מ"ג אסתר ז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג אסתר · ז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַמֶּלֶךְ קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן וְהָמָן עָמַד לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה כִּי רָאָה כִּי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַמֶּ֜לֶךְ קָ֤ם בַּחֲמָתוֹ֙ מִמִּשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן אֶל־גִּנַּ֖ת הַבִּיתָ֑ן וְהָמָ֣ן עָמַ֗ד לְבַקֵּ֤שׁ עַל־נַפְשׁוֹ֙ מֵֽאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה כִּ֣י רָאָ֔ה כִּֽי־כָלְתָ֥ה אֵלָ֛יו הָרָעָ֖ה מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃

 

תרגום שני (כל הפרק)

ומלכא קם בחמתיה מן משתיא דחמרא ועל לגינת ביתן והוון מקצצין קדמוי אילנין טבין דתינוח חמתיה מיניה ולא נחת. והמן קם למבעי על נפשיה מאסתר מלכתא מטול דחזא ארום דשלימת עלוי בישתא מן קדם מלכא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי כלתה" - נגמרה הרעה והשנאה והנקמה

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כִּי כָלְתָה – נִגְמְרָה הָרָעָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַנְּקָמָה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
מדוע לא בקש מאת המלך והמלכה ביחד :
ועל כן בעת צאת המלך אל גינת הביתן מצא עת רצון לבקש על נפשו מאסתר בפני עצמה :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ז · ז · >>


ז.    [ עריכה ]

ויהי באמרם אליו יום ויום, ר' יוחנן בש"ר בנימין בר ר' לוי בניה של רחל נסן שוה וגדולתן שוה, נסן שוה הה"ד (בראשית ל"ט) ויהי כדברה אל יוסף יום יום וכאן כתיב ויהי כאמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם, ולהלן כתיב ולא שמע אליה לשכב אצלה, וגדולתן שוה הה"ד (שם /בראשית/ מ"א) ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש אותו בגדי שש וכאן כתיב ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי, להלן כתיב (שם /בראשית מ"א/) וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך וכאן כתיב ונתון הלבוש והסוס וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. 

אור חדש

פרק ז/פסוק ז

והמלך קם בחמתו ממשתה היין (אסתר ז, ז) וגומר, לא היה צריך לומר רק והמלך קם בחמתו אל גינת הביתן אלא לומר הטעם למה קם ואמר מפני שהיה יושב במשתה דרך שמחה ואהבה וריעות ואף אם היה בכעס זמן מועט אח"כ היה מתפייס כאשר היו יושבים במשתה היין ולכך אמר שלא רצה להתפייס וקם ממשתה היין ואח"כ כתיב והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה (שם ח) ולא אל משתה היין שכיון שיצא ממשתה היין כבר בטל משתה היין אע"ג שחוזר אח"כ לא חזר רק אל בית משתה לא אל משתה היין עצמו כי הבית ששם היה המשתה נקרא בית המשתה ולא נקרא על שם היין לומר בית משתה היין וכאשר המשתה היה בטל כאשר קם לגינת הביתן נקרא הבית ששם היה המשתה בית המשתה לא משתה היין ולכך כתיב גם כן והמלך שב מגינת הביתן וגומר ולא היה צריך לומר רק והמלך שב אל בית המשתה רק שלא תאמר כי כוונת המלך שרצה לבא אל בית המשתה להיות בבית המשתה אע"ג שלא הי' חוזר לגמרי אל משתה היין סוף סוף הי' רוצה להיות בבית ששם המשתה ובסוף יבא אל המשתה ויבא לידי קרוב ועל זה אמר שאינו כך כי שב מגינת הביתן שלא היה רוצה להיות עוד בגינת הביתן ולא היה רוצה לשוב אל בית המשתה רק שלא היה רוצה להיות עוד בגינה ולא שהיה חפץ בבית המשתה כלל.

<< · מ"ג אסתר · ז · ז · >>