מ"ג הושע יא ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיךְ אֶתֶּנְךָ אֶפְרַיִם אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל אֵיךְ אֶתֶּנְךָ כְאַדְמָה אֲשִׂימְךָ כִּצְבֹאיִם נֶהְפַּךְ עָלַי לִבִּי יַחַד נִכְמְרוּ נִחוּמָי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִֽחוּמָֽי׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"יחד נכמרו נחומי" - כל מדות תנחומין שיש בי לנחם על הרעה כולם יחד נתחממו ונתעוררו בלי מצוא צד הפכו
"נהפך עלי לבי" - עם כי כעסתי עליהם הנה נהפך עלי לבי לרחם אותם
"איך אתנך אפרים" - ר"ל הנה עכ"ז רחמתי עליך ואומר איך אתנך אפרים ביד הבבליים איך אמסרך בידם איך אתנך להיות הפוכה כאדמה וגו' כאומר איך אוכל לראות באבדן עמי
מצודת ציון
"אמגנך" - ענין מסירה כמו אשר מגן צריך (בראשית יד)
"כאדמה כצבואים" - הן חברותיהן של סדום ועמורה
"נכמרו" - ענין חמום כמו עורנו כתנור נכמרו (איכה ה)וזה הלשון יאמר על החמלה
"נחומי" - מלשון תנחומין וחרטהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"איך אתנך אפרים אמגנך ישראל", אפרים הוא שבט המלכות שהם הסיתו את העם לחטוא, ור"ל גם אם אתנך אפרים שחטאו ביותר, איך אמגנך ישראל שלא חטאו כ"כ, והוסיף אמגנך שהיא המסירה ליד האויב שהוא כולל יותר מן הנתינה, ר"ל וכ"ש איך אמגנך ואמסור אותך מיד ליד:
"אתנך. אשימך". כבר בארתי בספרי התו"ה צו (סימן י"ב) שפעל שם מובדל מפעל נתן, במה שפורט איכות השימה שמכוין לשומו היטב שם, כמ"ש ושמו בנחת ושמו שלא יפזר, ובזה מוסיף איך אשימך:
"נהפך עלי לבי". הפיכת הלב בא על השתנות הרצון, מאהבה לשנאה ומשנאה לאהבה, הפך לבם לשנוא עמו:
"נכמרו נחומי". הנוחם הוא החרטה והכמירה בא על חמום ההתפעלות ממראה עיניו, כמו כי נכמרו רחמיו אל אחיו, שיתעורר הנוחם והחרטה להתחרט ולחזור להתחרט: