קטגוריה:יהושע יט ו
נוסח המקרא
ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחצריהן
וּבֵית לְבָאוֹת וְשָׁרוּחֶן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃
וּ/בֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְ/שָֽׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְ/חַצְרֵי/הֶֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ודוחק לומר דבאר שבע ושבע עיר אחת כי תראה שדרכו למנות בכל פסוק שלש ערים, והמותר יחשב בפסוק האחרון, וא"כ היל"ל באר שבע ושבע ומולדה וחצר שועל בפסוק א' כמו שכן הוא בד"ה. ולמה שהוכחתי למעלה (טו, לב) בית לבאות ושרוחן היה עיר אחת, ור"ל בית לבאות ואשר לפני העיר, ועז"א למעלה ושלחים, לשון שלחיך פרדס רמונים (שה"ש ד, יג), בית השלחים שלפני העיר. ופה אמר ושרוחן, כי אח"כ לא היו שם שדות והיה שרח העודף להעיר, ובעת שנכתב ספר ד"ה נעשו שם שערים לפני העיר אמר ושערים. והנה מה שחשב צקלג בין ערי שמעון לא היו רק עד ימי דוד, שאח"כ נתן צקלג למלכי יהודה, ככתוב ש"א ((כו, ו), ובזה תבין מ"ש בד"ה (שם לא) אלה עריהם עד מלך דוד:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא