מ"ג שמואל א יג יב

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות שמואל א II פסוק הבא

תוכן עניינים

מקרא

כתיב: ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה

מנוקד: וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה.

עם טעמים: וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃



רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתאפק" - נתחזקתי על רצוני שהיה לבי אומר להמתין לך על כרחי העמדתי את לבי ואעלה העולה


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתאפק" - לזה התחזקתי לעבור על רצוני ולבל המתן עוד ואעלה העולה לחלות את פני ה' בעת העלותי עד לא ירדו פלשתים

"עתה ירדו" - הואיל ונאספו בודאי ירדו ובעל כרחי אלחם עמהם עד לא חליתי פני ה' בעת הבאת הקרבן

מצודת ציון

"חליתי" - התפללתי כמו (שמות לב יא)ויחל משה

"ואתאפק" - ואתחזק כמו (בראשית מה א)ולא יכול יוסף להתאפק



כלים אישיים