המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לא החזיק וגו'" - אף כשהוא כועס אינו אוחז אפו עד עולם כי הוא חפץ חסד ולכן יתרצה על הכעס
"לשארית נחלתו" - לאותם שנשארו מחבלי משיח
"ועובר על פשע" - ר"ל אינו עומד על הפשע להשגיח בו לשלם עליו גמול אלא עובר על הפשע והולך להלאה כאלו לא יראנה
"מי אל כמוך" - חזר הנביא לשבח לה' על ייעוד הטובה ואמר מי אל כמוך נושא עון וגו' כאומר הנה משורת הדין אין אנו ראויים לכל הטובה ההיא כי אנו מלאי עון אבל מי הוא אל כמוך המוחל את העון
"מי אל כמוך", בסיום דבריו יתן הודיה להשם על סליחת העונות שישא ה' פשע עמו, אומר אתה "אל! מי כמוך, נושא עון" ר"ל הגם שתחלה יסרתם בעונם, אבל "לשארית נחלתו" להדור שישארו בקץ הימין להם הוא "נושא עון ועובר על פשע", והנה בי"ג מדות אמר נושא עון ופשע וחטאה שהנשיאה הוא שישא ויסבול אותו ולא יעניש עליו ובכ"ז הוא שמור אצלו לעת מצוא, כמ"ש ונקה לא ינקה, ובזמן העתיד יהיה שינוי שאת הפשע שהוא המרד שאינו עון, ר"ל שלא נעשה ע"י מינות ועוות השכל יעביר לגמרי, ורק את העון לא יעביר מן המציאות וישאר כמו שהיה מקודם שהיה נושא וסובל אותו ולא העבירו, והנה מדת ארך אפים נסתבב ע"י שנושא עון ופשע ואינו מעבירו לגמרי רק שסובל אותו ומאריך אף שלא להעניש תיכף, ולעתיד שאת הפשע יעביר לגמרי לא ימצא מדת ארך אפים רק על העון שאותו לא יעביר רק ישא אותו ויאריך אף, ובזה הוסיף "לא החזיק לעד אפו", שגם על העון שעליו מאריך אפים והעון שמור אצלו, לא יחזיק את האף לעד, וזה יהיה ע"י שני מדות אחרות שיתעוררו שהם מדת רחום ומדת רב חסד, ועל זה אמר "כי חפץ חסד הוא" וימחול מצד החסד, וגם.
ביאור המילות
"אל", הוא שם הקריאה, אתה אל! מי כמוך:
"נשא". משתתף עם נשיאת משא שסובל את העון, והכובש עון יכניע את העון בל יתרומם ולא יהיה למשא עליו, והעובר על פשע, בל ישגיח בו כלל:
