לקוטי מוהר"ן ב

מתוך ויקיטקסט

לשון רבנו זכרונו לברכה:

ויאמר ה' אל משה, אמור אל הכהנים בני אהרן, ואמרת אליהם, לנפש לא יטמא בעמיו. (ויקרא כ"א):

איתא בספרא דצניעותא פרק ב' (זהר תרומה דף קעז): מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא.

[עריכה] א

כי עיקר כלי זינו של משיח הוא התפלה, שהוא בחינת חוטם, כמו שכתוב (ישעיהו מ"ח): ותהילתי אחטם לך; ומשם עיקר חיותו, וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבוש - הכל משם, כמו שכתוב (שם י"א): והריחו ביראת ה' וכו' - זה בחינת חוטם, וזה עיקר כלי זינו, כמו שכתוב(בראשית מ"ח): בחרבי ובקשתי. ופירש רש"י: תפלה ובקשה. וכמו שכתוב (תהלים מ"ד): כי לא בקשתי אבטח וכו' באלהים הללנו, בחינת "תהילתי אחטם לך".

[עריכה] ב

וזה הכלי-זין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, הינו שמירת הברית, כמו שכתוב (תהלים מ"ה): "חגור חרבך על ירך" . וכמו שכתוב (תהלים קל"ב): "מפרי בטנך אשית לכסא לך" זה בחינת משיח, בחינת תפלה. "אם ישמרו בניך בריתי", הינו על-ידי בחינת יוסף.

ויוסף ששמר את הברית, נטל את הבכורה, שהוא בחינת עבודת התפלה* בחינות פי שנים, כי התפלה הוא פי שנים. שנַיִם, שיש בהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו. והוא בחינת (תהלים קמ"ט): "וחרב פיפיות בידם". בחינת שתי פיות, בחינת פי שנים. ונטל מראובן על-ידי שחלל יצועי אביו, כי היא תלוי בשמירת הברית:

• ועל כן יוסף בשביל שזכה לבחינת תפלה, שהיא בחינת "תהלתי אחטם" בחינת

חיוּת הנמשך מנוקבא דפַרְדַּשְׂקָא כנ"ל, על כן נקרא בן פורת יוסף, שהם בחינת תרפ"ו אורות שהם שבעה שמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, קס"א, קנ"א, קמ"ג, שעולין תרפ"ו, שמקבל מנוקבא דפרדשׂקא, כי פרדשׂקא בגימטריא תרפ"ו.

[עריכה] ג

ומי שזכה לחרב הזה, צריך לידע איך ללחם עם החרב, שלא יטה אותה לימין או לשׂמאל, ושיהא קולע אל השׂערה ולא יחטא:

וזה אי אפשר אלא על-ידי בחינת משפט, כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא, הַיְנו שקולע עם כלי-זינו אל המקום הצריך, ואינו מטה לימין ולא לשְׂמאל, אלא לאמצע. וזה בחינת (תהלים קי"ב): "יכלכל דבריו במשפט".