מ"ג דברי הימים א ב יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָא וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנַחְשׁוֹן֙ הוֹלִ֣יד אֶת־שַׂלְמָ֔א וְשַׂלְמָ֖א הוֹלִ֥יד אֶת־בֹּֽעַז׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושלמא הוליד את בועז" - רבותינו אמרו אבצן זה בועז ותימה יש היאך יכול להיות והלא נחשון בשנה שנייה ליציאת מצרים מת ושלמון בנו מת כבר והוא היה מבאי הארץ ובועז בנו שהוא אבצן בכניסתו לארץ נולד ומיציאת מצרים עד יפתח היו שלש מאות שנה וחכמים אמרו בשעה שבא בועז על רות והרתה מיד מת בועז ואבצן היה שופט לאחר מות יפתח דכתיב (שופטים יב ח) וישפוט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם ועל זה אני תמיה שהרי מצינו באברם שהוא אמר לאחר שנצרר דמו וכו' ואמר הלבן מאה שנה יולד ואיך הוליד בועז בן ג' מאות שנה וי"ל על כן אמר (רות ד') ויתן ה' לה הריון דוגמתו ויראהו ה' (דברים לד א)

"אבצן" - אב לכל הצנונים שהרי אשה בחורה שכבה אצלו ונצטנן ולא נגע בה סא"א