מ"ג משלי יד לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יד · לא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ
  וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עושק דל". מי שהו' עושק דל הוא כאילו חרף הש"י כי חשב שאין שם מי שישמרהו מידו לחלשתו ועל זה נשען כשעשקהו ולא נתן אל לבו כי הש"י יוכל להצילו מידו ולזה יהיה מי שחונן אביון מכבד הש"י כי הוא אינו מקוה בזאת המתנה גמול כי אם מהש"י:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חרף עושהו" - כי בעבור חולשתו עושקו, וחושב הוא שאין ביד המקום שעשהו להצילו מיד עושקו; אבל החונן את האביון הוא מכבד את המקום שעשהו. 

מצודת ציון

"חרף" - ענין גידוף.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי יד לא): "עושק דל חרף עושהו" - ה' לא ברא את האדם לרעתו, רק לטובתו, וכל בריה שברא - הכין לה מזונה, והכין לה הכלים שבם תצוד ותכין את מזונה, וזה מכבוד העושה, שברא הכל לתועלתם ושיחיו חיי העידון והטוב. אמנם, האדם, שמזונותיו קשים להשיג, ויש דלים וחלכאים שאין משיגים מזונותיהם, הכין בטבע שהאדם יעזור לחברו, כמו שנאמר (משלי כב ב): "עשיר ורש נפגשו, עושה שניהם ה'":
  • שהדל יעסוק במלאכה אצל העשיר שיש לו עבודה רבה וצריך לפועלים,
  • והאביון יקבל צדקה בדרך מתנת חינם.

ומי ש:

  • "עושק" את ה"דל" ואין נותן לו שכרו, "חרף עושהו", כאילו בראו לרעתו ולא המציא לו טרפו וחיותו שבו יתקיים, וזה חרפה גדולה לעושהו, שיעשה בעל חיים ולא ימציא לו צרכיו, וכבר אמרו "מאן דיהיב חיי - יהיב מזוני".
  • וה"חונן אביון" במתנת חינם (כי האביון אינו יכול לעסוק במלאכה) הוא "מכבד" את "עושהו", כי זה כבודו, שברא עשיר ואביון, שהעשיר ייתן צדקה ויקיים מצוות ה', שזה כבוד ה', שלא ברא דבר לבטלה.

ביאור המילות

"דל, אביון" - האביון הוא מי שתאב לכל דבר, ואינו יכול להתפרנס, רק על-ידי צדקה, כמו שכתבתי בכמה מקומות.
  ראו גם מלבי"ם על משלי יז ה.

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עושק דל חירף עושהו" - פירושו כמו שאמרו בזוהר חדש על (ישעיהו כז ה): "או יחזיק במעוזי, יעשה שלום לי, שלום יעשה לי". פירוש:

כשאין מחזיקים ידי עני, ועושקים את חוקם הצריך ליתן להם, אז הוא צועק לקב"ה על גריעתו ופחיתתו מכולם במה שהוא עני, ומדבר נגד ה' יתברך, ובאמת הכל בצדק ויושר ולא עוולתה בו, ולכן מעניש את העני על דבריו נגדו.

וזהו, כשאתם מחזיקים במעוזי, שהוא העני, שאני צריך להיות לו לעזר ולמעוז, כמו שנאמר (ישעיהו כה ד): "כי היית מעוז לדל", יעשה שלום לי, שהוא אינו מדבר נגדי, ואחר כך שלום יעשה לי, שאין אני מענישו.

וזהו עושק דל, מחמת זה העני מחרף עושהו. ומכבדו להקב"ה מי שהוא חונן אביון: "אביון" הוא התאב לדבר, ואין שייך "עושק", רק שצריך לתת לו אף שאין ראוי לפי הדין, כי מה לאביון להתאוות תאוה, ולכן אמר "חונן".

<< · מ"ג משלי · יד · לא · >>