קטגוריה:ישעיהו ל לג
נוסח המקרא
כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא [היא] למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה
כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.
כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽאֶתְמוּל֙ תׇּפְתֶּ֔ה גַּם־הִ֛יא הוא לַמֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗הּ אֵ֤שׁ וְעֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהֹוָה֙ כְּנַ֣חַל גׇּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽהּ׃
כִּֽי־עָר֤וּךְ מֵֽ/אֶתְמוּל֙ תָּפְתֶּ֔ה גַּם־הוא [הִ֛יא] לַ/מֶּ֥לֶךְ הוּכָ֖ן הֶעְמִ֣יק הִרְחִ֑ב מְדֻרָתָ֗/הּ אֵ֤שׁ וְ/עֵצִים֙ הַרְבֵּ֔ה נִשְׁמַ֤ת יְהוָה֙ כְּ/נַ֣חַל גָּפְרִ֔ית בֹּעֲרָ֖ה בָּֽ/הּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"תפתה" - גיהנם שכל המתפתה ביצרו נופל שם
"למלך הוכן" - לצורך סנחריב וחילו
"מדורתה" - לשון אש נסקת מערכת עצים על האש קרויה מדורה
"נשמת ה'" - נפיחת רוחו
"בוערה" - בוערתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נשמת ה'" - ההבל היוצא מפי ה' שהיא כנחל של גפרית דולק בוערה שם בגיהנם והכל הוא דרך משל על מרבית היסורים
"מדורתה אש ועצים הרבה" - מדורת הגיהנם היא גחלי אש ושלהבת מעצים הרבה
"העמיק הרחיב" - האל העמיק והרחיב את הגיהנם להחזיק את כל המחנה הגדול של אשור
"גם היא למלך הוכן" - לצורך סנחרב וחילו
"כי ערוך מאתמול תפתה" - הגיהנם בוערה בחוזק רב כאלו נערך מאתמול ר"ל מזמן קרוב שלא נתקלקל הסדור עדיין
מצודת ציון
"ערוך" - ענין סדור
"מאתמול" - ר"ל מזמן קרוב וכן ואתמול עמי לאויב יקומה (מיכה ב)
"תפתה" - כן יקרא הגיהנם ע"ש שכל הנפתה ביצרו נופל בו וכן ותופת לפנים אהיה (איוב יז)
"הוכן" - מלשון הכנה
"מדורתה" - ענין תבערה כמו אגדיל המדורה (יחזקאל כד)
"נשמת" - ענין נשיבת רוח הפה כמו מנשמת אל יתן קרח (איוב לז)
"בוערה" - דולקתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
התופת ערוך מאתמול
ישעיהו ל לג: " "כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן, הֶעְמִיק הִרְחִב; מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה, נִשְׁמַת ה' כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ" "
1. הנביא ישעיהו פעל בירושלים כשהיתה נתונה במצור ע"י מלך אשור. ישעיהו ניבא שה' יציל את ירושלים מהמצור ויכה את צבא אשור. בפסוק זה הוא מנבא על סופם של מלך אשור ושל צבא אשור:
תפתה = תופת, מקום שבו היו שורפים ילדים לעבודת אלילים, ירמיהו ז לא: " "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם, לִשְׂרֹף אֶת" "בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ..." ".
כי ערוך מאתמול תפתה = עוד לפני שיצא למלחמה על ירושלים, הכין מלך אשור "תופת" בעיר הולדתו על-מנת להקריב את בניו לאלילים שלו (זה היה מנהג מקובל בעמים עובדי אלילים - להקריב את הילדים לאות "תודה" על נצחון במלחמה).
גם היא למלך הוכן = אותו תופת, שהכין מלך אשור, למעשה הוכנה בשבילו: בסופו של דבר בניו הם שיהרגו אותו כשיחזור מובס מהמלחמה, (ישעיהו לז לח): "וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב...".
2. ועוד:
כי ערוך מאתמול תפתה = עוד מ"אתמול", מלפני זמן רב, מראשית בריאת העולם, כבר ערוך ומוכן מאגר של אש תופת;
גם היא למלך הוכן = אותה אש תופת ערוכה ומוכנה ומצפה לפקודת ה', מלך מלכי המלכים;
העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה = בעומק האדמה קיימים מאגרים נרחבים של אש, הדומים למדורה עם עצים רבים;
נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה = רצון ה' יבעיר את אותה אש ויגרום לה להתפרץ ולשטוף את מחנה אשור בנחלי אש (התפרצות געשית).
3. ועל-דרך הרמז, הפסוק מדבר לא רק על מלך אשור אלא על כל אדם המתפתה לחטא:
כי ערוך מאתמול תפתה = עוד לפני בריאת העולם הכין ה' את "תפתה - גיהנם, שכל המתפתה ביצרו נופל שם" (רש"י) . אש הגיהנם היא אש מופשטת, הנובעת ממידותיו הרעות של האדם:
גם היא למלך הוכן העמיק הרחיב = רמז למידת הגאוה, הגורמת לאדם לחשוב שהוא "מלך הכביש" והכל מגיע לו, (מלכים א א ה): "וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ ...".
מדורתה אש ועצים הרבה = רמז למידת הכעס, הגורמת לאדם לחרחר את אש המריבה, משלי כו כא: "פֶּחָם לְגֶחָלִים, וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מדונים[מִדְיָנִים] לְחַרְחַר רִיב" ( פירוט ).
נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה = מעל הכל, רצון ה' הוא המבעיר את אש הגיהנם על-מנת למרק ולטהר את העולם מעוונותיו; ה' הכין את הגיהנם לפני בריאת העולם, כמו אמן המכין מחק לפני שהוא מתחיל בעבודתו.
מקורות ופירושים נוספים
הבאנו שלושה פירושים שונים למילים כי ערוך מאתמול תפתה, וכולם נובעים ממקור אחד, כפי שנסביר:
1.לפי הפירוש הראשון, תופת מציין מקום שבו שורפים ילדים לאלילים, ומלך אשור הוא שערך והכין את התופת מאתמול, לפני שיצא למלחמה, כדי להקריב את בניו לאחר שובו בשלום: "אמר 'אי אזיל ההוא גברא ומצלח, מקרב להו לתרין בנוהי קמך!'; שמעו בנוהי וקטלוהו" ( בבלי סנהדרין צו. , מלבי"ם על הפסוק) .
2. לפי הפירוש השני, תופת מציין את האש שבבטן האדמה, אותה אש קדומה המתפרצת אל פני השטח דרך הרי געש. האש קיימת מאתמול כלומר מלפני זמן רב, מתחילת בריאת העולם, "מאתמול - יום שני לבריאת עולם, יום שיש לו תמול ואין לו שלשום" ( רש"י ) .
3. ולפי הפירוש השלישי, תופת הוא כינוי לגיהנם, המקום שבו נענשות נשמותיהם של הרשעים לאחר מותם. האש קיימת מאתמול כלומר עוד לפני בריאת העולם, "שבעה דברים נבראו קודם בריאתו של עולם, ואלו הן: תורה, וכיסא הכבוד, ובית המקדש, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, ושמו של משיח... גיהנם מניין - שנאמר כי ערוך מאתמול תפתה" ( מדרש משלי ח כב ) ; ראו גם לפני בריאת העולם .
ניתן לקשר את כל שלושת הפירושים על-פי ההשערה, שבירושלים היה בעבר פתח של הר געש פעיל, במקום הנקרא "התופת אשר בגיא בן הנום" (ראו גן עדן וגיהנם / יוסף הלוי זליגר ) :
1. עובדי האלילים הקימו באותו מקום במות לעבודת ה מֹלך, אלהי אש הכליון אשר במעבה האדמה. הם האמינו, כנראה, שאם ישרפו חלק מבניהם למולך, הוא יירגע ולא ישרוף את כולם באש.
2. נביאי ישראל יצאו בחריפות נגד מנהג שריפת הילדים, הם טענו שהאש אינה אש הכליון אלא "נשמת ה'", אש הפועלת ברצון ה' ובשליחותו; בין השאר, ניבא ישעיהו שאותה אש תצא ותשרוף את מחנה אשור, וייתכן שעל כך נאמר ב (ישעיהו לז לו): "וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים".
3. ובתקופה מאוחרת יותר, הפכה אש התופת סמל לאש של מידות רעות, המביאות את האדם לגיהנם נפשי ורוחני.
ואפשר לקשר כך גם את הפירושים על המילים הבאות:
גם היא למלך הוכן - מפרשי הפשט פירשו, שאש התופת הוכנה "לצורך סנחריב [מלך אשור] וחילו" (רש"י, מצודות, מלבי"ם) ; אך ייתכן שהמילה מֶלֶךְ רומזת גם לאליל מֹלֶךְ, שלכבודו היו שורפים ילדים בתֹּפֶת, ואם כך יש כאן רב-משמעות מכוונת: "אותה אש-תופת, שעובדי האלילים מייחסים למולך, תתפרץ ברצון ה' ותשרוף את מלך אשור, וכך גם כל אדם המתגאה וחושב את עצמו למלך העולם".
מאמרים מאתר ויקיטקסט
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- מדרש תנחומא - חיי שרה : ... אבל חללו של גיהנם שני אלפים שנה קודם שכך כתיב (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה , כגון ב"ו שקונה עבדים ואמר לשמשיו עשו לי אספתון שאם ימרדו העבדים ישמעו מפי ... ( cache )
- מדרש תנחומא / פרשת חיי שרה : שכך כתיב: (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה , כגון ב"ו שקונה עבדים ואמר לשמשיו עשו לי אספתון ... דכתיב: כי ערוך מאתמול תפתה . מן היום שיכול לומר אתמול ולא שלשום. ... ( cache )
- [http://www.mogen.org/he/?page_id=1254 Mogen Ovaus ג€” מגן אבות ֲ» פרק ג�] : גיהנם מנין שנאמר [ישעיה ל�, ל�ג] כי ערוך מאתמול תפתה . מאתמול עד שלא נברא העולם. גן עדן מנין שנאמר [בראשית ב�, ח�] ויטע ה� אלקים גן בעדן מקדם. ... ( cache )
- מדרש תנחומא - בחקתי : אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, הן מעריכין לפני את נפשותיכם, אני מציל אתכם מעריכת גיהנם, שנאמר, כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל לג). ואערוך לפניכם שלחן. ... ( cache )
- פרשת בראשית : רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא: שבו נבראת גיהינום, שנא' (ישעיה ל): כי ערוך מאתמול תפתה , יום שיש בו אתמול ואין בו שלושום. ... ( cache )
- פרקי דרבי אליעזר : ... הכבוד וביהמ"ק והתשובה ושמו של משיח התורה מניין שנ' ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז מאז עד שלא נברא העולם גיהנם מניין שנ' כי ערוך מאתמול תפתה מאתמול עד ... ( cache )
- העולם הבא - גן עדן : והאיכא תפתה, דכתיב +ישעיהו ל'+ כי ערוך מאתמול תפתה ! - ההוא - שכל המתפתה ביצרו יפול שם. גן עדן, אמר ריש לקיש: אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו, ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- ישעיהו פרק ל : ... בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה (בם): (לג) כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא (היא) למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה: ... ( cache )
- yeshiva.org.il - מבחנים | ישעיהו | שאלות : כי ערוך מאתמול תפתה מה פירוש רש"י. לא. 111. במעלות אחז מפני מה נקראו כך? (מצודות). לו. 112. ועתה התערב נא ואתנה לך 2000 סוס אם תוכל לתת לך רכבים עליהם ... ( cache )
- http://www.2all.co.il/web/Sites/serafim, משיח רבנן : ... אלהים גן בעדן מקדם גיהנם דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה כסא הכבוד ובית המקדש דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו שמו של משיח דכתיב יהי שמו לעולם לפני שמש ... ( cache )
- באורי אגדות נדרים : וקרוב לזה אמרו במכילתא (בשלח מסכתא דויהי פרשה ד): וכן את מוצא שאין הקב"ה עתיד ליפרע מן הרשעים בגיהנם אלא ברוח קדים, שנאמר " כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - וזאת הברכה : עד צוער מלמד שהראהו גיהנם סמוכה מצדו שהיא קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה, וכן הוא אומר כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחיב. ... ( cache )
- אבני חן במקרא - Gemological Center Inc (GCI) : ... למה אין כתיב בשני כי טוב, רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא שבו נבראת גיהנם, שנא' (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה , יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום, ... ( cache )
- נשמה של אש - תכלת : הנשמה קשורה תמיד ביסוד האש, כמו בפסוק: "נר ה' נשמת אדם".106 אותה אש מופיעה גם בספר ישעיה: " כי ערוך מאתמול תָּפְתֶּה ג€¦ נִשמת ה' כנחל גפרית בֹּעֲרָה ... ( cache )
- באורי אגדות חגיגה יב ע"א : והם זמן השבירה דהיינו עולם התהו הנקרא "אתמול", בסוד כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיה ל, לג), כי משם ניתן מציאות לקליפות. ויש "היום", ויש "מחר", והוא סוד היום ... ( cache )
- ספר מדרש רבא : ... אין כתיב בשני כי טוב רבי יוחנן תני לה בשם רבי יוסי ב"ר חלפתא שבו נבראת גיהנם שנא' (ישעיה ל) כי ערוך מאתמול תפתה יום שיש בו אתמול ואין בו שלשום רבי חנינא ...
- more "כי ערוך מאתמול תפתה " :
- בשבילי התנ"ך : גם הוא למלך הוכן - גם למלך אשור הוכן התפתה אע"פ שהיה מתגאה ומתנשא בעצמו ואומר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי, לפיכך אמר גם כן העמיק הרחיב האל העמיק והרחיב ... ( cache )
- באורי אגדות חגיגה יז-כז : ועל כן אף דאיתא במנחות (ק ריש ע"א) " גם הוא למלך הוכן " - הוא התלמיד חכם דבו אש היצר גובר יותר, הוא רק דרך הכנה, לא דרך שליטה חס ושלום, כי אש התורה היא אש ... ( cache )
- more "גם הוא למלך הוכן " :
- more "העמיק הרחב מדרתה אש " :
- שריפת ילדים : ישעיהו ל לג (על מפלת אשור): "כי ערוך מאתמול תופתה, בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה ' כנחל גופרית בוערה בה "; יהושע טו ח (הגבול ... ( cache )
- בלוג אטומי - ח/7 מקיף ט' אשדוד: נובמבר 2009 : 1 נובמבר 2009 ... כי ערוך מאתמול תופתה, בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה ' כנחל גופרית בוערה בה "; יהושע טו ח ... ( cache )
- מכילתא על שמות יד ג€“ ויקיטקסט : 4 יולי 2009 ... ליפרע מן הרשעים בגיהנם אלא ברוח קדים שנ' כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה ' כנחל גפרית בוערה ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-01-04.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו ל לג"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.