המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמוֹצָ֧א הַסּוּסִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹ֖ה מִמִּצְרָ֑יִם וּמִקְוֵ֕ה סֹחֲרֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ יִקְח֥וּ מִקְוֵ֖ה בִּמְחִֽיר׃
"ומוצא הסוסים אשר לשלמה" - היה ממצרים
"ומקוה" - אסיפת סוחרי הסוסים במצרים סוחרי המלך שלמה היו קונין אותם במחיר ממצרים מן המלך שלא יוציא אדם סוס משם אלא על ידם כך שמעתי ולכך נקוד על ומקוה טעם זק"ף גדו"ל ללמוד שהתיבה עומדת בעצמה ואינה דבוקה לאחריה
"ומקוה" - הנה התרגום לא תרגם מלת ומקוה ונראה מזה דעת התרגום שהיה שם מחוז נקרא קוה והמ"ם היא במקום מן ורצה לומר וגם מן קוה קנה סוסים ולא באופן אשר קנה ממצרים רק הוא שלח סוחריו והמה יקחו מן מחוז קוה במחיר רצה לומר בערך הראוי לפי השווי לא במקח ידוע וקצוב
"ומוצא הסוסים" - מקום מוצא הסוסים שהיה לשלמה ממצרים היה כי הם הוציאו הסוסים ממקומם להביא אל שלמה כי היה לו עמהם מקח ידוע וקצוב וכאשר יאמר במקרא שלאחריו
מצודת ציון
"במחיר" - ענין ערך הדבר ושוויה כמו (שמואל ב כד כד)אקנה מאותך במחיר
"ומוצא הסוסים". הסוסים של שלמה היה מוצאם "ממצרים", שם היו הסוסים המובחרים, וגם היה לו "מקוה", הוא
מקום שמגדלים שם את הסוסים ונקוים שם סוסים רבים. ומפרש כי "סוחרי המלך יקחו מקוה במחיר" שלא קנו סוסים
לאחדים רק קנו כל הסוסים שבמצרים כל המקוה והאוסף של הסוסים היו שייכים לסוחרי שלמה, וכל הסוסים הנולדים שם
במקוה ההוא היה שלהם והיה בידם להרבות המקח, ועי"כ:
