מ"ג ירמיהו מז ג
<< · מ"ג ירמיהו · מז · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִקּוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו לֹא הִפְנוּ אָבוֹת אֶל בָּנִים מֵרִפְיוֹן יָדָיִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִקּ֗וֹל שַֽׁעֲטַת֙ פַּרְס֣וֹת אַבִּירָ֔יו מֵרַ֣עַשׁ לְרִכְבּ֔וֹ הֲמ֖וֹן גַּלְגִּלָּ֑יו לֹא־הִפְנ֤וּ אָבוֹת֙ אֶל־בָּנִ֔ים מֵרִפְי֖וֹן יָדָֽיִם׃
רש"י
"מרעש לרכבו" - מרעש אשר לרכבו
"גלגליו" - אופני מרכבותיו
"לא הפנו אבות על בנים" - להצילםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מקול שעטת" - מקול פסיעות פרסות סוסיו החזקים ומהרעשת קול שיהיה לרכבו ומקול המיית גלגלי המרכבות יאחזם חלחלה עד לא יפנו אבות על בנים להצילם כי ירפו ידיהם ויתיאשו מן ההצלה
מצודת ציון
"שעטת" - ענין פסיעה ואין לו דומה
"אביריו" - ענין חוזק
"הפנו" - ענינו פניית הפנים
"מרפיון ידים" - כן יקרא המתייאש וכן הוא יגע ורפה ידים (שמואל ב יז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שעטת". הכאת הסוס ברגליו בכח על הארץ:
"מרעש לרכבו המון גלגליו". המ"ם נמשך לשתים:<< · מ"ג ירמיהו · מז · ג · >>