מ"ג רות א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות א · יב · >>

מקרא

כתיב: שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים

מנוקד: שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים.

עם טעמים: שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ יֶשׁ־לִ֣י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֙יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃

תרגום

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי זקנתי מהיות לאיש" - שאנשא לו ואוליד בנים, ותנשאו להם. שאינם אסורים לכן, ואינכן אסורות להם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו; שאינה זקוקה ליבם, לפי שלא היה למחלון וכליון קדושין בהן. שנכריות היו ולא נתגיירו, ועכשיו הן באות להתגייר, כמו שנאמר: "כי אתך נשוב לעמך": מעתה נהיה לעם אחד.

"כי אמרתי יש לי תקוה" - כי אפילו אמר לי לבי: יש לי תקוה עוד לינשא עוד וללדת בנים.

"גם הייתי הלילה לאיש" - ויותר מכן, אפילו הריתי הלילה זכרים.

"וגם ילדתי בנים" - או אפילו כבר ילדתי בנים.

<< · מ"ג רות · א · יב · >>



תרגום

תובנא ברתי מבתרי, אזילנא לעמכון, ארי סבית מלמהוי מבעלה לגבר, ארום אמרית אלו אנא ריבא אית לי סבר ברם הויתי מבעלא בליליא לגבר וברם הויתי ילדה בנין.