המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וזרחה לכם" - אבל לכם, יראי שמי, תזרח שמש צדקה, ר"ל רוצה לומר, כלומר הצדקה שעשיתם יאיר לכם כשמש, והוא ענין משל, לומר מצות הצדקה בעצמה תשלם לכם גמול טוב.
"ומרפא בכנפיה" - בזריחתה יהיה לכם רפואה ותענוג. ודמה פרישת האור וזריחתה לפרישת הכנפים, כי השמש יפרוש אורו על הארץ בכנפים הפרושות; וכן נאמר (יואל ב): "כשחר פרוש על ההרים".
"ויצאתם" - בכל מקום שתצאו ותבואו, תתענגו בטוב ותתרבו בבשר ושומן כעגלים המפוטמים במרבק, והוא הדיר שלהם.
מצודת ציון
"ופשתם" - ענין רבוי, ור"ל רוצה לומר, כלומר רבוי הבשר; וכן (ירמיהו נ): "כי תפושו כעגלה דשה".
"מרבק" - כן יקרא דיר העגלים, מקום שמתפטמים שם; וכן (עמוס ו): "ועגלים מתוך מרבק".
"וזרחה" אבל "לכם יראי שמי" שהם הצדיקים שעבדו מאהבה תהיה הצדקה, שהם המע"ט שעשו דומה כשמש זורח, ועז"א "שמש צדקה", והשמש הזאת "תרפא בכנפיה" מחום הבוער, והציור הוא כי התגלות האור האלהי יתגלה בשתי בחינותיו כי האור יש בו אור ושרפה, ויתגלה באורו לצדיקים ובאשו לרשעים, כמ"ש והיה אור ישראל לאש וכמש"פ שם.
"ויצאתם ופשתם" היינו שתתפשטו "כעגלי מרבק", שהם העגלים שמכניסים אותם לדוש התבואה שאוכלים ודשים ברגליהם, ומפרש מה היא הדישה אשר ידושו?:
ביאור המילות
"ופשתם". בתשלומו ויפישתם. תשמנו כעגלים הנתונים במרבק לפטם:
