מ"ג איוב יט כ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעוֹרִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעוֹר שִׁנָּי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּעוֹרִ֣י וּ֭בִבְשָׂרִי דָּבְקָ֣ה עַצְמִ֑י
וָ֝אֶתְמַלְּטָ֗ה בְּע֣וֹר שִׁנָּֽי׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בעורי" - לגודל הרזות דבקה עצמי בעורי ובבשרי ועל כי נשאר מעט מן הבשר נדבק העצם גם בהעור
"ואתמלטה" - אין מתום בבשרי וכולו מוכה ונגוע ורק נמלטתי מן הלקוי בהבשר הדבוק בשורש השנים הדומה לעורמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"ואתמלטה בעור שני". בעור, מענין ושלח את בעירו ובער בשדה אחר, שהיא האכילה הבהמיית, והבהמה מעלת גרה כי אין לה שינים, ואני הגם שיש לי שיניים ולעסתי המאכל בשני (וא"צ שאעלה גרה שטבע זו לא שם ה' רק בבהמות שאין להם שינים ללעוס המאכל היטב), ובכ"ז אמלט המאכל מחמת חולי, ומלת ואתמלטה, כמו בחמודו לא ימלט, שבא על הוצאת המאכל לחוץ: