מ"ג זכריה א טז
מתוך ויקיטקסט
<< · מ"ג זכריה א · טז · >>
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה [וקו] ינטה על ירושלם
מנוקד: לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת וקוה [וְקָו] יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלִָם.
עם טעמים: לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֗ה שַׁ֤בְתִּי לִירוּשָׁלִַ֙ם֙ בְּֽרַחֲמִ֔ים בֵּיתִי֙ יִבָּ֣נֶה בָּ֔הּ נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וקוה [וְקָ֥ו] יִנָּטֶ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָֽם׃
תרגום
עדיין לא נכתב
רש"י (כל הפרק)
"וקו ינטה" - למוד חומותיה ארכה ורחבה
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"וקו ינטה" - הבונה ינטה קו המשקולת לבנות חומת העיר ולא ימחה המלך בידם
"לכן" - הואיל ומאד הרעו לישראל לכן כבר שבתי את ישראל לירושלים מפאת הרחמים עם כי לא זכו ועוד יבנה בה ביתי ולא יבטל המלך את הבנין בדרך שבטל כורש
מצודת ציון
"וקו" - ענינו חוט המשקולת של הבנאי וכן קו לקו (ישעיהו כח)
"ינטה" - מלשון הטיה
