יבמות נ א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אלו שני דורות זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים זכה מוסיפים לו לא זכה פוחתין לו אמרו לו לרבי עקיבא הרי הוא אומר והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה אמר להם משלו הוסיפו לו תדע שהרי נביא עומד ומתנבא (מלכים א יג, ב) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ועדיין לא נולד מנשה ורבנן מי כתיב מחזקיה לבית דוד כתיב אי מחזקיה נולד אי מאינש אחרינא:
אשתו שמתה וכו' יבמתו שמתה וכו':
אמר רב יוסף כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה:
מתני' רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר ולא בעילה אחר בעילה ולא חליצה אחר חליצה וחכמים אומרים איש גט אחר גט בויש מאמר אחר מאמר גאבל לא אחר בעילה ולא אחר חליצה כלום דכיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימנו חליצה עשה מאמר וחליצה צריכה הימנו גט עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה הנתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה נתן גט וחלץ ואין אחר חליצה כלום חלץ ועשה מאמר נתן גט ובעל או בעל ועשה מאמר נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום
רש"י[עריכה]
שני דורות - שנים שפוסקין לאדם בשת לידתו:
זכה מוסיפין לו - והאי אמלא לשון תוספת הוא:
משלו הוסיפו לו - אלא שמתחלה היו רוצים לפחות משניו:
תדע - שמתחלה כשנולד נפסקו לו כל אותו תוספת:
שהרי נביא נתנבא - בימי ירבעם שנים הרבה קודם הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו ובשעת חליו של חזקיה עדיין לא נולד מנשה שממנו יצא יאשיהו הוי אומר בשעת חליו גזרו לפחות משניו וכשזכה השלימו לו:
משנה שאינה צריכה - דזיל קרי בי רב הוא עליה בחייה שלא נאסרה אחותה אלא בחייה:
מתני' רבן גמליאל אומר - סדר משנה זו שלא תטעה לשבש הגירסא שבספרים סדר יבם אחד ויבמה אחת תחלה מפרש דין גט וחליצה וביאה שאחר מאמר ואח"כ מפרש דין מאמר וביאה וחליצה שאחר הגט ואח"כ דין מאמר וגט וביאה שאחר החליצה ואח"כ דין מאמר וגט וחליצה שאחר הביאה וכן סדר יבם א' ושתי יבמות:
אין גט אחר גט - שתי יבמות לאדם אחד מאח אחד ונתן גט לזו וגט לזו אינו אסור בקרובות שניה דאי קמא אהני הא פקעה זיקה דתרוייהו והוי כמגרש נכרית ואי קמא לא אהני למידחי בתרא נמי לא אהני והלכך לאו גרושתו היא וכן שני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה וטעמא כדפרישית:
ולא מאמר אחר מאמר - בין ביבם אחד לשתי יבמות בין שני יבמים ליבמה אחת האחרון אין כלום לפסול את הראשונה עליו ואינה צריכה הימנו גט ולא ליאסר בקרובות השניה:
ולא בעילה אחר בעילה - בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא הוא ואין אסור בקרובותיה:
יש גט אחר גט - דקמא לא דחה לגמרי הלכך אכתי איכא פלגא זיקה דהא בעיא חליצה הלכך אהני בתרא והויא גרושתו ואסור בקרובותיה:
כיצד - לאו אפלוגתא קאי אלא מלתא באנפי נפשה היא ואיבם אחד ואיבמה אחת קאי והכי קאמר כיצד דין יבם ויבמה והכי מפרש בגמ':
צריכה הימנו חליצה - ואם רצה לכנוס לא יכנוס דכיון דהתחיל בגירושין קיימא עליה בלא יבנה:
צריכה הימנו גט - דחליצה אפקעתה לזיקתה ובעי גט לאפקועי קדושין דיליה דחליצה לא מפקעת קידושין:
הרי זו כמצותה - מפרש בגמרא אף זו כמצותה:
נתן גט ועשה מאמר - באותה יבמה עצמה אפי' ר"ג מודה דיש מאמר אחר הגט דמספקא ליה אי גט דחי אי לא ודלמא גט לא דחי ואהני מאמר יבמין בה וכ"ש לרבנן דאמרי גט דוחה קצת ומשייר קצת אהני מאמר למיקני שיורא דגט וצריך גט למאמרו וחליצה לזיקתו ויבומי לא דמגט קמא קיימא עליה בלא יבנה:
נתן גט ובעל - אסור לקיימה דקמה עליה בלא יבנה וצריכה גט לביאתו וחליצה לזיקתו גט לביאתו ואפילו לר' עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין דהא הך מתני' כולה ר' עקיבא היא כדמפרש בגמ' הכא מודי דתפסי קידושי ביאה דגט לאו כחליצה דמי לאפקועי כולה זיקה הלכך לא עמדה עליו בלאו גמור:
וחליצה - לזיקתו ובגט לחודיה לא מפטרא [כמו] שאחר כונס את יבמתו שיכול לפוטרה בגט משום דהוי ביאה פסולה משום גט קמא ולא קניא לגמרי:
אין לאחר חליצה כלום - ואע"ג דחליצה פסולה היא דאי הוה בעי לייבומי לא מצי ואפ"ה דחיא לגמרי ואין אחריה כלום דאי הדר ומקדש לה במאמר או בביאה לא בעינן גט וכדרבי עקיבא דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין והכי מפרש בגמ' דמתני' ר"ע היא:
חלץ ועשה בה מאמר - או נתן גט אחר חליצה או בעל אחר חליצה אינו כלום כדתני בסיפא אין אחר חליצה כלום שאין מאמר וביאה תופסין בה אחר חליצה כר' עקיבא וגט דאחר חליצה לא הוה צריך למיתני לאשמועינן דאין כלום דלמאי ליהני ליתסורי בקרובותיה הא מיתסר וקאי מחמת חליצה אלא איידי דבעי למיתני גט דאחר בעילה כדקתני או בעל ועשה מאמר ונתן גט לאשמועינן דאין לאחר ביאה כלום זיקת יבומים ובהאי גט סגי ליה בלא חליצה תנא נמי גט דאחר חליצה והכי מפרש בגמ':
או בעל ועשה מאמר - או נתן גט אחר ביאה או חלץ אחר ביאה אין לאחר ביאה כלום זיקת יבמים דגט שנתן אחר ביאה מגרש לה כאשתו גמורה ולא בעיא חליצה ואם רצה להחזיר מחזירה וחליצה שעשה אחר ביאה אינה מועלת כלום דאין עליה זיקת יבמין ומאמר דאחר ביאה לא הוה צריך למיתני דפשיטא לן דלא מהני דלמאי ליהני הא אפילו מאמר אחר מאמר ביבם אחד ויבמה אחת בתרא כמאן דליתיה דמי דמאי קעביד הא מיתסר וקאי בקרובותיה אלא איידי דתנא רישא חלץ ועשה מאמר דאיצטריך לאשמועינן כר' עקיבא דאין קידושין תופסין בחלוצתו תנא נמי בעל ועשה מאמר והכי מפרש בגמ':
אין אחר חליצה כלום - ארישא קאי וכדפרישית לעיל ואלישנא דסיפא דקתני או בעל ועשה מאמר או נתן גט וחלץ הוה שייך למיתני אין אחר ביאה כלום ובגמרא קא בעי ליה:
תוספות[עריכה]
מוסיפין לו. והא דאמר במועד קטן (דף כח. ושם) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא פשיטא דזכות גדול מועיל כדאמר בשבת (דף קנו: ושם) אין מזל לישראל ומיהו לא שכיח שישתנה המזל כדמוכח בתענית (דף כה.) גבי עובדא דר"א בן פדת:
משלו הוסיפו לו. וקרי ליה תוספת לפי מה שנגזר לפחות ע"י עון והא דאמר בפ"ק דחגיגה (דף ד: ושם) גבי איתתא מגדלא נשיא כי חזינן צורבא מרבנן דמעבר אמיליה מוסיפין ליה אר"י דניחא אפילו לר"ע דאין זה תוספת כיון שנגזרו לשום אדם:
תדע שהרי נביא עומד. וא"ת והלא אם לא התפלל חזקיהו על עצמו היה מת והיתה נבואה בטלה אלא ע"כ אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות אם לא היה חוטא א"כ היכי מוכח מכאן דמשלו הוסיפו לו אפי' לא הוסיפו לו משלו וחיה כבר כל שנותיו שנגזרו לו מה שלא נתקיימה הנבואה לפי שחטא ואילו לא חטא ונשא אשה בשנים הראשונים היה מוליד ואר"י דשמא הדורות נגזרו להוולד באותו הזמן ובאותו הפרק שהם נולדים ובשני התוספת נגזר לו להוליד מנשה:
שנה רבי משנה שאינה צריכה. פ"ה דזיל קרי בי רב הוא וקשה דבכמה מקומות שונה התנא מה שבפסוק בפירוש ועוד דגרשה ומתה מותר באחותה איצטריך למידק הא לא מתה אסירא דלא כתיב בהדיא ודרשינן לה בפ"ק (דף ח:) מעליה בחייה כל שבחייה אפילו נתגרשה אלא נראה לר"י דיבמתו היא משנה שאין צריכה דכיון דתנא אשתו כ"ש יבמתו:
מתני'
מתני' רבן גמליאל. אין מאמר אחר מאמר. אתי אפי' כרבנן דרבי עקיבא אע"ג דקידושין לדידהו תופסין בחייבי לאוין ותפסי קידושין אחר ביאה התם הוא משום דהוו קדושין דאורייתא דע"י ביאה פקעה זיקה אבל הכא שהיא זקוקה לו אין לו לתפוס אלא מדרבנן ולא תקון רבנן שיהא מאמר אחר מאמר ולהכי לא קאמר בגמרא עלה זו דברי ר' עקיבא ולא כמו שפי' ריב"ן דר"ג כר"ע:
ולא בעילה אחר בעילה. היינו אחר בעילה כשרה אבל אחר בעילה פסולה כגון ביאה שאחר הגט יש אחריה ביאה כי היכי דיש אחריה מאמר כמו שאפרש בגמ':
ולא חליצה אחר חליצה. היינו אפילו אחר חליצה פסולה:
עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה חליצה. היינו בנתן גט סתם אף לזיקתו אבל אם נתן גט למאמרו שריא אף ליבם דאמר בפ' ד' אחין (לעיל דף לב.) דהותרה אפי' היא דמאי דעבד שקליה:
עשה מאמר וחלץ צריכה הימנו גט. הכא לא תני אין אחר חליצה כלום משום דאכתי צריכה גט למאמר שכבר ולא תני ליה אלא היכא דאחר חליצה אין צריך לעשות כלום:
חלץ ועשה מאמר כו'. אומר ריב"ן לא הוה צריך למיתני כלל דכיון דתנא נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום אע"פ שהיא חליצה פסולה כ"ש דאחר חליצה כשירה אין אחריה כלום אלא כל העניינים שונה:
עין משפט ונר מצוה[עריכה]
מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ה (עריכה)
א א מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ג':
ב ב מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ו':
ג ג מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה י"ד, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ב:
ד ד מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ב':
ה ה מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף ט' וסעיף י:
ו ו מיי' פ"ה מהל' יבום הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ע סעיף י"ד:
ראשונים נוספים
חידושי הרמב"ן
כאן שנה ר' משנה שאינה צריכה. פי' כולה אינה צריכה וליכא למימר בה איידי דסיפא תנא רישא איידי דרישא תנא סיפא דהא דקתני אשתו שמתה מותר באחותה וגרשה ומתה נמי מותר באחותה פשיטא בחיי' כתיב וא"ת ללמוד שאפילו גרשה אסור בה לעולם כל שבחיי' כדדרשי' בפ"ק בגמ' (דף ח') תנינא כמה זימני ולעיל תנן אחות גרושה מד"ת נשאת לאחר נמי פשיטא מה הוסיף ומה גרע באיסור שבה מפני נשואי' יבמתו שמתה מותר באחותה פשיטא ואי לאשמועינן דבחיי' אסור בה הא תנינא כמה זימני יש זיקה ואסור לבטל מצות יבמין.
וא"ת ודילמא לאשמועינן דוקא באחותה אבל באמה אפילו לאחר מיתה לא והא רבותא היא באמה דלא כתיבא בהדיא ומדרשא אתיא במסכת סנהדרין (דף ע"ו) ור' קמ"ל יש זיקה אפילו לאמה איכא למימר סבירא לן כמאן דאמר יבמתו שמתה מותר באמה ורש"י ז"ל משמע שפירשה ארישא בלחוד דקתני אשתו שמתה מותר באחות' פשיטא זיל קרי בי רב הוא עלי' בחיי' ולא נהיר דבכמה דוכתי קתני תנא מאי דכתיב בהדיא משום סיפא ורישא.
ולי נראה שאין דברי רב יוסף אלא על מה ששנינו נשאת לאחר ומתה בין ברישא בין בסיפא שזו משנה של חנם ואין לך כיוצא בה דמה הוסיף ומה גרע כלל ודבר שלא לצורך כלום לא תני רבי ואפילו אגב סיפא ורישא דהכי נמי מצי למיתני הלכה למדינת הים ומתה מותר באחותה.
מתני': אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר. פי', ר"ג לדברי ר' עקיבא (לעיל יבמות דף מ"ט) קאמר דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין שאלו לדברי חכמים שאפילו בעל וקידש צרתה קדושיו קידושין כל שכן מאמר אחר מאמר והאי דדא איתמר בגמרא ארישא זו דברי רבי עקיבא משום דרבנן [גם] ברישא [בגט אחר גט] לא אמרי כותיה ואי נמי ר"ג גופי' לא סבר לה כותיה אלא איידי דאמר לרבנן אין גט אחר גט אמר לדברי ר' עקיבא אין מאמר אחר מאמר.
ויש מפרשין, לר"ג אפילו לדברי חכמים אין מאמר אחר מאמר דכיון דזיקה קיימת ומאמר דרבנן הוא לא תקינו רבנן שנים אבל חלץ או בעל שנפקעה זיקה לגמרי ואי מקדש קידושין דאורייתא נינהו בזה מודה ר' גמליאל דהוי קידושין אלא שר' עקיבא פוטר.
חידושי הרשב"א
רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר: פירוש בין ביבם אחד ושתי יבמות בין בשני יבמין ויבמה אחת כדקתני לקמן. ויש מפרשים (ריב"ן בתוד"ה רבן גמליאל) דהא דאמר ר"ג דאין מאמר אחר מאמר אליבא דר' עקיבא קאמר דאלו לרבנן דאמרי דקדושין תופסין בחייבי לאוין לא מיבעיא אחר מאמר דרבנן דתפסי קדושין אלא אפילו אחר ביאה דקיימא אידך עליה בלאו דאורייתא תפסי בהו קדושי. ואי קשיא לך אם כן אמאי לא אמרינן עלה בגמרא זו דברי ר' עקיבא כדקאמרינן (להלן נב, ב) על מתניתין דאין לאחר חליצה כלום. יש לומר משום דרבנן דרישא לא אמרי כותיה. ויש מפרשים דרבן גמליאל אפילו כדברי חכמים קאמר דאין מאמר אחר מאמר, דכיון דמאמר דרבנן היא חד מאמר תקינו רבנן שני מאמרין לא תקינו, דלא אלים מאמר לקנות אחר מאמר אחר. אב חלץ או בעל שנפקעה זיקתו לגמרי ואי קדיש קדושיו דאורייתא נינהו מודה רבן גמליאל דהוו קדושין.
חידושי הריטב"א
כאן שנה ר' משנה שאינה צריכה פי' דכולה זיל קרי בי רב דכולי עלמא ידעי דאחות אשה בחייה בלבד אסורה וכל שמת' אשתו מותרת וכ"ש אחות יבימתו והכל יודעים ג"כ דכל זמן שלא מתה אשתו אע"פ שנתגרשה ונשאת לאחרים אחותה אסורה וכן ביבמתו ויש מקשים דהא ברישא אשמועינן דמתה אשתו מותרת באחותה הא באמ' אסור' דאמות לאחר מיתה דאוריתא והא מדרשא אתי בסנהדרין בסיפא אשמועינן מתה יבימתו מותר באחותה הא באמה אסור דיש זיקא ואפילו לאחר מיתה וכדאיתא לעיל בפ' כיצד ותימא דאנן הכי קאמרי דכלה פשטיה דמתני' אינה צריכה ולא הל"ל כולי האי מתניתין אריכתא טובא משום דיוקא דחד בבא או דתרתי וכ"ש דדיוקא דסיפא לא ברירא דדילמא ה"ה דמותר באמה ואיידי דתני ברישא אחותה נקט סיפא אחותה וכדדחי בפ' כיצד אלא ודאי צריכה ותנא קתני לה לפרושי דיני בעלמא ויגדיל תורה ויאדיר. ובהכי סליק פירק' תושבחן וברכן למארי שמיה וארקא:
רבן גמליאל
רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר פי' בין ביבם א' וב' יבמות בין ביבמה א' וב' יבמין הגט הראשון פוסל אותה ולצרתה עליו ועל כל האחים ואסור בקרובותיה והמאמר הראשון קונה מדרבנן להצריכה גט אבל המאמר האחרון אינו כלום ואינו צריך והגט האחרון אינו אוסרה בקרובותיה וי"מ דהא דקאמר ר"ג אין מאמר אחר מאמר היינו אליבא דר"ע דסבר שאין מאמר אחר ביאה שאין קדושין תופסין בחייבי לאוין ולפי' אין מאמר קונה אחר מאמר מדרבנן אבל לרבנן דאמרי קונה לצרה אחר ביאת צרתה דקם ליה בלא יבנה לחוד וקדושין תופסין בחייבי לאוין ה"נ קונה מאמר אחר מאמר וא"ת א"כ היאך לא אמרו בגמ' על רישא זו דברי ר"ע ואמרו על סיפא וי"ל דרבנן פליגי בהדיא על האי רישא לא בעי למימר הכי ואין זה מחוור אלא אפילו לרבנן אין מאמר אחר מאמר ואעפ"י שיש קדושין אחר ביאה מדאוריתא דכיון דמאמר ביבמה מדרבנן הוא חד מאמר ולא תקון תרי מאמרי וסדרא דמתני פירשה רש"י ז"ל יפה בפירושיו ואינו צריך לפנים וכללו של דבר כי ד' דברים הם ביבמה ביאה וחליצה מדאורייתא ומאמר וגט מדרבנן ותנא מפרש להו לכלהו על כל חד מינייהו בתחלה פירש כשהמאמר בתחלה ואחריו גט וביאה וחליצה ואחרי כן פי' כשהגט בתחלה ואחריו השאר ואח"כ פי' כשהחליצה בתחלה והשאר אחריו ואח"כ פי' כשהביא' תחלה ואח"כ השאר ופי' דמייתי אלו בתחלה ביבם א' ויבמה א' ואח"כ ביבם א' וב' יבמות והדר קתני דה"ה ביבמה א' וב' יבמין. ולעולם מפרש תנא דיני מאמר וגט בתחלה משום דהוי מדרבנן וחביבין ליה והדר מפרש חליצה וביאה דאוריתא ופתח בחליצה דפוטרה יבמה לשוק עדיפא ליה וכדאיתא בגמ'. ודקא' כיצד בגמרא מפרש מאי קאמר:
נתן גט ועשה מאמר פירש באותה יבמה עצמה צריכה גט וחליצה גט למאמרו וחליצה לזיקתו ואע"ג דמאמ' פסול הוא שכבר נפסלה בגט א"ה צריך גט:
נתן גט ובעל פי' באותה יבמ' עצמה והויא ביאה פסולה ממנו בגט מדרבנן צריכא גט וחליצה פי' גט לביאתו מן התורה וחליצה לזיקתו מדרבנן מפני שהיתה ביאה גרועה עשאה כאלו אינה גומרת וזיקתו קיימת ואפילו לר"ע דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין תפסא בה ביאתו דהא משום גט אינה משו' לא יבנה אלא מדרבנן:
נתן גט וחלץ אין לאחר חליצה כלום פי' דאע"ג דחלוצה פסולה היא שאלו רצה לייבם אינו רשאי שכבר נפסלה עליו בגט מדרבנן א"ה חליצה גמורה חשיבא ואין אחריה כלום וכדמפרש טעמא:
תוספות ישנים
א) ואע"ג דגבי יבמה איכא למידק באחותה אין באמה לא כדדייקי' בפ"ב. ר' יוסף לית ליה ההוא דיוקא דקסבר אין זיקה אבל בבא דאשתו צריכה שלא תדרוש כל שבחייה לדרשא אחריתא כדבעיא למדרשיה בפ"ק [דף ח ע"ב] ונשאת לאחר נמי אצטריך דלא תימא כי לא מתה נמי כיון שנשאת לאחר כמתה דמיא. מאחר דאסור להחזיר גרושתו משנשאת והוה אמינא דשרי באחותה:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה