מצודות על ישעיהו מט
<< · מצודות על ישעיהו · מט · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ממעי וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מבטן קראני" - מעת היותי בבטן אמי קרא שמי ישעיהו לרמז שאנבא ישועות
"מרחוק" - היושבים מרחוק
"שמעו איים" - יושבי איי היםפסוק ב
מצודת דוד
"באשפתו הסתירני" - ר"ל היה לי למחסה מן הרשעים ולפי שהמשיל עצמו לחץ אמר לשון הנופל בחצים
"לחץ ברור" - להוכיח ולנבאות וגו' וכפל הדבר במ"ש
"החביאני" - לבל יוכלו להרע לי
"כחרב חדה" - להוכיח את הרשעים ולנבאות עליהן פורעניות
מצודת ציון
"חדה" - חדודה ושנונה
"החבאני" - מלשון מחבואה ומסתור
"ברור" - נקי מן החלודה
"באשפתו" - כן נקרא נרתק החצים כמו עליו תרנה אשפה (איוב ל"ט)פסוק ג
מצודת דוד
"עבדי אתה" - מזומן אתה לשליחותי כעבד לאדון
"ישראל" - הרי אתה לפני ככל המון ישראל אשר אתפאר בך כמו בכולםפסוק ד
מצודת דוד
"ופעולתי" - שכר פעולתי הוא עם אלהי וכפל הדבר במ"ש
"אכן" - אבל באמת משפט גמולי הוא עם ה' ושלם ישלם הואיל ועשיתי את שלי
"לתוהו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"ואני אמרתי" - כשהייתי מוכיחם ולא הטו אוזן חשבתי מתחלה אשר יגעתי לריק כי הואיל ולא הועלתי א"כ לא אקבל שכרפסוק ה
מצודת דוד
"ועתה אמר ה' וגו'" - ר"ל ה' אשר מבטן יצר אותי להיות לו לעבד ללכת בשליחותו אמר לי עתה להשיב אליו את יעקב בתשובה ולאסוף אליו את ישראל להאמין בו ובעבור זה אהיה נכבד בעיני ה' ואף היה חזקי לבל יוכלו הרשעים להרע לי וכאומר כאשר חשב באחרונה כן אמר לי ה' שאף אם לא אועיל אהיה נכבד בעיניו וכן היה לי למעוז ולחוזק
מצודת ציון
"לשובב" - מלשון השבה
"יאסף" - ענין הכנסה
"עזי" - חזקיפסוק ו
מצודת דוד
"ונתתיך" - אלא עוד מתנה גדולה אוסיף לך כי אתן אותך מתנבא ומבשר על הגאולה העתידה אשר תהיה לאור כל העמים כי אז כולם ילכו באור ה' להאמין בו להיות אז תשועתי מקצה הארץ עד קצהו כי כולם יהיו נושעים בתשועת ה'
"ויאמר" - ה' אמר לי מתנה קלה היא בעיני ממה שתהיה לי עבד בדבר זה לבד להקים את שבטי יעקב להיות עומדים באמונתם ולהשיב אלי בתשובה את ישראל המוקפים בהסתת פתויי היצה"ר כעיר נצורה המוקפת בגייסות
מצודת ציון
"נקל" - מלשון קל
"ונצורי" - מלשון מצור והיקף כמו כעיר נצורה (לעיל א')פסוק ז
מצודת דוד
"קדש" - למען קדש ישראל אשר בחר בך וכפל הדבר במ"ש
"למען ה'" - ר"ל לא למענכם יעשו הכבוד הזה כי אם למען ה' אשר נאמן בהבטחתו שהבטיח להיות עמכם וכמ"ש יחזיקו עשרה אנשים וגו' לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח)
"מלכים יראו וקמו" - בעת הגאולה כשיראו אותו המלכים יקומו מפניו וכאשר יראוהו השרים ישתחוו לו
"למתעב גוי" - על מי שהוא מתועב לכל גוי
"לעבד מושלים" - על מי שהוא עבד להרבה מושלים כי כל אומה ולשון מושלים בו
"לבזה נפש" - על ישראל שנעשה בזוי בעיני העכו"םפסוק ח
מצודת דוד
"ואצרך" - בכל דור אשמרך מן הכליה ואתנך להיות בריתי עמך עד עולם ולהקים על תלה את הארץ המיוחדת היא א"י ולהנחיל לך את הנחלות שהיו שוממות בזמן הגולה
"בעת רצון" - בעת שתעשה רצוני אענה לך בזעקתך בעבור הצרה הבאה
"וביום ישועה" - וביום שאתה צריך ישועה שאתה בצרה אעזור לך וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"עניתיך" - מלשון עניה ותשובהפסוק ט
מצודת דוד
"הגלו" - היו מגולים ונראים לאור היום
"על דרכים ירעו" - עם כי אין המרעה מצוים בדרכים ובגובה ההרים ורצה לומר עם כי ישובו דרך המדבר לא יחסרו דבר
"לאשר בחושך" - למי שהסתיר עצמו בחושך מפחד האויב
"לאמר וגו'" - מוסב על ואצרך שבמקרא שלפניו לומר אצרך מן הכליה עד יבוא העת לאמר להאסורים בגולה צאו משם
מצודת ציון
"הגלו" - מלשון גלוי
"שפיים" - כן נקראו המקומות הגבוהים וכן רוח צח שפיים (ירמיהו ד)פסוק י
מצודת דוד
"כי מרחמם" - ה' המרחם עליהם מעולם הוא ינהגם וינהלם במקום מבועי מים וירוו צמאונם
"ולא יכם" - לא יכאיבם חמימות האויר וחום השמש
"לא ירעבו" - בזה יפרש המקרא שלפניו
מצודת ציון
"שרב" - ענין חמימות ויובש כמו והיה השרב לאגם (לעיל ל"ה)
"מבועי" - ענין מקוה ומעין כמו למבועי מים (שם)
"ינהלם" - ענין הנהגה כמו נהלת בעזך (שמות, טו)פסוק יא
מצודת דוד
"ומסילותי" - המסילות שאוליך אותה בהם ירימו מקומות העמוקים שבהם למען יהיה שוה וישר ונוח ללכת בהם
"לדרך" - ר"ל לדרך כבושה
מצודת ציון
"ומסלתי" - מלשון מסילה ודרך
"ירומון" - מלשון הרמה והתנשאותפסוק יב
מצודת דוד
"מארץ סינים" - הוא פאת הדרום כן ת"י
"הנה אלה" - מקצת הבאים לא"י יבואו ממקום רחוק והיא פאת המזרח ולפי שא"י משוכה מקו השוה ולמערב לזה קרא פאת המזרח רחוק
"ומים" - מפאת המערב
מצודת ציון
"סינים" - נקרא כן על שם היושבים שמה כמ"ש ואת הערקי ואת הסיני (בראשית י')פסוק יג
מצודת דוד
"רנו שמים וגו'" - הוא ענין מליצה ור"ל הרבה שמחה יהיה בעולם
מצודת ציון
"וגילי" - ענין שמחה
"ופצחו" - ענין פתחון פה בהרמת קול וכן פצחי רנה וצהלי (לקמן נ"ד)פסוק יד
מצודת דוד
"ותאמר ציון" - הנה ציון תחשוב לומר ה' עזב אותי ושכח ביפסוק טו
מצודת דוד
"גם אלה תשכחנה" - אף אם יתכן בשום פעם שתשכחנה גם אלה אולם אנכי לא אשכחך
"התשכח" - כאומר הנה לא כן הוא כי האם תשכח אשה עולה וכי תקשה לבה מלרחם בן בטנה
מצודת ציון
"עולה" - ענינו ולד רך כמו מפי עוללים ויונקים (תהלים ח')פסוק טז
מצודת דוד
"נגדי תמיד" - לזכור בהם לכוננם
"חקתיך" - זכור אתם לפני כאלו חקקתיך על כפי
מצודת ציון
"כפים" - כף היד
"חקותיך" - מלשון חקיקהפסוק יז
מצודת דוד
"מהרסיך" - המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך ר"ל הרשעים שבקרבך הם סבבו ההריסה והחורבן ולא מאתי יצאה הרעה
"מהרו בניך" - יותר מהרה שכחו בני ציון את ארצם משאשכח אניפסוק יח
מצודת דוד
"ותקשרים" - תקשור אותם בצוארך לנוי כקשורי כלה והם חוטי המשי שקושרת בהם שערה
"כעדי תלבשי" - תתפאר בהם כמלבוש של קשוט
"שאי סביב עיניך" - כאלו לציון יאמר ראי איך כל בניך נקבצו באו אליך
מצודת ציון
"כעדי" - ענין תכשיט יפהפסוק יט
מצודת דוד
"ורחקו מבלעיך" - המשחיתים אותך יהיו מרחוקים בקצה הארץ ולא יבואו בגבולך
"כי חרבותיך וגו'" - ר"ל כי דאגת חרבותיך ושוממותיך וגו' לא תדאגי עוד כי עתה יהיו כולם מיושבות עד שתהיה צרה ודחוקה מרוב יושביה
מצודת ציון
"הרסותך" - מלשון הריסה ונתיצה
"תצרי" - מלשון צר ודוחק
"מבלעיך" - ענין השחתה כמו בלע כל ארמנותיה (איכה ב')פסוק כ
מצודת דוד
"צר לי המקום" - מרוב מרבית העם
"גשה לי" - האחד יאמר לחבירו גשה הלאה בעבורי שאוכל לשבת גם אני
"יאמרו באזניך" - ר"ל באזניך תשמע אשר יאמרו הבנים אשר היית שכולה מהם
מצודת ציון
"שכוליך" - מי שבניו אבודים ממנו קרוי שכול כמו כדוב שכול (הושע יג)
"גשה לי" - התרחק בעבוריפסוק כא
מצודת דוד
"אלה איפה הם" - אלה הבאים מאיזה מקום באו
"גולה וסורה" - הלא בני גלו וסרו ממני
"ואני שכולה" - הלא זה ימים רבים הייתי שכולה מהם ויחידית
"מי ילד וגו'" - ר"ל מהיכן באו עם רב כזה
מצודת ציון
"וגלמודה" - יחידית מבלי אנשים וכן הלילה ההוא יהי גלמוד (איוב ג')
"איפה" - כמו מאיפה והמלה ההיא יורה על שאלת המקום כמו איפה הם רועים (בראשית ל"ז)פסוק כב
מצודת דוד
"בחוצן" - ר"ל יביאום בכבוד רב
"ארים נסי" - ארומם נס וגם הוא ענין רמז וכפל הדבר במ"ש
"אשא אל גוים ידי" - לרמז להם להביא את ישראל ר"ל אעיר לבם על זאת
מצודת ציון
"נסי" - הוא כלונס זקוף ומשימים עליו מפה לרמז
"בחוצן" - כן יקרא כנף הבגד כמו גם חצני נערתי (נחמיה ה')
"על כתף" - על השכםפסוק כג
מצודת דוד
"וידעת" - אז תדע שאני ה' והיכולת בידי
"אשר לא יבושו קוי" - כי המקוה לדבר ואינו בא תחשב לו לבושה
"אפים ארץ" - יפלו על פניהם לארץ להשתחוות לך
"ועפר רגליך ילחכו" - ר"ל יכפפו קומתם עד לארץ ויהיו נראים כאלו מלחכים העפר הנדבק ברגליך והוא כפל ענין במלות שונות
"והיו מלכים" - מלכי העכו"ם יעסקו בגדולי בניך
"ושרותיהם" - נשי השרים ייניקו את בניך
מצודת ציון
"אומניך" - כן נקרא מגדל תינוקת כמו כאשר ישא האומן את היונק (במדבר יא)
"ילחכו" - ענין לחיכה בלשון וכן כלחוך השור (שם כב)
"קוי" - מלשון תקוהפסוק כד
מצודת דוד
"ואם שבי" - וכי אפשר להמלט מידו את השבי ששבה את יעקב הצדיק
"היוקח" - רצה לומר כסבורים אתם לומר וכי אפשר לקחת מיד עשו הגבור את המלקוח ששלל
מצודת ציון
"מלקוח" - כן נקרא שבי הבהמה כמו את השבי ואת המלקוח (שם לא)פסוק כה
מצודת דוד
"ואת יריבך" - עם המריבים בך אריב אני
"כי כה וגו'" - ר"ל אבל לא כן הוא כי כה אמר ה' שגם זה אפשר לקחת השבי מיד עשו הגבור ולהמליט המלקוח מיד העריץ
מצודת ציון
"עריץ" - חזק כמו כגבור עריץ (ירמיהו כ)
<< · מצודות על ישעיהו · מט · >>