מ"ג שמואל א יג יב
מתוך ויקיטקסט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות שמואל א II פסוק הבא
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה
מנוקד: וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה.
עם טעמים: וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃
רש"י (כל הפרק)
"ואתאפק" - נתחזקתי על רצוני שהיה לבי אומר להמתין לך על כרחי העמדתי את לבי ואעלה העולה
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ואתאפק" - לזה התחזקתי לעבור על רצוני ולבל המתן עוד ואעלה העולה לחלות את פני ה' בעת העלותי עד לא ירדו פלשתים
"עתה ירדו" - הואיל ונאספו בודאי ירדו ובעל כרחי אלחם עמהם עד לא חליתי פני ה' בעת הבאת הקרבן
מצודת ציון
"חליתי" - התפללתי כמו (שמות לב יא)ויחל משה
"ואתאפק" - ואתחזק כמו (בראשית מה א)ולא יכול יוסף להתאפק

