מ"ג שמואל א יד ג
<< · מ"ג שמואל א · יד · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן יְהוָה בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד וְהָעָם לֹא יָדַע כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲחִיָּ֣ה בֶן־אֲחִט֡וּב אֲחִ֡י אִיכָב֣וֹד ׀ בֶּן־פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י כֹּהֵ֧ן ׀ יְהֹוָ֛ה בְּשִׁל֖וֹ נֹשֵׂ֣א אֵפ֑וֹד וְהָעָם֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּ֥י הָלַ֖ךְ יוֹנָתָֽן׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כהן ה' בשלה" - חוזר על עלי שהיה הכהן גדול בהיות שם המשכן
"נושא אפוד" - הוא כולל גם לחושן עם האורים ותומים ועל אחיה חוזר
"אחי אי כבוד" - אחיטוב היה אחי אי כבודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והיה שואל בה', כי "אחיה בן אחיטוב" כו' "בן פנחס בן עלי", אשר עלי היה "כהן ה' בשלה", אחיה היה "נשא אפוד", ומדוע לא שאל בה'. ג] שגם "העם לא ידע כי הלך" "יונתן", וכל זה ראיה שלא היה במחשבתו אז לעשות נוראות, שא"כ היה מיעד את העם להיות נכונים אחריו:
<< · מ"ג שמואל א · יד · ג · >>