מצודות על שופטים ה
<< · מצודות על שופטים · ה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"לאמר" - רצה לומר שבני ישראל יאמרוהו
מצודת ציון
"ותשר" - מלשון שירהפסוק ב
מצודת דוד
"ברכו ה'" - בעבור שתי אלה ברכו ה'
"בהתנדב עם" - רצה לומר בעבור מה שנתן ה' בלב העם להתנדב ללכת למלחמה עם כי ראו חולשתם וגבורת סיסרא
"בפרע פרעות" - רצה לומר במה שנקם הקדוש ברוך הוא נקמותיו על ידי ישראל להיות נראה שבכח ידם נעשתה והיא להם לכבוד
מצודת ציון
"בפרוע פרעות" - ענין נקמה כי (במדבר לא ב)נקום נקמת תרגמו אתפרע פרענותאפסוק ג
מצודת דוד
"אנכי לה'" - רצה לומר על אשר אנכי לה' ולחלקו להאמין בו לזה אנכי אשירה על התשועה הבאה לי ממנו
"שמעו מלכים" - את אשר אני דובר למען תיראו להלחם עוד בישראל
מצודת ציון
"האזינו" - הטו אוזן לשמוע
"רוזנים" - ענין שררה כמו (תהלים ב ב)ורוזנים נוסדו יחדפסוק ד
מצודת דוד
"נטפו מים" - להחריד ולבלבל הגוים בקול המון הגשם
"גם שמים נטפו" - שרי מעלה של הגוים אחזום חיל ורעדה כאדם החרד והזיעה נוטף ממנו
"ארץ רעשה" - החריד והרעיש כל מלכי האדמה
"בצעדך משדה אדום" - כפל הדבר במלות שונות וכדרך השיר
"בצאתך משעיר" - כשיצאת לפני ישראל כשעברו את הר שעיר כי אז התחילו להלחם בסיחון ועוג
מצודת ציון
"בצעדך" - מלשון צעדה והלוך
"נטפו" - מלשון טפטוף ושפיכה
"עבים" - ענניםפסוק ה
מצודת דוד
"זה סיני" - כמו זה הר סיני שנאמר בו (שמות יט טז) ויחרד כל ההר כמו כן חרדו כולם מפחד ה' הנלחם לישראל
"הרים נזלו" - מגודל הרעדה ונטפו זיעה
מצודת ציון
"נזלו" - ענין נטיפה כמו (במדבר כד ז)יזל מים מדליופסוק ו
מצודת דוד
"והלכי נתיבות" - רצה לומר האנשים אשר הוכרחו לילך בנתיבות היו הולכים דרך מעוקל לבל ירגיש מי בהם
"בימי שמגר" - אבל בימי השופט שמגר ובימי יעל אשר גם היא שפטה בימי שמגר לא היתה תשועה שלימה ולא חרדו הגוים מפחד ה' ולזה חדלו הולכי אורח מיראת הגוים
מצודת ציון
"חדלו" - מנעו
"ארחות" - נתיבות דרכים ושבילים
"עקלקלות" - מלשון מעוקל ומעוקםפסוק ז
מצודת דוד
"אם" - כאם המיסרת את בנה ליישר דרכו כן אנכי לישראל
"עד שקמתי דבורה" - רצה לומר כן היה עד אשר קמתי אני דבורה כי מעתה יהיה כמאז כי התשועה הבאה על ידי שלימה היא ויחרדו הגוים מה' ולא יחדלו ישראל מללכת אורח ומלשבת בערי הפרזי
"חדלו פרזון" - כי פחדו לשבת בערי הפרזי ורק בישראל חדלו ולא בגוים כי הם לא פחדו מישראל מלשבת בערי הפרזי כי ידם היה על העליונה
מצודת ציון
"פרזון" - ערי פרזי מבלי חומה סביבם
"שקמתי" - מלשון קימהפסוק ח
מצודת דוד
"יבחר אלהים חדשים" - כי כאשר יבחר ישראל אלהים חדשים אז בא מלחמה בעריו בעבור העונש ולא כשמטיב דרכו כי הלא בימי יהושוע שנאמר (יהושע ד יג) כארבעים אלף וגו' עברו וגו' אל ערבות יריחו וכי היה נראה באותן ארבעים אלף מגן ורומח כי הלא בנס כבשו את יריחו ולא במלחמה ובמגן ורומח
מצודת ציון
"לחם" - מלשון מלחמה
"שערים" - עיירות כמו (דברים יז ב)באחד שעריך
"מגן" - תריס
"ורמח" - כידוןפסוק ט
מצודת דוד
"לבי לחוקקי וגו'" - רצה לומר לא מן השפה ולחוץ כי אם מעומק הלב אדבר לחוקקי ישראל המתנדבים להלחם שהם יברכו לה' על מה שנתן בלבם להתנדב
מצודת ציון
"לחוקקי" - הגדולים יקראו מחוקקים כי הם משימים החוקיםפסוק י
מצודת דוד
"רכבי" - הן השרים הרוכבים על אתונות לבנות לרוב הגדולה הן החכמים יושבי המשפט הן הסוחרים ההולכים בדרך כולכם שיחו ודברו תהלות ה' השרים על אשר ישארו בגדולתם והחכמים על אשר יוכלו מעתה להרחיב לבם בחכמה מבלי טרדות פחד הגוים והסוחרים על כי ילכו מעתה בדרך סלולה לא ארחות עקלקלות
מצודת ציון
"אתונות" - נקבות החמורים
"צחורות" - לבנות כמו (יחזקאל כז יח)וצמר צחר
"מדין" - מלשון דין
"שיחו" - דברו כמו (דברי הימים א טז ט)שיחו בכל נפלאותיופסוק יא
מצודת דוד
"מקול מחצצים" - רצה לומר תמורת מה שהיה נשמע קול מורים חצים אשר יורו בין ההולכים לשאוב מים תמורת הקול הזה ישמע עתה שם קול מספרים צדקות ה' והם הצדקות שעשה להערים הפרזים שבישראל אשר היו שוממים כי אז בהיות התשועה חזרו וירדו עם ה' לעריהם הפרזים
מצודת ציון
"מחצצים" - מלשון חצים
"משאבים" - מלשון שאיבת המים
"יתנו" - ענין דבור כי (דברים ו ז)ושננתם תרגומו ותתנון וכן (לקמן יא מ) לתנות לבת יפתח
"פרזונו" - מלשון פרזוןפסוק יב
מצודת דוד
"עורי עורי" - רצה לומר: התחזקי לדבר בשיר. וכפלה אמריה כדרך השיר ולרוב הזרוז.
"ושבה שביך" - רצה לומר: בהתחזק השיר תתגבר התשועה.
מצודת ציון
"עורי" - מלשון הערה והתעוררות.
"ושבה שביך" - מלשון שביה.פסוק יג
מצודת דוד
"ה' ירד לי" - ה' יתן לי ממשלה בגבורי הגוים וכפל הדבר במלות שונות
"אז" - כאשר יתחזק השיר ותתגבר התשועה אז הנשאר מישראל למשול באדירי עם הם הגוים החזקים
מצודת ציון
"ירד" - ענין ממשלה כמו (תהלים קי ב)רדה בקרב אויבך
"שריד" - שיור כמו (ירמיהו מב יז)שריד ופליט
"לאדירים" - כמו באדירים למ"ד במקום הבי"ת וכן (ויקרא כז ז) ונפלו לפניכם לחרב ומשפטו בחרבפסוק יד
מצודת דוד
"ירדו מחקקים" - השרים מבני מכיר בן מנשה ירדו בהמלחמה ההיא עם סיסרא ומזבולון ירדו כולם ואף הסופרים עם שאינם מלומדי מלחמה
"אחריך" - כאלו תדבר לאפרים ותאמר אחר מלחמת יהושוע אשר יצא ממך יבוא שאול הבא מבנימין וילחם בעמלק ברוב עם אשר יבאו עמו ממך אתה ישראל וכמו שכתוב (שמואל א טו ד) ויפקדם וגו' מאתים אלף
"בעמלק" - מאז נלחם הוא בעמלק והחלישם כמו שכתוב (שמות יז יג) ויחלש יהושוע את עמלק
"מני אפרים" - מן שבט אפרים ושרשם והוא יהושוע נשיאם
מצודת ציון
"מני" - מן והיו"ד נוספת
"בעממיך" - מלשון עם
"מושכים" - כי הכתיבה עשויה במשיכת הקולמוס
"בשבט" - רצה לומר קולמוספסוק טו
מצודת דוד
"בפלגות ראובן" - רצה לומר אם כל השבטים האלו לא פחדו מלרדת למלחמה אם בעבר ואם בהווה ואם בעתיד לזאת בפלגות ראובן רצה לומר במה שראובן נחלק ונפרד מן המלחמה ההיא גדולים המה חקקי לב רצה לומר הנה ראוי לחשוב רבות מחשבות לב להבין הדבר מה זה היה לו שנחלק מן המלחמה
"בעמק שלח ברגליו" - כי למעלה נאמר (ד יד) שאמרה דבורה לברק לרדת מן ההר אל העמק לקראת המלחמה ושמע ברק אליה וירדו לזה אמרה גם בזה עשה יששכר כברק כי בעמק אשר שולח לרדת בה בדבר ה' על ידי דבורה בה ירד ברגליו של ברק רצה לומר עם הלוכו ואחריו ולא פחד לרדת אל העמק (ומלת שלח חוזר על יששכר כי דבר ה' שעל ידי דבורה היה לכל העם ומפני הכבוד ייחדה הדבר לברק שהיה שר הצבא)
"ושרי ביששכר" - רצה לומר עם כי השרים ביששכר ישבו בכל עת עם דבורה ללמד בישראל חק ומשפט וכמו שכתוב (דברי הימים א יב לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו' ולא נסו אם כן מעולם ללכת במלחמה ויששכר עם כל זה עשה כן כמו ברק וירד למלחמה כמוהו
מצודת ציון
"ושרי" - כמו ושרים
"ברגליו" - עם הלוכו ואחריו וכן (לעיל ד י) ויעל ברגליו
"בפלגות" - ענין חלוקה כמו (בראשית י כה) נפלגה הארץ
"חקקי" - מלשון חקיקה וענינו מחשבהפסוק טז
מצודת דוד
"לפלגות" - לזאת למה שנפרד ראובן מן המלחמה ראוי לחקור עליו רבות חקרי לב להשכיל אמתת הדבר
"לשמע וגו'" - רצה לומר מה ששאלת הארץ ההיא באמרך ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה (במדבר לב ד) וכי שאלתך היה לשבת בית לשמוע שריקות העדרים והמקנה וכי לא עלתה על דעתך שבעל כרחך תרד במלחמה בהיותך יושב על הספר
"למה ישבת בין המשפתים" - רצה לומר ואם תשיב לומר שאתה מורך לב לרדת לקראת נשק אם כן מתחלה למה ישבת באחוזת עבר הירדן בין גבול ארץ ישראל ובין גבול הגוים הלא מקום סכנה הוא לשבת על הספר ומדוע בחרת בזה הגבול לשבת בה
מצודת ציון
"המשפתים" - מלשון שפה וענינו גבול וכן תרגם יונתן תחומין וגם הוא תרגום של גבול וכן (שם מט יד) רובץ בין המשפתים
"שרקות" - הונח על הקול הבאה בקבוץ השפתים וכן (ישעיהו ה כו)ושרק לו והוא שאול על כל המקנהפסוק יח
מצודת דוד
"ונפתלי וגו'" - רצה לומר וגם נפתלי כמוהו לא חש למות על מרומי שדה במקום המלחמה (עם כי ה' צוה לקחת למלחמה בני זבולון ובני נפתלי כמו שכתוב למעלה ולא צוה להביא למלחמה מיתר השבטים מכל מקום התרעמה דבורה על ראובן ועל דן על שלא באו מעצמם כדרך שבאו משאר השבטים)
"זבלון וגו'" - רצה לומר אולם זבולון עשה הטוב כי הוא עם אשר חרף ובזה נפשו ללכת למלחמה ולא יקרה נפשו בעיניו לחשוש פן ימות במלחמה
מצודת ציון
"חרף" - ענין בזיון
"מרומי" - מלשון רםפסוק יט
מצודת דוד
"אז" - בעת הלחם סיסרא נלחמו בעבורו מלכי כנען ברב עם כי בתענך נלחמו וקצה המחנה הגיע עד מי מגדו
"בצע" - בחנם באו בעזרתו ולא לקחו בשכרם בצע כסף ואמרה כמתרעמת הלא הגוים באו בחנם בעזרת סיסרא ומדוע לא בא ראובן ודן בעזרת אחיהם
"באו מלכים" - רצה לומר שבטי ישראל הנה לא באו בעזרת אחיהם ומלכי ארצות אחרות באו לעזרת סיסרא ונלחמו בעבורו
מצודת ציון
"על מי" - עד מי
"בצע" - ענין חמדה כמו (תהלים ל י)מה בצע בדמיפסוק כ
מצודת דוד
"מן שמים נלחמו" - רצה לומר אולם גם בלתם נפל סיסרא וכאלו מן השמים נלחמו עמו וכאלו הכוכבים סרו ממסלותם ומדרך מהלכם וירדו ונלחמו עם סיסרא ורבותינו זכרונם לברכה אמרו (פסחים קיח ב) שהכוכבים הרתיחו השריונות ונכנסו בנחל קישון להתקרר ושטפם מי הנחל
מצודת ציון
"ממסילותם" - מלשון מסילה ודרךפסוק כא
מצודת דוד
"נחל קדומים וגו'" - רצה לומר הנה מי הנחל אשר היה מקודם ומאז בנחל קישון הלא מעטים היו עד אשר דרכתי אני בה בעוז מבלי נזק ועתה על פי הנס איך רבו למעלה עד אשר שטפו הגוים
"נחל קישון גרפם" - כי המלחמה היתה בשפת הנחל ובנס גברו מי הנחל ושטפם
מצודת ציון
"גרפם" - ענין כבוד וטאטא כי (שמות לח ג)יעים תרגם אונקלוס מגרופתא ורצונו לומר שטפם
"תדרכי" - מלשון דרך והלוך
"נפשי" - רצה לומר אני בעצמי
"עוז" - כמו בעוזפסוק כב
מצודת דוד
"אז הלמו וגו'" - רצה לומר כי בראותם הנחל שוטף נסו לנפשם על הסוסים ואז הוכו ונשברו עקבי הסוס מן הדהרות ודליגות שעשו עמהם אנשיו הגבורים רוכבי הסוסים או מלת 'אביריו' חוזר על הסוסים ורצה לומר מן הדהרות שעשו סוסיו החזקים
מצודת ציון
"הלמו" - ענין הכאה כמו (ישעיהו מא ז)הולם פעם
"עקבי" - הוא סוף הרגל
"מדהרות" - כן יקרא דריסת ודליגת הסוס בכח כמו (נחום ג ב)וסוס דוהר וכפל המלה לרוב הדהרות
"אביריו" - מלשון אביר וחזקפסוק כג
מצודת דוד
"לעזרת ה' בגבורים" - כפלה הדבר לפרש באיזה עזרה ואמרה לעזרת עם ה' הנלחם בגבורים והם אנשי סיסרא
"אמר וגו'" - המלאך אמר לקללו ובנבואה אמרה
"ארו וגו'" - רצה לומר קללו לומר ארור יושבי מרוז על שלא באו לעזרת עם ה' עם כי היו סמוכים למקום המלחמה
"אורו מרוז" - קללו אתם את המקום מרוז
מצודת ציון
"אורו" - מלשון ארור
"מרוז" - שם מקוםפסוק כד
מצודת דוד
"מנשים באהל" - רצה לומר מפי נשים צדקניות וצנועות היושבות באהל מפי הנשים האלה תבורך ותתקיים הברכה עם שלא אמרה מלאך ה' כקללת מרוז
"תברך וגו'" - לפי שאמרה לקלל יושבי מרוז אמרה אבל יעל תבורך מפי הנשים על כי היא עזרה לישראלפסוק כה
מצודת דוד
"בספל אדירים" - ולמען יהא לבו בטוח בה ולא ירגיש בדבר הקריבה לפניו חמאה בספל חשוב הראוי להאכיל בו אדירים וחשובים למען יחשב אשר נפשו יקרה בעיניה ולאדון יחשב לה
"מים שאל" - רצה לומר הבינו חכמתה של יעל כי סיסרא בקש מים והיא נתנה לו חלב כמו שכתוב למעלה (ד ט) ותפתח את נאד החלב ותשקהו וזהו בכדי להביא עליו תרדמה
מצודת ציון
"בספל" - באגן והוא כלי מה וכן (לקמן ו לח) מלא הספל מים
"אדירים" - רוצה לומר גדולים וחשובים
"חמאה" - הוא שומן החלבפסוק כו
מצודת דוד
"והלמה סיסרא" - הכתה ושברה את סיסרא והסירה ראשו ונגעה אותו בהכאה ופציעה ועם היתד חלפה רקתו מעבר אל עבר
"ידה וגו'" - אבל בקשה נפשה והושיטה ידה השמאלי לקחת יתד האהל וימינה הושיטה לקחת המקבת הקרוי הלמות עמלים על שם שהאנשים עמלים במלאכה ומכים בו לעשות מלאכתן
מצודת ציון
"ליתד" - הוא המסמר
"להלמות" - ענין הכאה
"עמלים" - מלשון עמל וטורח
"מחקה ראשו" - הסירה ראשו בדברי רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא פט א)אין מוחקין במקום שגודשין ורצונו לומר אין מעבירין דבר מה על המדה להסיר הגודש
"ומחצה" - ענין נגוע ומוכה כמו (תהלים קי ו)מחץ ראש
"וחלפה" - ענין העברה מעבר לעבר כמו (ישעיהו ח ח)וחלף ביהודה
"רקתו" - הוא המקום שאצל העיןפסוק כז
מצודת דוד
"באשר כרע" - במקום שכרע שם נפל סיסרא הנאבד והנבוז כי לא היה יכול להתחזק עוד אחר הכריעה וזהו ממליצת השיר כי באמת לא כרע ולא נפל
"בין רגליה כרע" - לפניה כרע על כרעיו ומיד נפל לארץ ונשאר שוכב ולא הוסיף לקום ורצה לומר במהירות רב הומת וכפלה הדבר לחזוק וכדרך השיר
מצודת ציון
"כרע" - ענין נפילה על הברכים
"שדוד" - נבוז ונאבד כמו (שם לג א) ואתה לא שדודפסוק כח
מצודת דוד
"בעד החלון" - חזרה לספר בשירתה אשר אם סיסרא נשקפה בעד החלון לראות אם בא מרכבת בנה ובראותה כי איננו תילל במר נפש ומשקפת תמיד בעד האשנב ואומרת מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו וגו' וכפלה הדבר כדרך המיילל מכאב לב
מצודת ציון
"בעד" - נגד
"נשקפה" - ענין הבטה כמו (בראשית כו ט)וישקף אבימלך ואמר בלשון נפעל על כי גם היא נשקפה למביטים בה
"ותיבב" - ענין יללה כי (במדבר י ה)תרועה תרגם אונקלוס יבבא וקול התרועה היא כיללה
"האשנב" - הוא כעין חלון כמו (משלי ז ו)בעד אשנבי נשקפתי
"בושש" - ענין איחור כמו (שמות לב א)בושש משה
"פעמי" - צעדה והלוך כמו (תהלים פה יד) וישם לדרך פעמיופסוק כט
מצודת דוד
"חכמות שרותיה" - החכמות אשר בשרותיה כל אחת תשיב לנחמה ואף היא כאחת מהן תשיב אמריה לעצמה
מצודת ציון
"תענינה" - כל אחת תענה ותשיבפסוק ל
מצודת דוד
"שלל צבעים" - השלל מבגדים צבועים החשובים ביותר יהיו נתונים לסיסרא על היותו שר הצבא וחוזרת ומפרשת שזהו השלל מבגדים צבועים המרוקם אשר יתדמו בשני עבריהם אבל צבע רקמתים שאינם מתדמים בשני עבריהם החשוב עוד יותר ויותר יחולק לכל בעלי השלל לכרוך בו הצואר לנוי כי מתחלה עשויים הם לכך ואינם ראויים לתשמיש אחר ולזה יחולק לכולם ואם כן בעבור כל זה המה מתאחרים לבוא
"רחם וגו'" - אף כל אחד יקח בשלל עלמה או שתי עלמות
"הלא ימצאו" - רצה לומר וזאת דברי נחמתן כי תאמרנה הלא הון רב ימצאו בישראל ושמה יחלקו ביניהם את השלל ולזה הם מאחרים לבוא
מצודת ציון
"רחם רחמתים" - רוצה לומר עלמה ושתי עלמות וקראן בלשון בזיון על שם הרחם
"לראש גבר" - רצה לומר לכל איש
"רקמה" - מעשה רוקם בהרבה מיני צבעים
"רקמתים" - רצה לומר בשתי פנים בהעבר מזה ובהעבר מזה וחלוקה זה מזה והוא כמו מעשה חושבפסוק לא
מצודת דוד
"ארבעים שנה" - עד כלות ארבעים שנה מזמן התחלת השעבוד
"ותשקט וגו'" - אין זה מדברי השירה אלא המה דברי כותב הספר
"ואהביו" - אבל אוהבי ה' יהיו כצאת השמש בבוקר שהולך ומאיר בכל פעם יותר עד שהוא בגבורתו שהוא חצי היום כן יהיו אוהבי ה' הולכים וחזקים עד אשר יהיו בגבהי המעלה
"כן יאבדו" - אמרה דבורה הנה תנחומין של הבל היו והלואי כן יאבדו כל אויביך אתה ה' כאשר נאבד סיסרא
<< · מצודות על שופטים · ה · >>