מ"ג במדבר כב ט
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם וַיֹּאמֶר מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְוָת בִּלְעָם וַאֲמַר מַן גּוּבְרַיָּא הָאִלֵּין דְּעִמָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאָתָא מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ לְבִלְעָם וַאֲמַר מַאן גוּבְרַיָא הָאִלֵין כְּעַן דְבִיתוּ עִמָךְ: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויאמר מי האנשים האלה עמך. לא מצינו בכל הכתובים שישאל הקב"ה אלא לרשעים לאותן שהוא רוצה להטעותן כדי להאבידם ולהשמידם עדי עד, כענין שכתוב (איוב יב) משגיא לגוים ויאבדם, וזהו שכתוב בקין (בראשית ד) אי הבל אחיך, לפי שהיה כופר בהשגחה ואמר לית דין ולית דיין ולית עלם אוחרן, רצה להטעותו שישאל לו כמי שאינו יודע, וכן כאן בבלעם רצה לשאול לו כדי להטעותו שיאמר עתים יודע ועתים אינו יודע.
וכן אמרו במדרש (משלי כח) משגה רשעים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב, זה בלעם הרשע, לפי שבתחלה היו הבריות גדורין בעריות שנאמר (בראשית כט) ורחל באה עם הצאן אשר לאביה, וכתיב (שמות ב) ולכהן מדין שבע בנות, עמד בלעם והטעה את הבריות בעריות, בשחותו הוא יפול, כשם שהטעה את הבריות כך הטעהו הקב"ה ואמר לו מי האנשים האלה עמך, אמר אותו רשע יש עתים שאינו יודע אף אני אעשה בבניו כל מה שאני חפץ.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר לו מלך מואב, ולא הספיק בזכרון שמו. ונראה שכוונת מאמר ה' היא על פי מה שפירשנו בפסוק ״לינו פה״ -שילינו עמו בחדרו המיוחד לו - לזה בא מאמרו יתברך ואמר לו: מי וגו' - לשון השפלה, על דרך אומרו (שמות, ג): ״מי אנכי״ וגו', כמו כן אומרו ״מי האנשים האלה״ שהכנסת אותם למקום זה עמך, בחדר המיוחד לך לדבר עמך מלאך האלהים, כי יקפיד ה' על כבוד בלעם בערך האומות כיון שהוא נביא עליהם, וכמו שמצינו (מד"ר פ"כ) שהרג את האתון משום כבודו של בלעם, ועיין בפסוק שאחר זה - ״ויאמר אלהים״, והבין בלעם דבריו, ואמר: טעם שעשה להם כבוד זה הוא לפי שהם שלוחי מלך, והוא אומרו: בלק בן צפור - פירוש: הידוע לנסיך מדין, ועוד לו שהוא מלך למואב, שלח אלי - פירוש: האנשים האלה, ובשביל כבוד המלכות עשיתי אותם עמי, ובזה נתיישבו כל הדקדוקים:
עוד ירצה באומרו מלך מואב, כי אומה זו לא ניתנה לישראל, ונתחכם במאמר זה כדי שיתרצה ה' לשולחו ולא יעכב על ידו, ולזה לא יעכב על ידו בהליכתו עם שלוחיו: