מ"ג יחזקאל מג יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בָּאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָאַמָּ֜ה וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאִלֵין מִשְׁחַת מַדְבְּחָא בְּאַמַיָא בְּאַמְתָא דְהִיא אַמָה וּפְשַׁךְ וְתַשְׁוִיתָא אַמְתָא וְאַמְתָא פוּתְיָא וּגְדַנְפָא מַקַף לָהּ עַל סִפְתֵהּ סְחוֹר סְחוֹר זֵירְתָא חֲדָא וְדֵין טִקוּס מַדְבְּחָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואלה מדות המזבח" - שמפרש למטה ארבע עשרה אורך בארבע עשרה רחב

"באמות אמה אמה וטופח" - באמה בת ששה שהיא אמה וטופח באמה בת חמשה

"וחיק האמה" - אבל היסוד שלא נמדד באמה של חול שהיא בת ה' חיק לשון חיקויו קביעות והיא היסוד האמה אמת חול ולא אמה וטופח שהיא אמה בת ששה וכן שנינו במנחות שהיסוד והסובב והקרנות נמדדין באמה בת חמשה

"וחיק האמה" - זה היסוד

"ואמה רוחב" - זה הסובב

"וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד" - אלו הקרנות זרת אחד מאמצעיתו מדדו זרת לכל רוח הרי אמה על אמה

"וזה גב המזבח" - ובאמה זו היה נמדד גב מזבח הזהב אמה ארכו ואמה רחבו רבוע כך מפורש בעירובין (ובמנחות דף צד) מפורש יותר לפי החשבון חיק האמה בגובהה עלה אמה ואמה רחב כנסה כניסת הסובב אמה בת חמשה אבל עלייתו ששנינו עלה ה' וכנס אמה אינו באמה בת חמשה

"וגבולה אל שפתה" - הקרנות בין לרחבן בין לגבהן באמה בת חמשה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וזה גב המזבח" - בהאמה הזה הפשוטה בת ה' טפחים מדד שטח מזבח הזהב שהיה אמה על אמה כן דרשו רז"ל (מנחות צז)

"ואמה רחב" - וכן האמה מרחב כניסת הסובב היה באמה ה' (וטפח החסר היה עודף במדת רוחב הגג ולא דק) וכן הקרנות שהיו בגבולה מסביב בארבעת המקצועות שהיו זרת אחד מאמצעיתם לכל רוח והיו א"כ אמה על אמה היו ג"כ באמת ה' (והטפחיים החסרים היו עודפים במדת מקום המערכה ולא דק)

"וחיק האמה" - אבל גובה עליית היסוד היה במדת האמה הפשוטה של חול בת ה' טפחים (וב' הטפחים החסרים היו עודפים במדת גובה הסובב והגג ועל שלא היו אמה לא חשבם)

"ואלה מדות המזבח" - זהו מזבח העולה שהראהו לו

"באמות אמה אמה וטופח" - ר"ל באמות גדולות שבכל אמה יש אמה אחת של חול שהיא בת חמשה טפחים ועוד טפח אחד 

מצודת ציון

"וחיק" - מלשון חקוי וקביעות וזהו היסוד כן ארז"ל (מנחות צז)

"וגבולה" - הם הקרנות שהם בגבול המזבח ולתוספת ביאור אמר אל שפתה

"זרת" - היא חצי האמה וכן זרת ארכו (שמות כח)

"גב" - שטח הגובה וכן ותבני לך גב (לעיל טז)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואלה מדות המזבח", לדעת חז"ל שבוני בית שני עשו את המזבח בתבנית הזה (ולא היה רק שינוי קטן בעליית היסוד) לכן ספר המעשה המזבח בפ"ע, כי צורת המקדש הוא מיוחד רק לעתיד, אבל מדות המזבח הוא אפשרי לעשותו גם בזה"ז, והנה גובה המזבח היה עשר אמות והיה נחלק באופן זה, גובה היסוד יהיה בבית שלישי שתי אמות (ובבבית שני היא אמה אחת) וזה נקרא "חיק" ורחבו ל"ב אמה. אחר גובה ב' אמות נתקצר המזבח אמה מכל צד, ולא היה רחבו רק שלשים אמה, וכניסה זו נקרא בשם "עזרה התחתונה" או "הקטנה", כי המקום שתחתיו היה קטן רק שתי אמות, משם עלה ארבע אמות ברוחב ל' על ל', ושטח זה נקרא סובב, (כי רוחב היסוד לא סבב מכל צד והיה מהלך רק על צפון ומערב ואמה במזרח ואמה בדרום, אבל רוחב הסובב סבב מכל צד), ואז נתקצר שנית אמה מכל צד, ונעשה כ"ח אמה על כ"ח אמה, וכניסה זו שכנס אמה נקרא בשם "העזרה הגדולה", משם עלה עוד ד' אמות עד ראש הקרנות ונקרא בשם "הראל". ובזה נבא אל הבאור, אמר "שמדות המזבח היה באמות" ר"ל שהיה במדתו שני מיני אמות, מקצתם היו באמת בת חמש ומקצתם באמת בת שש, וז"ש "אמה, אמה וטפח", ר"ל מקצתם אמה סתם בת חמש, ומקצתם אמת שש שמחזיק אמת חמש ועוד טפח. ומפרש "וחיק האמה", ר"ל "החיק" שהוא עליית היסוד רחב היה "באמה" סתם בת חמש, וכן היה "אמה רחב" מה שהיה היסוד רחב אמה על הסובב היה ג"כ אמה באמה בת חמש, (וזה כדעת הרמב"ם, ודעת רש"י פ"ק דעירובין שמ"ש חז"ל דאמת יסוד בקטנה לא קאי על כניסת היסוד, ובכ"ז במזבח של העתיד מורה הכתוב שיהיה כדעת הרמב"ם).

"וגבולה על שפתה סביב זרת האחד" נראה שגבול זה הוא באמצע המזבח שבמשכן כתיב ועשית מכבר מעשה רשת, ובבית שני היה חוט הסקרא להבדיל בין דמים העליונים לתחתונים. ובבנין הג' יהיה בולט מן המזבח בנין כמדת זרת, ונקרא גבול, כי מגביל בין דמים עליונים לתחתונים, שהוא הגבול בין חצי העליון לבין חצי התחתון, ושפת ההיכר הזה היה לו רוחב זרת.

"וזה גב המזבח", עתה מתחיל לפרש גובה המזבח:

ביאור המילות

"חיק", כן נקרא היסוד שהוא בחיק הארץ:

"וגבולה". ת"י גדפנא, והוא במקום חוט הסקרא:
"גב". מל' גובה: