מ"ג רות ד יא
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] מקרא
ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם:
[עריכה] תרגום
ואמרו כל עמא די בתרע סנהדרין, וסביא: "סהדין אנחנא. יתן יי ית אתתא הדא דאתיא לביתך כרחל וכלאה, די בנו תרויהון ית בית ישראל אבונן בתרי עסר שבטין; ועבד חילא באפרת, ותהי קרא שמא בבית לחם.
[עריכה] רש"י
כרחל וכלאה – אף על פי שהיו משבט יהודה, ומבני לאה, מודים הם על רחל שהיתה עיקרה של בית, והקדימו "רחל" ל"לאה".
וקרא שם – כלומר: יגדל שמך.
[עריכה] אבן עזרא
כרחל וכלאה – הקדים ב"רחל" בעבור שהיתה אשת יעקב בתחלת מחשבתו.
ועשה חיל – כמו: "עשה לי את החיל הזה", כי אתה לא לקחתה בעבור ממון.
