ירושלמי סוטה ח ד
<< | ירושלמי · מסכת סוטה · פרק ח · הלכה ד | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הלכה ד משנה[עריכה]
(דברים כ) ודברו השוטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו וגו אחד הבונה בית חדש ואחד הבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות אחד הבונה ואחד הלוקח ואחד היורש ואחד שניתן לו במתנה
הלכה ד גמרא[עריכה]
אשר בנה בית אין לי אלא אשר בנה לקח ירש ניתן לו במתנה מניין תלמוד לומר האיש מי האיש מניין הבונה בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות מניין תלמוד לומר אשר בנה מכל מקום יכול הבונה בית שער ואכסדרה ומרפסת יהא חוזר תלמוד לומר בית מה בית מיוחד שהוא בית דירה יצאו אלו שאינן בית דירה יצא בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות דתני בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המעקה ומן המזוזה ומן העירוב ואינו טובל למעשרות ואין נותנין לו ארבע אמות לפני פתחו ואין עושין אותו חיבור לעיר והנודר מן הבית מותר לישב בו ואינו צמית ביובל ואינו מיטמא בנגעים ואין הבעלים חוזרין לו במלחמה מה תלמוד לומר אשר בנה פרט לשנפל ביתו ובנאו אמר רבי יוסי זאת אומרת המחזיר את גרושתו לא היה חוזר יכול הבונה בית בחוצה לארץ יהא חוזר תלמוד לומר ולא חנכו את שמצוה לחנכו יצא זה שאינו מצוה לחנכו הקדים לו שכרו כמי שחנכו נתן לו שכרו לאחר שנים עשר חודש כמי שלא חנכו נעלו אם היה בתוכו חפצים את שדרכו ליבטל עליה כמי שחנכו ואם לאו כמי שלא חנכו