מ"ג דברים יג יח
מתוך ויקיטקסט
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות דברים II פסוק הבא
תוכן עניינים |
מקרא
כתיב: ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך
מנוקד: וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְהוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.
עם טעמים: וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
מדרש ספרי (כל הפרק)
פד.
ולא ידבק בידך מאומה מן החרם . מכאן אמרו (ע"ז מט), "נטל ממנה מקל או מזלג או כרכר או שרביט - כולם אסורים בהנאה. מה יעשה להם? יוליכם לים המלח. כללו של דבר - כל הנהנה מעבודת כוכבים, יוליך הנאה לים המלח".
למען ישוב ה' מחרון אפו . כל זמן שעבודת כוכבים בעולם, חרון אף בעולם. נסתלקה עבודת כוכבים - נסתלק החרון.
פה.
ונתן לך רחמים ורחמך והרבך . (שבת קטו) "רבן גמליאל ברבי אומר, כל זמן שאתה מרחם על הבריות, מרחמים עליך מן השמים".
כאשר נשבע לאבותיך . הכל בזכות אבותיך.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פד.
ולא ידבק בידך . הוא ל"ת על הנאת עכו"ם.
ומ"ש "מכאן אמרו בע"ז מט, ואמר למען ישוב ה' מחרון אפו ", שכבר באר במו"נ (=במורה נבוכים), שלא תמצא חרון אף רק על עכו"ם. ועי"ז שתעשה משפט בעכו"ם - יסתלק החרון אף.
פה.
ונתן לך רחמים ורחמך . מפני שיעלה על הדעת שהוא משפט אכזרי, בפרט למ"ש הרמב"ם שהורגים גם הנשים והטף, הבטיח להם שיתן ה' בלבם מדת הרחמנות. כי יעשו כ"ז לא ממדת האכזריות, רק מפני מצות ה', כמ"ש כי תשמע בקול ה' א-להיך . וה' מלא רחמים, ואכזריות הזה נצמח ממדת רחמנותו, לבער הרע מן הארץ ולהשיב חרון אפו. עד שמשפט הזה תעשה מצד הרחמים, וכן עי"כ ירחמו עליך מן השמים, כי במדה שאדם מודד מודדים לו.
ובתוספתא פליגי בזה ר"א ור"ע. שר"ע ס"ל שקטני בני עיר הנדחת אין נהרגים, ושעז"נ (=ושעל זה נאמר) ונתן לך רחמים , ר"ל כאשר תהרוג הנדחים ישארו בניהם יתומים, ואתה תרחם עליהם לגדלם ולהיות אבי יתומים אלה. ור"א ס"ל שהקטנים נהרגים, ומ"ש ונתן לך רחמים , היינו שקרוביהם לא ישאו שנאה עליך, רק אהבה ורחמים.
