מ"ג תהלים כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר
  מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אילת השחר" - שם כלי שיר ד"א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר השירים ז י') ורבותינו דרשוהו באסתר ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה) "השחר" - לשון שחרית ומנחם פתר לשון בקור כמו שוחר טוב יבקש רצון (משלי י"א) וכמו לשחר פניך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למנצח על אילת השחר - כאשר יראה כח עלות השחר.

ויש אומרים: כי הוא שם כלי ניגון וידענו כי יו"ד איילותי, כגבר אין איל בלא דגש, על כן הוא רחוק להיות אילת נגזרת מזאת הגזרה.

והנכון בעיני: כי הוא תחלת פיוט נעשה על דרך דברי חשק, כמו: אילת אהבים וזה המזמור על נועם ניגונו.

שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט

[[שפת יתר על תהלים כב|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] לכל הפירושים על הפסוק

"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" -
אמר הגאון, כטעם (תהלים פח ה): "כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל";
ויאמר ר' אדונים, שהוא כמו (משלי ה יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים"; ולא הזכיר לפירושו טעם.
ולדעתי הוא תחילת פיוט בדברי חשק, או דרך משל כשיר השירים, והוא טעם (תהלים כב ה): "בך בטחו".

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד: יש אומרים (רש"י וזולתו), כי אילת השחר הוא כלי מכלי הנגון.

ויש מפרשים (בעל התרגום, מנחם, וזולתם) אילת מן אילותי לעזרתי חושה (למטה פסוק כ), כלומר: שהיה נאמר זה המזמור בכח עלות השחר.

ויש מפרשים, כי אילת שם ככב הבקר; וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (ירושלמי ברכות א א; יומא ג ב) קורין ככב הבקר: אילתא [2].

והם אמרו (שם; שיר רבה ו; אסתר רבה סוף י; ושוחר טוב במקומו): כי על אסתר נאמר זה ועל ישראל שהיו בגלות באותו זמן.

ויש מפרשים אותו על דוד בעודנו בורח מפני שאול.

והנכון כי אילת השחר נאמר על כנסת ישראל שהיא בגלות הזאת; וסוף המזמור יוכיח זה.

וקראה אילת כמו שהמשיל אותה בשיר השירים (ב ז; ג ה) בצבאות או באילות השדה.

והשחר פרושו יופי וזוהר כמו שאמר עליה (שם ו י): מי זאת הנשקפה כמו שחר.

ועתה היא בחשכה בגלות הזאת כאלו היא נשכחה ונעזבה; וקוראת מן הגלות:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אילת השחר" - שם כלי זמר ידוע אז אצלם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח", מזמור זה נחלק לשני חלקים, חלק א' (עד סוף פסוק י"ז) מצייר מעוף צוקה ואפלה מנודח, מצייר מעמד המלך או העם בתכלית השפלות, נעזבים מה', נתונים לחרפה ולבוז, מתיאשים מכל תקוה, חלק ב' (מן פסוק י"ז עד גמירא) מציין אילת השחר, שהוא האור העולה ממזרח ומאיר את האופל, מציין חוזק הבטחון, גודל ההשגחה והנס, לכן קרא את המזמור בשם אילת השחר, והנקודה המצרנית בין החשך והאור, בין הצרה והתשועה, היאוש והבטחון, הרפיון והגבורה:

ביאור המילות

"אילת". שם לכוכב הבוקר:
 


  1. ^ *הערת המדפיס: ודעת רבי יוסי בי רבי בון דעת יחידאה היא, כנראה מדבריו.
  2. ^ *הערת המדפיס: ודעת רבי יוסי בי רבי בון דעת יחידאה היא, כנראה מדבריו.