מ"ג יונה ד יא

מתוך ויקיטקסט

פסוק קודם – מקראות גדולות – מקראות גדולות יונה – פסוק הבא

תוכן עניינים 1 מקרא 2 תרגום 3 רש"י 4 אבן עזרא 5 רד"ק 6 מצודת דוד 7 מצודת ציון 8 מנחת שי 9 תולדות אהרן

[עריכה] מקרא

ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה:

[עריכה] תרגום

ואנא לא אחוס על נינוה קרתא רבתא, דאית בה סגי מתרתא עסרי רבון אנשא דלא ידע בין ימיניה לסמליה, ובעירא סגי?!

[עריכה] רש"י

אשר לא ידע וגו' – קטנים.

ובהמה רבה – בני אדם גדולים, ודעתן כבהמה, שאינם מכירים מי בראם.

[עריכה] אבן עזרא

ואני. שתים עשרה רבוא – שלא חטאו, גם בהמות. והנה דרך סברא, כי "נהפכת" (יונה ג, ד) – כמהפכת סדום, כי הדבר הזה ידוע בכל העולם.

[עריכה] רד"ק

ואני לא אחוס. הרבה משתים עשרה רבוא אדם – יותר משתים עשרה רבוא אדם. ורבוא הוא עשרת אלפים. ומלת משתים במאריך המ"ם, והשי"ן איננה דגושה.

אדם – כולל זכרים ונקבות.

אשר לא ידע – שהם קטנים, ולא ידעו בין ימינם לשמאלם, ואין בהם חטא, ואין להם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, והבהמה אין לה עונש וזכות, ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול, וכל שכן על רבים.

[עריכה] מצודת דוד

ואני לא אחוס – רוצה לומר, הלוא נינוה היא מעשה ידיי, ואיך אני לא אחוס על עיר גדולה כזאת?

הרבה וגו' – רוצה לומר, יותר משתים עשרה וגו'.

אשר לא ידע – אשר כל אחד מהם אינו יודע להבחין בין ימינו לשמאלו. והם הקטנים, שאין לחשוב להם עוון, ואין בהם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, שאין להם עונש. ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול.

[עריכה] מצודת ציון

רבו – הוא עשרת אלפים.

רבה – מרובה.

[עריכה] מנחת שי

משתים – המ"ם במאריך, והשי"ן בשוו"א, נבלע מפני דגשות התי"ו, כן כתב רד"ק בפירושו ובמכלול דף קצ"א, וכן הוא בכל הספרים מדוייקים. ולא כמו שכתב בהגהת לוית חן ריש פ' י"ג מהשער הא', שהשי"ן והתי"ו רפויות. ולדברי הראב"ע בס' צחות דף קנ"ה ע"ה הוא בדגש בשי"ן ובתי"ו. ועיין מנחת שי בשופטים ט"ז, כ"ח וזכריה ד', י"ב.

[עריכה] תולדות אהרן

אשר יש בה... אדם ובהמה רבה – יבמות סא א; בכורות ד ב; תמורה ט א; תוספתא תמורה פרק א הלכה ד; כריתות ו ב.