מ"ג יונה ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יונה · ד · יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽאֲנִי֙ לֹ֣א אָח֔וּס עַל־נִינְוֵ֖ה הָעִ֣יר הַגְּדוֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ־בָּ֡הּ הַרְבֵּה֩ מִֽשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֨ה רִבּ֜וֹ אָדָ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדַע֙ בֵּין־יְמִינ֣וֹ לִשְׂמֹאל֔וֹ וּבְהֵמָ֖ה רַבָּֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲנָא לָא אָחוּס עַל נִינְוֵה קַרְתָּא רַבְּתָא, דְאִית בָּהּ סַגִי מִתַּרְתָּא עַסְרֵי רִבְּוָן אֱנָשָׁא דְלָא יְדַע בֵּין יְמִינֵיהּ לִסְמָלֵיהּ וּבְעִירָא סַגִי?!

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אשר לא ידע וגו' – קטנים. ובהמה רבה – בני אדם גדולים, ודעתן כבהמה, שאינם מכירים מי בראם.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואני. שתים עשרה רבוא – שלא חטאו, גם בהמות. והנה דרך סברא, כי "נהפכת" (יונה ג, ד) – כמהפכת סדום, כי הדבר הזה ידוע בכל העולם.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואני לא אחוס. הרבה משתים עשרה רבוא אדם – יותר משתים עשרה רבוא אדם. ורבוא הוא עשרת אלפים. ומלת משתים במאריך המ"ם, והשי"ן איננה דגושה.

אדם – כולל זכרים ונקבות.

אשר לא ידע – שהם קטנים, ולא ידעו בין ימינם לשמאלם, ואין בהם חטא, ואין להם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, והבהמה אין לה עונש וזכות, ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול, וכל שכן על רבים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

ואני לא אחוס – רוצה לומר, הלוא נינוה היא מעשה ידיי, ואיך אני לא אחוס על עיר גדולה כזאת?

הרבה וגו' – רוצה לומר, יותר משתים עשרה וגו'.

אשר לא ידע – אשר כל אחד מהם אינו יודע להבחין בין ימינו לשמאלו. והם הקטנים, שאין לחשוב להם עוון, ואין בהם עונש אלא בעבור האבות, וכיון שהאבות שבו, הנה הם בלא עונש. וכן בהמה רבה שיש בעיר, שאין להם עונש. ועל כל אלה ראוי לחוס ולחמול. 

מצודת ציון

רבו – הוא עשרת אלפים.

רבה – מרובה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואני לא אחוס על נינוה" שהם מעשה ידי, והוא דבר יקר שהיא "העיר הגדולה" והגם שרבים עובדים ע"ז שם, הלא יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו שאין להם דעת להבחין בין עבודת האל המיוחד שימלץ בצד ימין, כמ"ש כי מימיני בל אמוט, ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני. ובין עבודת השמאל שעובד להטבע והמערכה, המיוחס לצד שמאל, ואין להעניש אותם על הסרון דעתם, וגם יש בה בהמה רבה ואם אדם חטא בהמה מה חטאה, ובזה קבל מענה ג"כ על עונש ישראל שהם כבר למדו להבדיל בין הימין והשמאל כי קבלו דת אלהי ואמונה אמתית והם ראוים לעונש על ע"ז שעבדו, הגם שאנשי נינוה לא יענשו על זה:  

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

אשר יש בה... אדם ובהמה רבהיבמות סא א; בכורות ד ב; תמורה ט א; תוספתא תמורה פ"א ה"ד; כריתות ו ב.

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משתים – המ"ם במאריך, והשי"ן בשוו"א, נבלע מפני דגשות התי"ו, כן כתב רד"ק בפירושו ובמכלול דף קצ"א, וכן הוא בכל הספרים מדוייקים. ולא כמו שכתב בהגהת לוית חן ריש פ' י"ג מהשער הא', שהשי"ן והתי"ו רפויות. ולדברי הראב"ע בס' צחות דף קנ"ה ע"ה הוא בדגש בשי"ן ובתי"ו. ועיין מנחת שי בשופטים ט"ז, כ"ח וזכריה ד', י"ב.

<< · מ"ג יונה · ד · יא