מלבי"ם על משלי כא כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"א • פסוק כ"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"א, כ"ג:

שֹׁמֵ֣ר פִּ֭יו וּלְשׁוֹנ֑וֹ
  שֹׁמֵ֖ר מִצָּר֣וֹת נַפְשֽׁוֹ׃



... אך יש תנאי, שאז צריך להישמר בל ישובו הנכבשים לכבוש את העיר, וזה, במה ש"ישמור פיו ולשונו", שהם מבצר של החכמה, שהיא הנפש המדברת, כי דרך שם ייכנסו האויבים לצור על הנפש, אם בשמירת הדיבור כפשוטו, ואם במה ש"פה" רומז על דיבור החכמה וה"לשון" רומז על דיבור התבונה, שצריך לשמרם בל ילוז מדרך החכמה ובינה, ובזה "שומר נפשו" הרוחנית "מצרות", בל יצורו לה אויביה הלוחמים עליה תמיד, עת הורם חומתה ונגלה הסוכך.

ביאור המילות

"פיו", "ולשונו" - התבאר הבדלם למעלה (מלבי"ם על משלי י כ).