מצודות על איוב ג
<< · מצודות על איוב · ג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אחרי כן" - כאשר חלפו שבעת הימים
"ויקלל את יומו" - אשר נולד בו בחושבו שכל מקרי האדם המה מוגבלים ומסודרים לפי מערכות הכוכבים בעת הלידה וההריון ולזה הוכח גם הוא במכאוב כי לא מצא בעצמו עון אשר יחטא ואשם ולכן ממרירות לב קלל יומו על כי בו הורו מערכות הכוכבים בו לרעהפסוק ב
מצודת ציון
"ויען" - עניינו הרמת קול וכן וענו הלוים וגו' קול רם (דברים כז)פסוק ג
מצודת דוד
"יאבד" - היום אשר נולדתי בו יהיה אבוד ר"ל בכל שנה כשיבוא היום ההוא יהיה בו חושך עד שיהיה אבוד ממנו שם יום
"והלילה אמר הורה גבר" - ר"ל וכ"כ תהיה אבודה הלילה אשר המשכיל לדעת מתי היתה זמן העבור אמר באותה הלילה עיבר אבי את אמי (כי זמן הלידה נראה וידוע לכל אבל זמן העיבור לא יבין כ"א המשכיל בחכמה)
מצודת ציון
"אולד" - אמר דבריו כאלו ידבר קודם הלידהפסוק ד
מצודת דוד
"אל ידרשהו" - להשפיע בו טובה ממעל
"ואל תופע" - לא תזריח בו אורה
מצודת ציון
"תופע" - תזרח כמו הופיע מהר פארן (שם לג)
"נהרה" - אורה כמו ונהורא עמיה שרא (דנייאל ב)פסוק ה
מצודת דוד
"יגאלוהו חשך וצלמות" - ילכלך ויטנף אותו ותשכון עליו חשכת הענן
"יבעתוהו" - יפחדוהו תוקף חמימות היום ר"ל האידים העולים בסיבת תוקף החום ימנעו אורו
מצודת ציון
"יגאלהו" - כמו יגעלוהו בעי"ן ועניינו טנוף ולכלוך וכן לחם מגואל (מלאכי א)
"וצלמות" - צלו של מות הוא חשכת הקבר
"יבעתוהו" - מלשון בעתה וחרדה
"כמרירי" - ענין חמימה כמו כתנור נכמרו (איכה ה)ובאה בהכפל למ"ד הפעל על משקל סגריר (משלי כז)פסוק ו
מצודת דוד
"הלילה ההוא" - אשר עיבר בו אבי את אמי
"יקחהו אופל" - האופל יקח אותו לחלקו לישמש בו
"אל יחד" - אל יתאחד בימי שנה להתחבר עמהם להיות כמותם ואל יבוא בימי מספר החדשים וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"אופל" - חשך עב
"יחד" - מלשון אחדפסוק ז
מצודת דוד
"יהי גלמוד" - כ"כ יגדל בו החשך עד שיהיה יחידי ר"ל לא ילכו בו חבורות אנשים יחד לטייל ולא תבוא בו א"כ רננה כי דרך חבורות אנשים ההולכים יחד לטייל אשר ישירו וירננו בדרך מהלכם אבל כשלא ילכו בו חבורות לא ישמע בו רננה
מצודת ציון
"גלמוד" - יחידי כמו עדת חנף גלמוד (לקמן טו)פסוק ח
מצודת דוד
"יקבהו וגו'" - הספדנים המאררים בהספדם את יום מיתת המת אשר יספדוהו ומוכנים המה לעורר אבלות ולמדו לשונם לארר ולקלל המה יקבוהו את הלילה ההוא
מצודת ציון
"יקבהו" - ענין קללה כמו לכה קבה לי (במדבר כב)
"העתידים" - המוכנים כמו להיות עתידים ליום הזה (אסתר ג)
"עורר" - מלשון התעוררות
"לויתן" - ענין אבלות ובירושלמי לא תעורר אשה לויתה במועד (מועד קטן פרק משקין)פסוק ט
מצודת דוד
"כוכבי נשפו" - אף הכוכבים הגדולים הנראים בתחלת הלילה ובסופו גם המה יהיו חשוכים בהלילה ההוא אם כי אורם רב עד שלא ימנע הראותם בעבור קצת האורה אשר היא בתחלת הלילה ובסופו
"יקו" - הלילה ההוא יקוה שיבא אחריו אור השמש ולא יהיה כי לא תזרח השמש ביום שלאחריו ואפילו בבקיעת השחר וזהרו לא יראה הלילה ההוא כי לא יאיר אחריו אור השחר
מצודת ציון
"נשפו" - תחלת הלילה וסופו שניהם קרואים נשף ובדרז"ל תרי נשפי הוו וכו' (ברכות ג)והוא ענין חשך כמו בנשף בערב יום (משלי ז)
"בעפעפי" - הוא אישון העין והושאל לבקיעת אור השחר והוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם יגלה השמש שהוא נראה כפתיחת העיןפסוק י
מצודת דוד
"כי לא סגר" - ר"ל בעבור זה יהיו מקוללים כן על אשר לא שפטו אז מערכת השמים לסגור דלתי בטני הוא הטבור אשר דרך בו יבא המאכל להזנת הולד כ"א היה נסגר הייתי אז מת במעי אמי והיה א"כ נסתר מעיני העמל אשר אני עתה בופסוק יא
מצודת דוד
"למה לא מרחם אמות" - כאומר ואם בעבור סכנת אמי נשארתי חי במעיה למה לא מתי מיד בצאתי מן הרחם
"מבטן" - כאשר יצאתי מבטן היה לי לגוע ולמות וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"אמות" - אמר דבריו כאלו ידבר קודם הלידה
"ואגוע" - ואמות כמו כי גוע אהרן (במדבר כ)פסוק יב
מצודת דוד
"מדוע קדמוני" - מדוע באו לפני ברכי המילדות כמשפט המילדת לקבל אותי בצאתי מן הרחם כמשפט המילדת הלא טוב היה לי ליפול בארץ ולמות
"ומה שדים" - למה נמצאו שדים לאמי להניק אותי הלא טוב היה לי בהעדרם כי מיד הייתי מת ברעב
מצודת ציון
"קדמוני" - באו לפני כמו ולא יקדמנה מגן (ישעיהו לז)
"ומה" - ענינו כמו למה וכן מה יתאונן אדם (איכה ג)פסוק יג
מצודת דוד
"כי עתה" - א"כ היה הייתי א"כ עתה שוכב בקבר בהשקט וכאשר הייתי ישן בקבר אז היה לי מנוחה וכפל הדבר במ"שפסוק יד
מצודת דוד
"עם מלכים" - הייתי א"כ שוכב עם מלכים ודומה להם כי לא ניכר בקבר יתרון לזה על זה
"הבונים וגו'" - דרך המלכים והגדולים לבנות ערים חרבות ושוממות למען היות להם לזכרון
מצודת ציון
"למו" - לעצמםפסוק טו
מצודת דוד
"או עם שרים" - או הייתי שוכב דומה לשרים בעלי הזהב וכאומר הנה בקבר לא היה ניכר יתרון עלי לא לבעלי הממשלה ולא לבעלי העושר אבל עתה אל מי אדמה ואשוהפסוק טז
מצודת דוד
"או כנפל טמון" - מוסב על למה האמור בתחילת הענין לומר או למה כנפל טמון לא אהיה ר"ל למה לא הייתי נפל והוא הנופל מרחם קודם זמנו עד לא כלו חדשיו בעוד לא נתפשטו איבריו ועדיין הוא מקופל וטמון קצתו בקצתו
"כעוללים וגו'" - הם הנפלים אשר לא ראו אור העולם וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"טמון" - מכוסה ונסתר
"כעוללים" - כן יקרא התינוק הרך כמו עוללי טפוחים (שם ב) וכן יקרא במעי האםפסוק יז
מצודת דוד
"שם" - ר"ל מה שאתאוה לשכון בקבר הוא בעבור כי שם חדלו הרשעים מרגזם ולא יוסיפו להתרגז ולכעוס על אנשים ומצאו א"כ שוכני הקבר מרגוע מן הרשעים
"יגיעי כח" - אותם שהיה כחם יגע ועיף מן העמל הנה שם ישכנו במנוחהפסוק יח
מצודת דוד
"יחד" - האנשים שהיו במאסר עד לא מתו הנה שם כולם יחד בהשקט ושאנן ואין מי ישמע שם קול נוגש המכריז לעבודת המלך
מצודת ציון
"שאננו" - מלשון שאנן והשקט
"נוגש" - מלשון נגישה וכפיהפסוק יט
מצודת דוד
"קטן וגו'" - ר"ל שם שוה הקטן להגדול ואין יתרון לזה על זה ושם נעשה העבד חפשי מאדוניו כי לא יעבדנו עוד
מצודת ציון
"חפשי" - ענין חרות כמו יצא לחפשי חנם (שמות כא)פסוק כ
מצודת דוד
"למה יתן" - ר"ל ואם אמנם הקבר הוא מקום מנוח ומרגוע למה יתן אור העולם למי שנפשו עמל בצרות ולמה יתן חיים וגו' וכפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"למה יתן" - מי שבידו ליתן וקצר בדבר המובן מאליו וכמוהו רביםפסוק כא
מצודת דוד
"המחכים" - הלא המה אשר יקוו למות ומדוע איננו ואף כי יחפשו אחריו יותר מאחר מטמונים
מצודת ציון
"המחכים" - המקוים כמו וחכיתי לה' (ישעיהו ח)
"ויחפרוהו" - מלשון חפירה ור"ל יחפשו כי המחפש חופר בקרקע
"ממטמונים" - מאוצרות כי הדרך להניחם במקום טמון ונסתרפסוק כב
מצודת דוד
"השמחים" - הנה האנשים שלימי הדעת השמחים אל דבר אשר ראוי ונכון לגיל בו הלא המה ישישו כאשר ימצאו קבר וסיבת מות
מצודת ציון
"אלי גיל" - אל גילפסוק כג
מצודת דוד
"לגבר" - מוסב למעלה לומר הלא ישישו כאשר ימצאו קבר לגבר אשר דרכו נסתרה ממנו שיש לו קושי המזל לבל יוכל לעשות דרכו לגמור מעשהו אשר החל ואלוה עשה גדר בעד דרכו לבל יוכל לעבור בו ובעבור זה ישישו שלימי הדעת כאשר ימצאו לו קבר כי יאמרו טוב מותו מחייו והואיל וכן הוא למה יתן א"כ לעמל אור
מצודת ציון
"ויסך" - ענין גדר כמו אתה שכת בעדו (לעיל א)פסוק כד
מצודת דוד
"כי לפני לחמי" - למה לי חיים הלא מר לי מאד כי אף לפני מאכלי תבוא אנחתי ולא הלכה הצער בשמחת תענוג המאכל ושאגותי המה תכופים מבלי הפסק כמים הנגרים ויורדים
מצודת ציון
"ויתכו" - ענין שפיכה ויציקה כמו עד נתך מים (שמואל ב כא)
"שאגותי" - צעקותיפסוק כה
מצודת דוד
"כי פחד" - הפחד אשר פחדתי בעת שלותי פן יבואו עלי הרעות האלה הנה כן באו אלי
"ואשר יגורתי" - כפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"כי פחדתי" - אשר פחד וכן כי גוע אהרן (במדבר כ)
"ויאתיני" - באה עלי כמו אתא בקר (ישעיהו כא)
"יגורתי" - ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כב)
"יבא לי" - כמו בא ליפסוק כו
מצודת דוד
"לא שלותי" - מעולם לא ישבתי בשלוה ובהשקט ובנחת כי יראתי מן הרעה הבאה ומתרגשת בעולם והנה באה עלי הרוגז והחרדה (העולה מהמענה ההיא שהיה איוב נבוך בדעתו ומסתפק לומר שכל מקרי האדם המה מוגבלים ומסודרים לפי מערכת השמים אשר יורו בעת ההריון והלידה ולזה קלל יום תולדתו וליל עיבורו אף יתרעם מול המקום המסדר את ההנהגה ההיא לומר מדוע לא סדר אשר מי שיהיה ראוי להולד בכמו זה המערכה שנולד הוא שימות או ברחם האם או בצאתו ולא יראה ברעה כי טוב לו המות)
מצודת ציון
"נחתי" - מלשון נחת ומנוחה
<< · מצודות על איוב · ג · >>