מ"ג אסתר ב יז
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת אֶסְתֵּר מִכָּל הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו מִכָּל הַבְּתוּלֹת וַיָּשֶׂם כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ תַּחַת וַשְׁתִּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכׇּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכׇּל־הַבְּתוּל֑וֹת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי׃
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מי הן הנשים ומי הן הבתולות.
- ושינוי הלשון אהבה וחן וחסד :
מדרש רבה
אור חדש
פרק ב/פסוק יז
ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות (אסתר ב, יז) וגומר ונראה פירושו ויאהב את אסתר מכל הנשים כאשר היה יודע שהיא הגונה ובזה לא שייך לומר בתולה דלא תלי' בהא רק שמבקש אשה הגונה היה אוהב את אסתר מכל הנשים ואמר עוד ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות (שם) ודבר זה בודאי לעניין היופי ובזה שייך לומר בתולות כי הבתולות נושאות חן יותר כך נראה לפרש פשוטו.
ועוד נראה לפרש ויאהב את אסתר מכל הנשים שהם אצלו וכבר נבעלו ותשא חן וחסד מכל הבתולות הם אותם שלא נבעלו ועומדים לבעילה ואצל נשים יאמר ויאהב כי האהבה היא החיבור לגמרי שנתחבר אליה בבעילה שייך לומר ויאהב אסתר מכל הנשים והבתולות שלא נבעלו ולא היה לו חיבור אליה אמר ותשא חן וחסד וכך פירשו בגמרא (מגילה דף יג.) ויאהב המלך את אסתר (שם) וגו' קרי ליה אשה וקרי ליה בתולה אמר רב חסדא בקש לטעום טעם בתולה טעם לטעום טעם בעולה (ספר אור חדש עמוד קכא) טעם עד כאן, ופירוש זה גם כן שהיה אוהב אותה מכל הנשים הם הבתולות שנבעלו כבר מן אחשורוש ותשא חן מכל הבתולות שלא נבעלו והוצרך לכתוב שניהם כי לפעמים היה רוצה בבעולה ולכך אמר כי אצל אסתר היה הכל שאם רצה בעולה היה טועם ואם רצה בבתולה היה טועם ודבר זה היה לאסתר כי אסתר לא היתה נחשבת בעולה לאחשורוש מפני שהיתה ראויה למרדכי ונחשבת אסתר למרדכי אשה ואם כן לא היה לה חיבור לאחשורוש ולכך כאשר היה רוצה לטעום טעם בתולה היה לו אסתר כאלו לא בא עליה אחשורוש כי לא היה לאחשורש חבור עמה וכאשר היה רוצה לטעום טעם בעולה היה טועם דסוף סוף היא אשתו של אחשורוש ומאחר שהיה שתי בחינות באסתר המלכה מצד אחד נחשבת בעולה ומצד אחר נחשבת בתולה ולכך היה טועם איזה שירצה כאשר אסתר מוכנת לשתיהם.
ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) אמר רבי חלבו אף בעולות קבץ ורצה לומר אף על גב דלא כתיב רק בתולות היינו שהבתולות הביא על יד הגי אבל הבעולות הביא לפניו אם הם טובים בעיניו לקח אותם ולא הביאם אל יד הגי ודרש זה מדכתיב מכל הנשים וכל הוא בא לרבות בעולות.
וימליכה תחת ושתי (אסתר ב, יז) מה שהוצרך לומר תחת ושתי ולא הוי צריך לומר רק וימליכה אבל הכתוב רצה לומר אף כי היה קצת גנאי שלקח אשה שאינה בת מלכים ולכך אמר וימליכה תחת ושתי שאסתר היתה במקום ושתי שהיתה בת מלכים וכאשר היא במקומה אף שאינה בת מלכים היה נחשב לאחשורוש כאלו היתה בת מלכים כאשר היה לו בראשונה בת מלכים ושם אסתר במקומה.
ובמדרש (אסתר רבה ו, יא) וימליכה תחת ושתי (שם) אמר רבי לוי איקונין דושתי היה מעל מיטתו וכשנכנסה אסתר טרד איקונין דושתי והעמיד איקונין דאסתר היינו דכתיב וימליכה תחת ושתי.
עד כאן, ופירש המדרש שרצה לומר מה שכתיב תחת ושתי כי אקונין של ושתי ודמותה היה לפניו תמיד אחר הריגתה וכאשר נשא את אסתר לא היה בדעתו ובמחשבתו עוד ושתי וזה דכתיב וימליכה תחת ושתי ומה שאמר שהיתה איקונין דושתי מעל מיטתו היינו כאשר היה שוכב על מטתו היה כנגדו דיוקן ושתי אבל אין נראה לפרש שהיה אקונין של ושתי על מטתו כי אחר שנהרגה ושתי למה היה לו אקונין של ושתי על מטתו רק שלא סר אקונין שלה מן מחשבתו.