מ"ג מלכים א ז טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצר את שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֛צַר אֶת־שְׁנֵ֥י הָעַמּוּדִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת שְׁמֹנֶ֨ה עֶשְׂרֵ֜ה אַמָּ֗ה קוֹמַת֙ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֔ד וְחוּט֙ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֣ה אַמָּ֔ה יָסֹ֖ב אֶת־הָעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִֽי׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וצר ית תרין עמודיא דנחשא תמני עסרי אמין רומיה דעמודא חד וחוט משח תרתין עסרי אמין מקף ליה וכן לעמודא תנינא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את שני העמודים" - שהעמיד באולם יכין ובועז

"שמנה עשרה אמה קומת וגו'" - ובדברי הימים הוא אומר (דברי הימים ב ג טו): "שלשים וחמש אמה קומתן"! - שיצק שניהם כאחד, והאמה החסירה, אומר אני: חצי אמה היתה לכל אחד בראשו, שאינה דומה למלאכת שאר העמוד, כמו שאמור למטה בענין (מלכים א ז כב): "ועל ראש העמודים מעשה שושן".

"וחוט שתים עשרה אמה יסוב את העמוד השני" - לימד שהיה ארבע אמות על ארבע אמות עגול, שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח. ועוביו ארבע אצבעות והוא חלול, כך מפורש בסוף ספר ירמיהו (ירמיהו נב כא).

והרי זה מקרא קצר, פירש ארכו של אחד וילמד השני ממנו, ופירש הקיפו של שני וילמד ממנו הראשון. וכן תרגם יונתן: "וחוט משח תרתין עסרי אמין מקיף ליה וכן לעמודא תניינא".

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"השני" - כמו והשני ורצה לומר וכן היה העמוד השני ובסוף (ירמיהוו נב כא) נאמר ועביו ארבעה אצבעות נבוב

"וחוט שתים עשרה וגו'" - ואם כן היתה בת ארבע כי כל שיש ברחבו אחד יש בהיקפו שלשה

"שמנה עשרה אמה" - ובדברי הימים (ב ג טו) נאמר אמות שלשים וחמש אורך אבל שם נאמר מדת שני העמודים יחד וחצי האמה העודפת כאן היא הנעשית אחר היציקה בהקשת הקורנס להכניסה בהכותרת האמור בענין ולזה לא חשבה בדברי הימים כי שם נאמר בלשון אורך אשר יורה שחושב בעת היציקה כאשר שכבו בארץ ולא היתה אז חצי האמה ההיא אבל כאן נאמר בלשון קומה וחושב אם כן אחר ההקמה וכבר ניתוסף חצי האמה ההוא

"ויצר" - לפי שלא עשה המלאכה בהעמודים רק עשה צורות העמודים בקרקע ושפך שם הנחושת לאחר התכה לזה אמר ויצר רצה לומר עשה צורות שני העמודים אשר היו מנחושת וגו' 

מצודת ציון

"ויצר" - מלשון צורה

"וחוט" - חבל וקו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (טו - כב) בכאן אמר שהיה גובהן י"ח אמות, ובד"ה אמר שלשים וחמש אמות קומתם. בכאן אמר שגובה הכותרת

חמש אמות, ובפסוק י"ט אמר שהיה ארבע אמות, ובסוף הספר אמר שהיו שלש אמות. פסוק י"ח מוקשה מאד ונדחקו בו המפרשים, ומ"ש פסוק י"ט וכותרת וכו' באולם, מלת באולם אין לו באור, ומלבד זה למה אמר שלש פעמים שעשה כותרת? ופסוק כ' מוקשה ואין לו באור: