מצודות על יחזקאל מג
<< · מצודות על יחזקאל · מג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אל השער" - הוא שער הר הביתפסוק ב
מצודת דוד
"והארץ האירה מכבודו" - מזיו השכינה נתמלאה הארץ אורה
"כקול מים רבים" - מדמה קול השכינה לקול המים להסביר את האוזן כפי שהורגלה
מצודת ציון
"האירה" - מלשון אורהפסוק ג
מצודת דוד
"ואפול אל פני" - להשתחות לה'
"ומראות" - גם ראיתי עתה מראות כמו המראה אשר ראיתי על נהר כבר הוא המראה האמורה בתחלת הספר
"וכמראה המראה וגו' כמראה וגו'" - ר"ל כמראה המראה אשר ראיתי עתה היתה כמראה אשר ראיתי בבואי לנבאות על השחתת העיר הוא מ"ש קרבו פקודות העיר וגו' (לעיל ט) כי אז ראה מראה השכינה כמ"ש שם בענין
מצודת ציון
"וכמראה וגו' כמראה" - שני כפ"י הדמיון יורה על דמיון גמור וכן כעם ככהן (ישעיהו כד)
"אל נהר" - על נהרפסוק ד
מצודת דוד
"וכבוד ה'" - אחר זה נכנסה השכינה אל ההיכל בדרך שער המזרחי של הר הביתפסוק ה
מצודת דוד
"ותשאני רוח" - ממקום עמדי בשער הר הבית
מצודת ציון
"ותשאני" - ענין לקיחה וכן ובתים ונשאו (מיכה ב')פסוק ו
מצודת דוד
"ואשמע" - בחצר הפנימי שמעתי קול מדבר בהיכל ומשם בא הקול לאזני
"ואיש" - הוא המלאך הדובר ביפסוק ז
מצודת דוד
"לעולם" - כי לא תחרב עוד
"ולא יטמאו" - כי לא יטמאו עוד את שם קדשי לא המה ולא מלכיהם כמו שטמאו מאז בהזנותם אחר עבודת כוכבים ובמה שטמאו בפגרי מלכיהם וחוזר ומפרש במותם ר"ל במה שהעמידו במות לעבודת כוכבים במקום קברות המלכים
"את מקום כסאי" - לפי שראה המראה שראה בנהר כבר ושם נאמר שראה את הכסא וגם ראה את המקדש לכן אמר הנה הראיתיך מקום כסאי אשר בשמים ממעל ואת המקדש שהוא מקום כפות רגלי ואחז במשל מבן אדם היושב על הכסא ורגליו יורדות לנוח על השרפרף אשר מתחת לכסא
"ויאמר אלי" - ר"ל הקול המדבר בא לאזני וכאלו מדבר אלי
מצודת ציון
"כפות רגלי" - כמו שיקרא שטחית היד כף כן יקרא שטחית הרגל
"ובפגרי" - כן יקרא גוף המת
"במותם" - כמו בבמותם והוא מלשון במה ומזבחפסוק ח
מצודת דוד
"ואכל" - ולכן כליתי אותם באפי
"וטמאו" - ובזה טמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו בבתיהם הסמוכות אל ביתי כי מנשה ואמון נקברו בגן ביתם ושם העמידו במות לעבודת כוכבים
"בתתם" - ר"ל ובמה שהיו בונים מפתן ביתם עם מפתן ביתי בסמוך לה וכן העמידו מזוזתם אצל מזוזת ביתי ורק בנין הכותל היתה מפסקת בין ביתי ובין בתיהם
מצודת ציון
"ספם" - כן יקרא גם המפתן וכאשר יקראו המזוזות וכן וידיה על הסף (שופטים יט)
"ואכל" - מלשון כליון והשחתהפסוק ט
מצודת דוד
"עתה ירחקו וגו'" - ירחקו מלבם זנות עכו"ם ולא יעמידו עוד במות על קברות המלכים ואף מקום קברות המלכים ירחיקו מביתי כי ינהגו בו קדושה יתירה ולכן אשכון בתוכם לעולם ולא תזוז שכינתי מביניהם
מצודת ציון
"ממני" - ר"ל ממקום משכן שכינתיפסוק י
מצודת דוד
"ומדדו את תכנית" - ר"ל יחשבו בלבם מדידת הבנין המוכן ומתוקן
"את הבית" - את ספור בנין הבית שראית
"ויכלמו מעונותיהם" - למען יהיה להם כלימה על העונות שעשו כי בעת תספר להם בנין בית העתיד יזכרו בבנין הראשון שנחרב בעוונם ויכלמו בזה
מצודת ציון
"תכנית" - מלשון הכנה ומתוקןפסוק יא
מצודת דוד
"וישמרו" - והם ישמרו בלבם כל צורת הבית בכללו ואת כל חוקותיו מה שראוי להשתמש בכל חדר ואז יזכו לעמוד בתחיה ויעשו אותם לעתיד
"וכל תורותיו" - מקום עמידת הכהנים והעם
"וכתוב לעיניהם" - כל הדברים האלה כתוב לעיניהם למען ילמדו בו
"וכל צורותיו" - צורת הפתוחים שעל הקירות והם התמורים והכרובים
"ואת כל חקותיו" - מה שראוי להשתמש בכל חדר וחדר
"וכל צורותיו" - צורת כל חדר וחדר
"ומוצאיו ומובאיו" - מדת הפתחים שיוצאים ובאים דרך בהן
"צורת הבית" - זהו הצורה בכללו כאלו תאמר שיהיה בה היכל ואולם ובית קדשי הקדשים וחצירות ולשכות וצלעות ותאים
"ותכונתו" - מכון עמידת כ"א כאלו תאמר בית קה"ק במערב ואחריו ההיכל וגו' והלשכות והצלעות מזה ומזה וכדומה
"ואם נכלמו וגו'" - ר"ל בתחילת הספור ראה בפניהם אם בעת ההוא כשיזכרו בבניין הראשון הנחרב בעוונם יכלמו מכל המעשים הרעים אשר עשו אז צורת הבית וגו' הודע אותם ואם חזקו פניהם מסלע והכלם לא ידעו אל תוסף דבר עוד בזהפסוק יב
מצודת דוד
"הנה זאת תורת הבית" - זאת היא למוד הבית לדעת שמקום הר הבית היא ק"ק למול אחוזת הכהנים והלוים
"על ראש ההר" - ר"ל וזהו הבנין העומד על ראש ההר וכל גבולו מסביב הוא קדש הקדשים ועל הר הבית יאמר כי כל אחוזת הכהנים והלוים יקרא קדש כמ"ש והיתה תרומת הקדש (לקמן מח) והר הבית יקרא למול קודש קדשים וכאשר יקרא הדביר ק"ק למול כל בנייני המקדש
"זאת תורת הבית" - ר"ל מה שזכר במקרא שלפניו זאת הוא ענין למוד הביתפסוק יג
מצודת דוד
"וזה גב המזבח" - בהאמה הזה הפשוטה בת ה' טפחים מדד שטח מזבח הזהב שהיה אמה על אמה כן דרשו רז"ל (מנחות צז)
"ואמה רחב" - וכן האמה מרחב כניסת הסובב היה באמה ה' (וטפח החסר היה עודף במדת רוחב הגג ולא דק) וכן הקרנות שהיו בגבולה מסביב בארבעת המקצועות שהיו זרת אחד מאמצעיתם לכל רוח והיו א"כ אמה על אמה היו ג"כ באמת ה' (והטפחיים החסרים היו עודפים במדת מקום המערכה ולא דק)
"וחיק האמה" - אבל גובה עליית היסוד היה במדת האמה הפשוטה של חול בת ה' טפחים (וב' הטפחים החסרים היו עודפים במדת גובה הסובב והגג ועל שלא היו אמה לא חשבם)
"ואלה מדות המזבח" - זהו מזבח העולה שהראהו לו
"באמות אמה אמה וטופח" - ר"ל באמות גדולות שבכל אמה יש אמה אחת של חול שהיא בת חמשה טפחים ועוד טפח אחד
מצודת ציון
"וחיק" - מלשון חקוי וקביעות וזהו היסוד כן ארז"ל (מנחות צז)
"וגבולה" - הם הקרנות שהם בגבול המזבח ולתוספת ביאור אמר אל שפתה
"זרת" - היא חצי האמה וכן זרת ארכו (שמות כח)
"גב" - שטח הגובה וכן ותבני לך גב (לעיל טז)פסוק יד
מצודת דוד
"ורוחב האמה" - הבית מסביב רחב האמה הפשוטה בת ה' טפחים להכניס לפנים את הדפוס שעליה וזהו כניסת הסובב
"מהעזרה הקטנה" - מגג דפוס הראשון הקטנה כי לא היתה כ"א בגובה שתי אמות ומגגה עד גג הדפוס הגדולה היה ארבע אמות הוא הסובב
"ורחב" - ר"ל הניח רוחב אמה מסביב להכניס לפנים את הדפוס שעליה וזהו כניסת היסוד
"ומחיק הארץ" - מהתחלת היסוד שכלפי הקרקע עד כלות גובה הדפוס התחתונה ההיא העשוי להיסוד היה שתים אמות
מצודת ציון
"העזרה" - דפוס בנין המזבח קורא בשם עזרהפסוק טו
מצודת דוד
"ומהאריאל ולמעלה" - למעלה מגג המזבח היו ד' קרנות בארבעת המקצועות
"ארבע אמות" - ארז"ל בפרק איזהו מקומן דרשות קרנות ארבע קאמר ר"ל הדמים הנתנין בקרנות המזבח רשותייהו הוה מגג המזבח ולמטה ד' אמות והוא עד כלות אמה העליונה מהסובב כי עד שם נקרא למעלה כי בכלות ד' מהגג היה חוט הסיקרא שהוא באמצע המזבח כי הקרנות א' והגג שלשה והאמה העליונה מהסובב הרי חמש וכן שלשה הנשארים מהסובב ושנים של היסוד הם חמש
"וההראל" - הוא גובה גג המזבח מן הסובב ולמעלה
מצודת ציון
"וההראל" - הוא כמו האריאל ובאה הה"א במקום האלף ונשמטה היו"ד וכן יקרא שם המזבח כמו והיתה לי כאריאל (ישעיהו כט)ונקרא כן ע"ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כאריפסוק טז
מצודת דוד
"רבוע" - היה מרובע בארבעת צדדיו
"והאריאל" - שטח המזבח הוא מקום המערכה היה י"ב אמות על י"ב וזהו מאמצעיתו לכל רוח והיה א"כ כ"ד על כ"ד
מצודת ציון
"רבוע" - מרובע
"רבעיו" - צדדיו וכן על ארבעת רבעיהן (לעיל א) והוא מלשון רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים ישפסוק יז
מצודת דוד
"ומעלתהו" - לא שהיה בו מעלות כי התורה אמרה ולא תעלה במעלות על מזבחי (שמות כ) אלא אמר ומעלתהו לשון רבים כי שלשה היו אחד כבש הגדול ואחד פנה ליסוד ואחד פנה לסובב כן אמרו רז"ל (זבחים סב) ואמר שהיו פונות קדים ר"ל היו נתונות ברוח אשר העולה בהם יפנה אל המזבח כי כל הפנות הוא דרך ימין והבא ברוח דרום ימינו הוא כלפי המזרח א"כ כשיהיו הכבשים בדרום יפנה העולה בהם אל המזרח כן ארז"ל (שם סב) וכן יהיה בנין המזבח דפוס התחתון יהיה ל"ב אמות על ל"ב ושתי אמות קומתו ועליו יניחו דפוס ל' על ל' וארבע אמות קומתו ויהיה א"כ משוך לפנים אמה בכל צד וזהו כניסת היסוד ועליו יניחו דפוס כ"ח על כ"ח ושלש אמות קומתו ויהיה א"כ משוך לפנים אמה בכל צד וזהו כניסת הסובב ובארבע המקצעות יניחו דפוס אמה על אמה בגובה אמה והם הקרנות וימלאו כל הדפוסים באבנים ועפר וסיד ויהיה נעשה הכל מקשה אחת וישמטו לוחות הדפוסים ובין הקרנות יהיה מקום הלוך לרגלי הכהנים ועוד אמה לפנים נמצא יהיה מקום המערכה כ"ד על כ"ד ועיין בקונטרס בנין הבית
"והחיק לה" - החיק אשר לה הוא יסוד המזבח בלטה אמה מסביב (ויתכן שבא לומר לפי שמאז לא בלטה היסוד בכל סביבו כי במקום שהיה מנחלת יהודה לא היה יסוד כן ארז"ל (מדות פג) לכן אמר לעתיד יהיה היסוד מסביב כי אז לא תהיה מקום המקדש והמזבח מיוחד לשום שבט וכאשר נראה בצורת חלוקות הארץ)
"והגבול" - הקרנות שהיו בגבולה מסביב לה בארבעת המקצעות היו חצי האמה מאמצעיתה לכל רוח והיו א"כ אמה על אמה
"והעזרה" - הוא דפוס גג המזבח מקום המערכה עם מקום הלוך רגלי הכהנים עם מקום הקרנות היה י"ד אמות על י"ד כן היה מאמצעיתה אל כל ארבעת צדדיה והיתה א"כ כ"ח על כ"ח
מצודת ציון
"ומעלתהו" - הכבשים שהיו אל המזבח
"פנות" - מלשון הפנה וסבובפסוק יח
מצודת דוד
"אלה חקות המזבח" - אלה הם משפט המזבח לחנכו מהם ביום השלמת עשייתו למען יהא הגון וראוי להעלות עליו עולה ולזרוק עליו דםפסוק יט
מצודת דוד
"לשרתני" - מוסב על הקרובים אלי
"פר בן בקר" - מוסב על ונתתה וגו'
"אשר הם מזרע צדוק וגו'" - כי הם יהיו נבחרים לעתיד לעשות עבודת המזבח וכמ"ש והכהנים הלוים בני צדוק וגו' המה יקרבו אלי לשרתני (לקמן מד)
"ונתתה וגו'" - בשרו שיעמוד בתחיה ויהיה החנוך נעשה על ידו כי הוא היה כהן
"אל הכהנים הלוים" - אל הכהנים הבאים משבט לויפסוק כ
מצודת דוד
"וחטאת וגו'" - בזה תטהר את המזבח ותקנחו להעביר ממנו דרך חול להכניסו בקדושה
"ואל הגבול סביב" - יתכן שעל היסוד נאמר שהוא בגבול המזבח
"ונתתה וגו'" - יתן הדם על ארבע קרנות המזבח ועל ארבע זויות של בנין גג המזבח
"להבדיל" - החומה עשויה להיות מחיצה מבדלת בין הקדש הפנימה לה ובין החול החוצה לה פרק מג
"סביב אורך וגו'" - בא לומר שבמדה הזה נכלל עובי החומה
"חומה לו" - אל הר הבית היה לו חומה מסביב
מצודת ציון
"פנות" - מלשון פנה וזויות
"וחטאת" - תרגם יונתן ותדכי והוא ענין טהרה
"וכפרתהו" - הוא ענין קנוח ועש"ז יקרא המזרק כפור כי הכהן הזורק מקנח אצבעו מן הדם בשפת המזרק ובדרז"ל ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא (גיטין נז)פסוק כא
מצודת דוד
"במפקד הבית" - בתכלית הבית מקום שהבית כלה ולתוספת ביאור אמר מחוץ למקדש
"ושרפו" - למי אשר תמסור אותו הוא ישרפו
מצודת ציון
"במפקד" - ענין כליון וחסרון כמו ולא נפקד ממנו איש (במדבר ל"א)פסוק כג
מצודת דוד
"תמים" - מבלי מום
"תקריב" - זהו ההבאה אל העזרה
"בכלותך מחטא" - כאשר תשלים לטהר את המזבח בזריקת דם השעיר
מצודת ציון
"בכלותך" - ענין השלמה וגמרפסוק כד
מצודת דוד
"עולה לה'" - שיהיו כליל לאישים
"והשליכו וגו' מלח" - כמ"ש על כל קרבנך תקריב מלח (ויקרא ב')
"והקרבתם" - זו היא ההקטרה שעל המזבחפסוק כה
מצודת דוד
"שבעת ימים" - כדרך שעשו ביום השני כן יעשו עד כלות שבעת ימים שעיר לחטאת ופר ואיל לעולותפסוק כו
מצודת דוד
"ומלאו ידיו" - בזה יחנכו את המזבח
"יכפרו" - יקנחו אותו להעביר ממנו דרך חול להכניסו בקדושה
מצודת ציון
"ומלאו ידיו" - כן נקרא החנוך בלשון המקרא כמו ומלאת יד אהרן (שמות כט)וענין חנוך הוא התחלת הדבר במה שיעמוד בו לעולםפסוק כז
מצודת דוד
"ויכלו" - כאשר ישלימו שבעת הימים הוא מחונך לקרבנות וביום השמיני ומאז והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם וגו' ואני אהיה מרוצה לכם ע"י הקרבנות הללו
מצודת ציון
"והלאה" - ולהלן עד עולם
"ורצאתי" - מלשון רצון
<< · מצודות על יחזקאל · מג · >>