טור אורח חיים תקמט
<< | טור · אורח חיים · סימן תקמט (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
להתענות ארבעה צומות
טור[עריכה]
גרסינן בפרק בתרא דתענית (תענית כו, א) חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר גזירה על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר, שחרש טורנוסרופוס את ההיכל.
ורבי עקיבא היה דורש (ראש השנה יח, ב): "כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה" (זכריה ח, יט).
- צום הרביעי, זה שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה העיר, שנאמר (ירמיהו נב, ו) "בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר", וכתיב "ותבקע העיר". ולמה נקרא רביעי? שהוא בחדש הרביעי, שמונין לחדשים מניסן.
- צום החמישי, זה תשעה באב, שבו נשרף בית אלהינו, שנאמר (ירמיהו נב, יב) "בחדש החמישי בעשור לחדש" וגומר. ולמה נקרא שמו חמישי? שהוא בחדש החמישי.
- צום השביעי, זה ג' בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ולמה נכתב כאן? ללמדך ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלהינו. ולמה נקרא שביעי? שהוא בחדש השביעי.
- צום העשירי, זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר (יחזקאל כד, א) "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך" וגומר. ולמה נקרא שמו עשירי? שהוא בחדש העשירי. והיה ראוי להקדימו בסדר הפורענות, אלא שכתב כסדר החדשים.
אף על גב דכתיב בקרא צום הרביעי "בתשעה לחדש הובקעה העיר", האידנא מתענין בשבעה עשר בו, משום דמתחלה תקנו תענית בתשעה בו, לפי שבתשעה בו הובקעה העיר בראשונה, ובשנייה הובקעה בשבעה עשר, וכיון דבשניה הובקעה בשבעה עשר, תקנו להתענות, דחורבן בית שני חמיר לן. ומכל מקום צום הרביעי הוא להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו.
בית יוסף[עריכה]
גרסינן בפרק בתרא דתעניות (תענית כו א): חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב וכו' — משנה שם. ופירש רש"י: בטל התמיד. לפי שגזרה מלכות הרשעה מלהקריב עוד: והועמד צלם בהיכל. שהעמידו מנשה, כדמפורש בתרגום ירושלמי דהשמים כסאי (ישעיה סו): על אבותינו. דור המדבר, "אם יראה איש באנשים האלה" (דברים א לה): ביתר. עיר גדולה, והיו ישראל דרים בה, בפרק הניזקין (גיטין נז א): אשקא דריספקא חרב ביתר. ובירושלמי (תענית פ"ד ה"ה):
והעמיד צלם בהיכל. אית תנייא תני הועמד. מאן דאמר הועמד, צלמו של מנשה; מאן דאמר העמיד, צלמו של אפוסטמוס. ובגמרא (תענית כח ב) מייתי מקראי דשבירת הלוחות והבקעת העיר והעמדת צלם בהיכל היו בשבעה עשר בתמוז, וביטול התמיד ושריפת התורה קבלה היתה בידם שבשבעה עשר בתמוז היו, וכן מייתי (תענית כט א) מקראי שגזירת דור המדבר וחורבן בית ראשון היו בתשעה באב, וחורבן בית שני שנוי בברייתא (שם) שבו ביום היה, ולכידת ביתר וחרישת העיר קבלה היתה בידם שבאותו היום היו:
ורבי עקיבא היה דורש כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וגו' צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר וכו' עד אלא שכתב כסדר החדשים — בפרק קמא דראש השנה (דף יח:), אלא שבמקום זה שבעה עשר בתמוז שנוי בברייתא זה תשעה בתמוז. ורבינו כתב זה שבעה עשר בתמוז מפני הטעם שכתב בסמוך, דחורבן בית שני חמיר לן. ועוד, דבירושלמי בפרק בתרא דתעניות (שם) איתא להאי ברייתא, וכתוב בה צום הרביעי זה שבעה עשר בתמוז, ומקשי עלה, כתיב: "בתשעה לחודש הובקעה העיר", ואת אמרת הכין? אמר רבי תנחום בר חנילאי, קלקול חשבונות יש כאן. וכתבו התוספות בסוף פרק קמא דראש השנה דפליג אתלמודא דידן, ורוצה לומר דמתוך טרדתם טעו בחשבונם, ולא רצה הפסוק לשנות מכמות שהיו סבורים, עכ"ל. וכיון שבירושלמי היא שנויה בלשון זה, שבעה עשר, ולדידן הוי שבעה עשר יום תענית לדברי הכל, שנאה רבינו כן. ואע"ג דבגמרא דידן קאמר רבי שמעון בן יוחאי שאין נראין לו דברי רבי עקיבא, אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באה שמועה לגולה שהוכתה העיר, לא כתב רבינו אלא דברי רבי עקיבא, משום דנהוג עלמא כוותיה:
ומה שכתב: אע"ג דכתיב בקרא צום הרביעי בתשעה לחודש האידנא מתענין בשבעה עשר בו משום דמתחלה תקנו תענית בתשעה בו וכו' — כן כתבו התוספות וזה לשונם: זה תשעה בתמוז שבו הובקעה העיר. היינו בראשונה, אבל בשניה הובקעה בי"ז, ומשום הכי עבדי י"ז תענית. וכן כתב הרמב"ן בספר תורת האדם וזה לשונו: ובתשעה בתמוז אין מתענין, אבל בי"ז בו מתענין, דכיון שמתחלה קיבלו עליהם על שם שבו הובקעה העיר בראשונה, ובשניה הובקעה בשבעה עשר בו, נהגו להתענות בשבעה עשר, דחורבן שני חמיר לן. ומכל מקום צום רביעי הוא להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו, והכי נמי מוכח בפרק קמא דמגילה (דף ה:), די"ז תענית. ומיהו בט' בו אין מתענין, שלא רצו לגזור עליהם להתענות בט' ובי"ז, דד' צומות קיבלו עליהם ואין מטריחין על הציבור יותר מדאי, עכ"ל:
ומה שכתב: ומכל מקום צום הרביעי הוא להבקעת העיר וכו' — היינו לומר דאע"ג דצום הרביעי דקאמר קרא אינו אלא על ט' בתמוז, שפיר מצינן למיקרי לי"ז בתמוז צום הרביעי, להיות לו כל דין שהיה לט' בתמוז מקודם, וזה לסיבת הבקעת העיר שנבקעה בו וצרות שהוכפלו בו. הלכך אע"פ שצום הרביעי הכתוב במקרא אינו אלא על ט' בתמוז, לדידן יש לי"ז בתמוז כל דין שהיה לט' בתמוז לדידהו. כתב רבינו ירוחם: ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, אמרו כי בראש השנה נהרג, ונדחה תעניתו ליום חול:
בית חדש (ב"ח)[עריכה]
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
- גרסינן כו' והעמיד היא הגירסא בכל הספרים ורצונו לומר דאפוסטמו' העמיד צלם בהיכל אבל רש"י פי' והועמד שהעמידו מנשה וכו' ובירושלמי כתובים שני הדיעות ומביאו ב"י ומ"ש ונחרשה העיר שחרש טורנוסרופוס הרשע את ההיכל נראה דרבינו נמשך בלשון זה אחר לשון הרמב"ן בספר תורת האדם ופי' מה ששנינו ונחרשה העיר הוא ההיכל לבדו כמה דקתני בברייתא כשחרש טורנוסרופו' הרשע את ההיכל נגזרה גזרה על ר"ג להריגה וכו' אבל הרמב"ם והסמ"ג כתבו וזה לשונו ובו ביום חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו לקיים מ"ש ציון שדה תחרש עכ"ל הוסיפו לומר ואת סביביו כדי ליישב מה ששנינו בסתם ונחרשה העיר מפני שגם שאר העיר שסביב ההיכל נחרש וגם נתיישב מאי דקתני בברייתא היכל מפני שהתחלת חרישתו בהיכל היתה וז"ל רש"י בגמרא נחרשה העיר כדכתיב ציון שדה תחרש שנחרשה כולה ונעשית כשדה חרושה עכ"ל ולפי פירושו צ"ל מאי דקתני בבריי' היכל אינו אלא לומר שבשעה שנחרש ההיכל אז תיכף נגזרה גזירה על ר"ג וכו' אבל מודה שכל העיר נחרשה:
- צום חמישי זהו ט' באב בפרק בתרא דתענית מוקי קרא דבסוף מלכים דנשרף בשבעה והיינו דבשבעה נכנסו להיכל ואכלו ושתו בו ז' וח' וט' עד שפנה היום לעיתותי ערב הציתו בו האש ונשרף עד שקיעת החמה בעשור כדכתיב בספר ירמיה וכ"כ התו' בפ"ק דר"ה וע"ל סימן תקנ"ח:
- צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ולמה נכתב כאן ללמדך וכו' כך היא גירסא הנכונה בדברי רבינו ובגמרא זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה ומי הרגו ישמעאל בן נתניה הרגו ללמדך כו' ומפרש רבינו דמ"ש ללמדך וכו' הוא כדי לתרץ למה נכתב כאן וכן הוא הלשון בספר תורת אדם להרמב"ן וקצת קשה מאי קאמר למה נכתב כאן הלא המקרא לא בא אלא להורות שכל הד' צומות אסורין בהספד ובתענית כשבית המקדש קיים ואי משום שנכתב תוך הצומות שהן בעבור החורבן הלא מדרש זה לר"ע הוא שמפרש הכתובים כסדר החדשים וכמ"ש רבינו גופיה בסמוך ונראה לי דמאחר שעולי בית שני לא שאלו רק האבכה בחדש התמישי גו' ולא הזכירו שאר הצומות נראה דעיקר שאלתם לא היתה כי אם מפני הצומות שהם צמים בעבור חורבן הבית והעיר האם מחוייבים לצום גם לאחר שנבנה הבית והעיר על תלם וכדאיתא התם בגמ' הנהו הוא דתלנהו בבנין ב"ה ופירש"י דעל ידי החורבן הוקבעו לצום וע"י הבנין הוקבעו לי"ט וכו' ומפני זה לא שאלו רק על הצום החמישי שהוא נתקן על עיקר החורבן וכדינו דין צום הרביעי וצום העשירי שנתקנו ג"כ על חורבן העיר אבל צום גדליה לא שאלו מפני שהיה נחשב בעיניהם כשאר צומות שצמין בעבור מיתת הצדיקים שאין נוהגין להתענות בהן כי אם בשעת החורבן והשתא שפיר קאמר בברייתא למה נכתב כאן כלומר מאחר שלא נכתב צום השביעי בשאלה ששאלו לא הו"ל לכתוב ג"כ כאן בתשובה שהשיב להן המקום בענין הצומות של חורבן הבית והעיר דמסתמא ודאי כשישיב להם שלא יצומו בצומות שהם בעבור החורבן מכ"ש שאין להם לצום בצום שנתקן מפני מיתת הצדיק כמו שחשבו בשאלתם והשיב ללמדך ששקולה וכו' ומפני זה נמי דקדק עליהם המקום בתחלת תשובתו להם. אמר אמור אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי כו' הנה הזכיר הה' והז' לבד להורות להם הדרך האמת שדין צום הז' שקול כמו צום הה' כצ"ל לפי דעת רבינו והרמב"ן מיהו יראה לי שמה שאמר התנא ללמדך וכו' אינו כדי לתרץ למה נכתב כאן אלא כדי לתרץ למה חזר והזכיר הכתוב צום הה' וצום הז' אחר שכבר הזכירן בתחילת התשובה ומה בא הכתוב ללמדנו והשיב דיתורא דקרא אתא ללמדך ששקולה מיתת הצדיקים שהיתה בחדש השביעי כשריפת בית אלהינו שהיתה בחודש החמישי ומש"ה חזר וכתבו אבל הרמב"ן ורבי' שכתבו ולמה נכתב כאן לא כיונו לזה דא"כ הכי הול"ל ולמה חזר ונכתב כאן וק"ל ומלשון הרמב"ם והסמ"ג יראה שמפרשים ללמדך שמיתת צדיק כזה שקולה כשריפת בית אלהינו לאשר נכבה גחלת ישראל הנשארים וסיבב להתם גלותן ע"ש:
דרכי משה[עריכה]
(א) וכ' הנה"מ רמ"ק השייכים בהלכות ט"ב דאיתא בתוספתא דשבת שלפני ראש חדש אב אין מברכין החדש שנאמר במספר ירחים אל יבא וליתא דאדרבא צריך לברך ישראל באותו זמן שהוא זמן מוכן לפורענות עכ"ל וכן נוהגים וע"ל סימן תכ"ו אם מקדשים החודש קודם שבת נחמו.