מ"ג שמואל א כט י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְעַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּה֙ הַשְׁכֵּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְעַבְדֵ֥י אֲדֹנֶ֖יךָ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ אִתָּ֑ךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֣ם בַּבֹּ֔קֶר וְא֥וֹר לָכֶ֖ם וָלֵֽכוּ׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועבדי אדוניך" - רצה לומר אנשיך שהיו מאז עבדי שאול אדוניך והבאישו בו כמוך וכאומר בעבור זה נחשדים גם המה בעיני הסרנים כמוך ולזה ישובו עמך

"ואור לכם" - כשיאיר לכם היום לכו לדרככם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ועתה השכם בבקר ועבדי אדוניך". ולפ"ז תשובו כולכם, ולכן אמר שישכם בבקר, כי חרפה להם שילכו מן המחנה, לכן ילכו בבקר טרם יכיר איש את רעהו (לא כן תחלה

שרצה שישוב רק דוד, שעל איש יחידי אין איש שם על לב). ופי' דבריו "והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו", ר"ל היציאה תהיה בבקר וההליכה תהיה כעת האורה בכי טוב: