מלבי"ם על משלי כא ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"א • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"א, ג':

עֲ֭שֹׂה צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט
  נִבְחָ֖ר לַיהֹוָ֣ה מִזָּֽבַח׃



"עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח" - מפני שהיו חושבים שהבאת הקרבנות היא עבודה רצויה אל ה' מצד עצמה, והיו משתדלים ומרבים בהבאת הקרבנות, וכבר הרבו הנביאים להוכיח על זה ולהראות שהקרבנות אינם תכליות לעצמם רק הם אמצעיים, שבזה מראים ההכנעה שמוכן להקריב את עצמו ולמסור נפשו על קדושת ה', ולשמוע דבריו ומצותיו שציווה על המשפט והצדקה, שכולל מצוות שבין אדם לחברו ושבין אדם למקום והוא התכלית, אם כן, "עשות צדקה ומשפט נבחר מזבח", אחר שהזבח הוא רק אמצעי אליהם, והתכלית נבחר מן האמצעי.

ובא גם כן לבאר מה שאמר (משלי כא ב): "כל דרכי איש ישר בעיניו...", והאיש המרבה בהבאת הקרבנות, נדמה לו שקיים מצוות ה', ובאמת אינו הדרך הישר, שהיא הדרך היותר קצר, וזה דרך ארוך להגיע אל עיר שהוא המשפט והצדקה, שהדרך היותר קצר אם עושה המשפט והצדקה בעצמם בלא הדרך הסיבובי שהוא הקרבנות, כי אין המעשה בעצמה נרצה, רק הלב והמחשבה והכוונה, שעל זה אמר "...ותוכן ליבות ה'".

ביאור המילות

"צדקה ומשפט" - הצדקה הם המצוות שבין אדם למקום, והמשפט הוא בין אדם לחברו, ישעיהו א כא ובכל התנ"ך.