ירושלמי שבת דף עא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט


מיסתתר הוא. אשכחת אמר על דר אליעזר פעמים שלשה בתחילה. פעמים שנים ע"ג אחד ארוגים מאתמול. רבנן דקיסרין בעיי מהו אחד על האריג אחד ע"ג שנים אחד ע"ג ג'. רבנן דהכא אמרי אחד על גבי שנים. היתה טלית אחת גדולה בתחילה עד שיארוג בה שנים חוטין ובסוף אפי' כל שהוא. האורג שני חוטין ע"ג הגב ע"ג אימרא אפילו כל שהוא חייב. למה הדבר דומה לצילצול קטן שארג בו שני חוטים על רוחב ג' בתים חייב. ובנפש מסכת כמאן דהוא בתחילה. וההן בדא אפילו בסוף כאריג הוא וההן לסוטה אפילו בסוף כאריג הוא. הכל מודין בכותב את השם עד שעה שישלים. כתב אות אחת להשלים את השם ואות אחת להשלים את הספר חייב. כתב אות אחת בחול ואות א' בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר. למה או משום קיום מלאכה או משום שאינו ראוי להצטרף עמו. איתא חמי אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת שמא אינו פטור. שמא אינו ראוי להצטרף עמו. אלא משום קיום מלאכה. כהיא דא"ר יעקב בר אחא ר' יסא בשם ר' לעזר כתב אות אחת בטבריא ואות אחת בציפרין חייב. דלא כן כר' אלעזר. כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה ר' אליעזר מחייב חטאת ור' יהושע פוטר.

 

עין משפט

2 יג_ב מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ח:

3 יג_ג מיי' פ י"א מהל' שבת הלכה ט':