לבוש אורח חיים יז
לבוש התכלת על אורח חיים (הלכות סדר היום) • לבוש החור על אורח חיים (הלכות שבת ומועדים)
לבוש עטרת זהב גדולה על יורה דעה • לבוש תכריך הבוץ והארגמן על אבן העזר • לבוש עיר שושן על חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה
<< | עשרה לבושי מלכות • לבוש התכלת על אורח חיים • סימן יז | >>
סימן יז בטור אורח חיים ובשולחן ערוך (ערוך השולחן)
א • ב • ג
סעיף א[עריכה]
כתיב "והיה לכם לציצית וראיתם אותו" (במדבר טו לט), ודרשו חז"ל: כסות שיכול לראותו, דהיינו כסות יום, חייב בציצית, וכסות שאין יכולין לראותו, דהיינו כסות לילה, אינה חייבת בציצית.
ודווקא כסות לילה, שאין הלובשו רואהו כשלובשו בלילה וגם אחרים אין יכולין לראותו; אבל כסות סומא, אף על פי שאין הלובשו רואהו, מרבינן מ"אשר תכסה בה" (דברים כב יב) שהיא חייבת בציצית, כיון שאחרים רואין אותו וקרינן ביה "וראיתם אותו". ואף על גב דלעיל אצריכינן "אשר תכסה בה" לחייב טלית בעלת ה' כנפים, כדכתבינן לעיל בריש סימן י׳, הא אמרינן בגמרא דמלות "אשר תכסה" שניהם מיותרין, ואתיין חדא לרבות בעלת ה׳ כנפים וחדא לרבות כסות סומא. וגם מפשטא דלישנא "אשר תכסה" אסמכינן לעיל סימן ח׳ כדרך שבני אדם רגילין להתכסות, פעמים בגילוי הראש פעמים בכיסוי הראש, אבל אינו לימוד גמור, דהא לבסוף מרבינן אפילו אינו מכסה הראש כלל חייב בציצית. אלא עיקרא להכי הוא דאתא, לכסות בעלת ה' וכסות סומא, לפיכך חייב בציצית.
סעיף ב[עריכה]
וכיון דילפינן מקרא דכסות לילה פטור מציצית, הויא לה מצות ציצית מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות ממנה, שכן כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה, דילפינן מקרא דכתיב בתפילין, "והיו לך לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה׳ בפיך", הרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין, ואמרינן: מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי פטורים בשבתות וימים טובים, כמו שיתבאר לקמן בעזר ה' בסימן ל״א, ונשים פטורות בהן, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות.
וכי תימא תפלין גופייהו מנלן דנשים פטורות? גמרינן לה מדהוקשו תפילין לתלמוד תורה, דכתיב: "ושננתם לבניך", וכתוב בתריה: "וקשרתם לאות על ידך"; מה תלמוד תורה נשים פטורות, דכתיב "לבניך" ולא לבנותיך, אף תפילין נשים פטורות.
ואל תקשה, ונימא דדווקא האב פטור ללמד את בתו תורה, מדכתיב "לבניך" ולא לבנותיך, אבל היא עצמה חייבת ללמוד תורה? כבר אמרו חז״ל, כתיב ולמדתם, קרי ביה ולימדתם. והכתיב "ולמדתם", פירושו אתם תלמדו בעצמכם, והקרי "ולימדתם" פירושו תלמדו את אחרים. וכיון דבחד מלה משתמעו, הוקשו להדדי ללמוד זה מזה, והכי קאמר: כל שאחרים מצווין ללמדו מצווה הוא גם כן ללמוד בעצמו, וכל שאין אחרים מצווין ללמדו, דהיינו האשה, היא עצמה גם כן אינו מצווה ללמוד בעצמה. שמע מינה דנשים פטורות מתלמוד תורה, ותפילין הוקשו לתלמוד תורה, הרי מתפילין גם כן פטורות. ותפילין הם מצות עשה שהזמן גרמא והם בניין אב לכל מצוות עשה שהזמן גרמא.
ואין לומר איפכא, נילף מתלמוד תורה ויהיו פטורות אפילו ממצות עשה שאין הזמן גרמא, חוץ מהיכן דגלי רחמנא? דאם כן הקישא דתפילין למה לי.
וכיון דנשים פטורות, גם עבדים פטורין, דעבדים אינם חייבין במצוות, רק במה שהנשים חייבות בהן, דילפינן גזרה שווה לה לה מאשה.
מיהו אם רוצים להתעטף הרשות בידן, ויש אומרים אפילו להתעטף ולברך הרשות בידן, דאף על פי שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר, הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך "וציוונו". ויש אומרים שלא יברכו, דכיון שלא נצטוו אינן יכולות לומר "וציוונו", אלא שהרשות בידן להתעטף.
אבל מכל מקום מיחזי כשטות ויוהרא אם עושות כן, דהואיל ואינו אלא חובת גברא, מה להם ולמצוה זו? (ועיין לקמן סימן י"ט סעיף א'). אף על גב דבשאר מצוות עשה שהזמן גרמא, כגון סוכה ולולב, נהגו שעושין ומברכין, מה שנהגו נהגו ומה שלא נהגו לא נהגו, ובציצית לא אשכחן דנהגו, רק אחת מני אלף, כגון מיכל בת שאול וכיוצא בה, לכך לא יתעטפו.
ועוד נראה לי טעמא, דציצית שאני משאר מצוות עשה שהזמן גרמא, דהואיל וקיימא לן דחובת גברא הוא, אם כן לא חייבה התורה בציצית אלא שמלת גבר. דבשלמא אי הוה קיימא לן דחובת טלית הוא, הוה אפשר לומר כל טלית שיש בה ד' כנפות חייבת בציצית ואפילו שמלת אשה; אבל כיון דלא חייבה התורה אלא שמלת איש, האיך תתחייב האשה עצמה בדבר שיש בו נדנוד עבירה, דהיינו שמלת גבר? ומיכל שאני, שהיתה בת מלך ואשת מלך, ועיקר מצוה דשמלת גבר לא אסרה תורה אלא בשמלבשת אותה כדי שלא יכירו אותה הכל כדי שתזנה, מה שאין שייך כן בבת מלך ואשת מלך שהכל מכירין אותה. נראה לי לפיכך אשה שעושה כן ודאי היא יוהרא יתירה, שמראה לכל כלומר שהיא אינה נחשדת. נראה לי.
טומטום ואנדרוגינוס ספק זכרים ספק נקבות הן, וספק דאורייתא הוא, לכך אזלינן בהם לחומרא וחייבים בציצית מספק. וגם באלו יש אומרים שאין מברכין, ויש אומרים שמברכין. ונראה לי דהכי הילכתא שיברכו, דהוי להו כמו ספק ספקא, חדא שמא זכרים הם, ואם תמצי לומר נקבות, שמא קיימא לן כאותם דסבירא להו נשים חייבות[1] במצוות עשה שהזמן גרמא. ושמלת גבר לא שייך בהו, לכך יברכו. נראה לי. (ועיין לקמן סימן קצ"ט סעיף ח' וט' ובסימן תקפ״ט סעיף ד׳ ובסימן תרפ״ט סעיף ג׳ ובס׳ תר״ם סעיף א' ובסימן ל״א סעיף ג').
סעיף ג[עריכה]
קטן היודע להתעטף, כגון שיודע שישליך[2] שתי ציצית לפניו ושתים לאחריו, ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע כמו שנוהגין, אביו חייב ליקח לו ציצית לחנכו במצוות. ונראה לי דאפילו גם יברכו עליהם, כדי להתלמד, כמו בחינוך שאר מצוות.