דוד
"את העגלה" - רצה לומר נהגו הבקר המושכים את העגלה
"וישאוהו" - על ידי הבקר אשר משכו העגלה
מצודת ציון
"אל עגלה" - על עגלהפסוק ד
מצודת דוד
"לפני הארון" - להנהיג את הבקר אבל עוזא הלך מצד הארון ולזה חזר וכתבו לומר שאחיו לבד הלך לפני הארון ולא עוזה ולזה הרגיש הוא אשר שמטו הבקר להארון ואחיו לא הרגיש
"וישאוהו וגו' עם ארון" - רצה לומר הבקר נשאו העגלה עם הארון אשר עליופסוק ה
מצודת דוד
"בכל עצי ברושים" - בכלי שיר העשויים מעצי ברושים
"לפני ה'" - לפני ארון ה'
מצודת ציון
"משחקים" - שמחים
"ובכנרות ובנבלים ובתפים" - שמות כלי שיר
"ובמנענעים" - הוא מכלי הנגון יעורר האדם להניע גופו ולרקד
"ובצלצלים" - הם שני כלי נחושת ומקישין זה בזה ומשמיעים קול גדול ובמשנה (תמיד פרק ז משנה ג)הקיש בן ארזא בצלצל וכן (תהלים קנ ה) בצלצלי שמעפסוק ו
מצודת דוד
"וישלח עוזה" - הושיט את ידו
"כי שמטו הבקר" - נענענוהו ממקומו וחשב עוזה שיפול מן העגלה
מצודת ציון
"נכון" - שם מקום ובדברי הימים (יג ט) אמר כידון והיא היא ובשתי השמות נקראה (ראה סוטה לה ב)
"שמטו" - ענין הזזה מן המקום כמו (מלכים ב ט לג)ויאמר שמטוהפסוק ז
מצודת דוד
"עם ארון" - סמוך להארון
"על השל" - על המעשה שעשה בשגגה וכאלו שכח שארון ה' הוא
"ויחר" - על מיעוט האמנתו בה' לחשוב שיפול ארונו לארץ
מצודת ציון
"השל" - ענין שכחה ושגגה וכן (לעיל ג כז) לדבר אתו בשליפסוק ח
מצודת דוד
"על אשר פרץ" - בעבור דאגת הפרץ
"ויחר לדוד" - על עצמו חרה כדרך המיצר ונבהל וכן (שמואל-א טו יא) ויחר לשמואל
מצודת ציון
"פרץ" - ענין שברפסוק ט
מצודת דוד
"את ה'" - את ארון ה' כי חשב שאי אפשר להיות נזהר בקדושתופסוק י
מצודת דוד
"ויטהו" - נטה אותו מדרך עיר דוד אל בית עובד אדום
מצודת ציון
"על עיר דוד" - אל עיר דוד
"הגתי" - היה מתגורר בגת אבל היה לוי ומן השוערים כמו שנאמר בדברי הימים (טו כד)פסוק יא
מצודת ציון
"וישב" - ענין עכבהפסוק יב
מצודת דוד
"בעבור ארון האלהים" - אשר יושב בביתו כי קודם לזה לא בא לכלל ברכה כזאת
"עיר דוד" - לעיר דוד והיא ציוןפסוק יג
מצודת דוד
"ויזבח" - אחר כל ששת הצעדים
מצודת ציון
"צעדו" - פסעו והלכו
"ומריא" - שור פטם וכן (מלכים א א ט) צאן ובקר ומריאפסוק יד
מצודת דוד
"אפוד בד" - מלבוש עשוי כדמות האפוד של כהן גדול והיתה מיוחדת להאנשים המתבודדים בעבודת ה' וכן בשמואל נאמר (שמואל-א ב יח) ושמואל וגו' חגור אפוד בד ודוד הלבישו בעת העלאת הארון
מצודת ציון
"מכרכר" - ענין רקידה של שמחה ודוגמתו (ישעיהו סו כ)בפרדים ובכרכרות
"בכל עוז" - בכל כחפסוק טז
מצודת דוד
"ותבז לו בלבה" - בזתה אותו בלבה כי חשבה שאין זה מדרך המלך ואף לפני הארון
מצודת ציון
"נשקפה" - ענין הבטה כמו (בראשית כו ח)וישקף אבימלך
"בעד החלון" - דרך החלון וכן (מלכים ב א ב)בעד השבכה
"מפזז" - גם הוא ענין רקוד ומשונה ממנה קצת ויתכן שהוא ענין מהירות הרקוד ודוגמתו (שבת פח א)עמא פזיזאפסוק יז
מצודת דוד
"במקומו" - במקום שהכין לו והוא בתוך האהל וגו'
מצודת ציון
"ויציגו" - העמידו כמו (בראשית ל לח)ויצג את המקלות
"אשר נטה" - אשר פרשפסוק יט
מצודת דוד
"לאיש" - רצה לומר לכל אחד בין איש ובין אשה
"לכל העם" - הבאים עם הארון
מצודת ציון
"המון" - עם רב
"חלת" - לחם השלם תקרא חלה
"ואשפר" - רוצה לומר מנה יפה בשר והוא מלשון (בראשית מט כא)הנותן אמרי שפר
"ואשישה" - שם כלי ישימו בה היין כמו (שיר השירים ב ה)סמכוני באשישות רצה לומר הכלי עם הייןפסוק כ
מצודת דוד
"אשר נגלה היום" - על אשר בהכרכר היה נגלה מה מבשר הגוף ואמהות עבדיו רואות וכדרך הרקים שאינם חוששים לכסות בשר גופם לבל יראה
"מה נכבד" - מה מאד נעשית היום מכובד בעיני כל ובדרך לעג אמרה כן כאלו אמרה מאוד נעשית מבוזה בעיני כל
"וישב דוד" - לאחר שחלק לכל העם וגו' אחר הברכה שברכם בשם ה' שב לברך גם אנשי ביתו
מצודת ציון
"אמהות" - שפחות
"הרקים" - אנשים הרקים מכל מעלהפסוק כא
מצודת דוד
"לפני ה'" - רצה לומר הלא כרכורי היה לפני ה' וגו' וכבוד המלכים כאין נגדו
"ושחקתי" - ובעבור זה שחקתי לפניו
מצודת ציון
"נגיד" - שליט ומושל
"ושחקתי" - ושמחתיפסוק כב
מצודת דוד
"עמם אכבדה" - עם מעשים כאלה הייתי עוד מכובד ולא מבוזה הואיל ועשויים לכבוד הארון
"והייתי" - ואם הייתי שפל בעיני להקל מאוד בכבודי ואפילו לפני האמהות אשר אמרת
"ונקלותי עוד מזאת" - ואם הייתי עושה מעשה קלות עוד יותר ממה שעשיתי
מצודת ציון
"ונקלותי" - מלשון קלותפסוק כג
מצודת דוד
"לא היה לה ולד" - בעון שבזתה את דוד על שהקל בכבודו לפני ארון האלהים
<< · מצודות על שמואל ב · ו · >>