חוק הפטנטים

מתוך ויקיטקסט


חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967
ס"ח התשכ"ז, 148; התש"ן, 2; התשנ"ה, 402; התשנ"ח, 138; התש"ס, 47.
פרק א' : פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח, תש"ס]	1.	בחוק זה –
		"ארגון הסחר העולמי" – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;
		"בוחן" – מי שנתמנה כדין להיות בוחן פטנטים או בוחן ראשי או הממונה על הבוחנים;
		"בעל אמצאה" – הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם;
		"בעל פטנט" – האדם הרשום בפנקס כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט;
		"הלשכה" – לשכת הפטנטים כאמור בפרק י';
		"מדינת האיגוד" – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי, מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי, או קבוצה של מדינות האיגוד המקיימת מערכת משותפת עבור הגשת בקשות לפטנט, ולרבות שטחים שהאמנה הוחלה עליהם מכוח הסמכויות שהוענקו לענין זה באמנה;
		"מדינה חברה" – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;
		רשימת המדינות החברות מתפרסמת ומתעדכנת על ידי WTO – ארגון הסחר העולמי.
		"ניצול אמצאה" –
		(1)	לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה – ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
		(2)	לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות; אך למעט אחת מאלה:
		(1)	פעולה שאינה בהיקף עסקי ואין לה אופי עסקי;
		(2)	פעולה נסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת;
		(3)	פעולה הנעשית לפי הוראות סעיף 54א.
		"עורך פטנטים" – מי שרשום בפנקס עורכי הפטנטים והוא בעל רשיון כעורך פטנטים;
		"פנקס" – פנקס הפטנטים המתנהל לפי הוראות סעיף 166;
		"רשם" – מי שנתמנה להיות רשם הפטנטים על פי סעיף 157, לרבות, בכפוף לאמור בסעיף 158 – סגן הרשם;
		"תאריך הבקשה" – תאריך הגשת הבקשה לפטנט לפי המועד שנקבע לכך בסעיף 15, אם לא נקבע בחוק זה או על פיו תאריך אחר.
פרק ב': כשירות לפטנט
זכות לבקש פטנט	2.	בעל אמצאה כשירת פטנט זכאי לבקש, לפי הוראות חוק זה, שיינתן לו פטנט עליה.
אמצאה כשירת פטנט – מהי? [תיקון: תש"ס]	3.	אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.
אמצאה חדשה – מהי?	4.	אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
		(1)	על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
		(2)	על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.
התקדמות המצאתית – מהי?	5.	התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.
פרסומים שאינם פוגעים בזכות בעל אמצאה [תיקון: תשס"ב]	6.	זכותו של בעל אמצאה לקבלת פטנט לא תיפגע על ידי פרסום כאמור בסעיף 4 אם –
		(1)	הוכח שהחומר שנתפרסם הושג מבעל האמצאה או ממי שקדם לו בזכות בעלות ונתפרסם שלא בהסכמתו, ובקשת הפטנט הוגשה זמן סביר לאחר שנודע למבקש דבר הפרסום;
		(2)	(א)	הפרסום היה על ידי בעל האמצאה, או ממי שקדם לו בזכות בעלות, באחת הדרכים האלה:
				(I)	הצגה בתערוכה תעשייתית או חקלאית בישראל או בתערוכה מוכרת באחת מהמדינות החברות שעליהן הגיעה לרשם הודעה רשמית לפני פתיחתן;
				(II)	פרסום התיאור של האמצאה בזמן תערוכה כאמור;
				(III)	שימוש באמצאה לצורך התערוכה ובמקום התערוכה;
			(ב)	הפרסום היה בדרך שימוש באמצאה, אף שלא בהסכמת בעליה, בזמן התערוכה, במקום התערוכה או מחוצה לה;
			ובלבד שהוגשה בקשת הפטנט תוך ששה חדשים לאחר פתיחת התערוכה;
		(3)	הפרסום היה בהרצאת הממציא בפני אגודה מדעית או בפרסום ההרצאה בכתבים רשמיים של האגודה, ובלבד שהגיעה לרשם הודעה על ההרצאה לפני שהורצתה ובקשת הפטנט הוגשה תוך ששה חדשים לאחר הפרסום.
סייג למתן פטנטים	7.	על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על –
		(1)	תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם;
		(2)	זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.
הפטנט לאמצאה אחת	8.	פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד.
כל הקודם זוכה	9.	נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין.
דין קדימה [תיקון: תשנ"ה, תש"ס, תשס"ב]	10.	(א)	הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן – בקשה קודמת) רשאי הוא לדרוש כי לענין הסעיפים 5, 4 ו-9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו ענין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שביניהן; כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:
			(1)	הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת;
			(2)	דרישת דין הקדימה הוגשה לא יאוחר מחדשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;
			(3)	הוגשו לרשם, במועד שנקבע בתקנות, העתק הפירוט שהוגש עם הבקשה הקודמת, והשרטוטים שנלוו לו, והפירוט מאושר בידי רשות מוסמכת במדינת האיגוד שאליה הוגשה הבקשה הקודמת;
			(4)	נראה לרשם לכאורה, כי האמצאה המתוארת בבקשה הקודמת והאמצאה שעליה מבוקש פטנט בישראל – שוות בעיקרן.
		(ב)	היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על יותר מבקשה קודמת אחת, ונתבע דין קדימה על סמך כל אחת מאותן הבקשות, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי כל חלק וחלק של האמצאה לפי תאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר המתייחסת לאותו חלק.
		(ג)	היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על חלק מבקשה קודמת אחת, יחולו הוראות סעיף קטן (א) כאילו נתבע בחוץ לארץ אותו חלק בבקשה קודמת נפרדת.
		(ד)	מותר לדרוש דין קדימה לגבי חלק מבקשה לפטנט, ומשנעשה כן, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי אותו חלק בלבד.
פרק ג': ההליכים למתן פטנט
סימן א': בקשת פטנט
הגשת בקשה לפטנט	11.	(א)	בקשת פטנט תוגש ללשכה בדרך ובצורה שנקבעו ובצירוף האגרה שנקבעה, ותכלול את שם המבקש, מען למסירת מסמכים בישראל ופירוט האמצאה.
		(ב)	היה המבקש אדם שאיננו הממציא, יודיע בבקשה כיצד היה לבעל האמצאה.
הפירוט [תיקון: תשנ"ה]	12.	(א)	הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה.
		(ב)	לענין סעיף קטן (א), אמצאה שענינה חומר ביולוגי או הליך לייצור חומר ביולוגי או אמצאה הכרוכה בשימוש בחומר ביולוגי, והחומר הביולוגי הופקד במוסד הפקדה, יכול שחלק מתיאור האמצאה או מדרכי ביצועה, ייעשו על ידי הפניה להפקדה שנעשתה, הכל בדרך ובתנאים שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
			לענין סעיף זה –
			"חומר ביולוגי" – חומר ביולוגי שאינו זמין לציבור ושלא ניתן לתארו בדרך שעל פיה יוכל בעל מקצוע לבצע את האמצאה, ובלבד שהחומר הביולוגי הוא בעל יכולת שכפול או שעתוק, בין באופן עצמאי ובין בתא פונדקאי מהחי או מהצומח;
			"מוסד הפקדה" – מוסד שהוכר כרשות הפקדה בינלאומית לפי סעיף 7 לאמנת בודפשט, או מוסד שהרשם הכיר בו לענין סעיף זה, והודעה על כך פורסמה ברשומות;
			"אמנת בודפשט" – אמנת בודפשט בדבר הכרה בינלאומית בהפקדת חייקטים למטרת הליכי פטנטים, שנחתמה ביום 28 באפריל 1977 כפי שתוקנה ביום 26 בספטמבר 1980; האמנה מופקדת לעיון הציבור בלשכה.
התביעות [תיקון: תשנ"ה]	13.	(א)	הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.
		(ב)	ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט.
אישור הגשה	14.	הוגשה הבקשה בדרך שנקבעה, יאשר הרשם למבקש בהקדם האפשרי את דבר הגשתה ואת תאריך הגשתה.
תאריך הבקשה	15.	תאריך בקשת הפטנט יהא הזמן שבו הוגשה לראשונה ללשכה, אף אם היה פגם בצורתה; אולם אם לא פורטה בה לכאורה כל אמצאה, או לא פורט שם המבקש או לא שולמה האגרה המשתלמת בעד הגשת הבקשה – יהא תאריך הבקשה הזמן שבו נתמלאו הדרישות האמורות.
פרסום דבר הגשת הבקשה [תיקון: תשנ"ה, תשס"ב]	16.	(א)	הרשם יפרסם ברשומות, על חשבון המבקש, סמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה בלשכה, את שם האמצאה שעליה נתבקש פטנט, את שם המבקש ואת תאריך הבקשה, ואם נתבע דין קדימה – את המדינה החברה בה הוגשה הבקשה הקודמת, את תאריך הגשתה ואת מספרה או סימן זיהוי אחר שניתן לה על ידי הרשות שאליה הוגשה. וכן פרטים נוספים שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
		(ב)	הוגשה הבקשה לדין קדימה לאחר שכבר נתפרסם דבר הבקשה לפי סעיף קטן (א), יפורסם דבר הבקשה שנית על חשבון המבקש בצירוף הפרטים הנוספים.
		(ג)	שר המשפטים יקבע בצו את תחילת תקפו של סעיף זה.
סימן ב': בחינת הבקשה וקיבולה
קיבול הבקשה [תיקון: תשנ"ה, תשס"ב]	17.	(א)	הבוחן יבחן אם הבקשה עונה על כל אלה:
			(1)	האמצאה שבה כשירה לפטנט לפי פרק ב';
			(2)	קויימו הוראות סימן (א) של פרק זה;
			(3)	המבקש שילם את הוצאות הפרסום לפי סעיף 26.
		(א1)	הבוחן יקבל את הבקשה אם שוכנע כי נתקיימו הוראות סעיף זה; קיבל את הבקשה יודיע על כך למבקש; בהודעה יצויין מועד הקיבול.
		(ב)	על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), אין חובה לבחון אם האמצאה נטולת כשירות לפי סעיף 4(2).
		(ג)	בקשה שנתקיימו לגביה התנאים המפורטים להלן, רואים אותה כאילו נתקיימו לגביה הוראות סעיף 4, 5, 8, 12 ו-13 –
			(1)	המבקש הגיש בקשה למתן פטנט על אותה אמצאה (בסעיף זה – בקשה מקבילה) וקיבל את הפטנט, במדינה ששמה מופיע ברשימה שפרסם הרשם ברשומות (בסעיף זה – פטנט מקביל), ונתקיים אחד מאלה:
				(א)	עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה, מכוח הבקשה המקבילה, לפי סעיף 10;
				(ב)	עבור הבקשה המקבילה נדרש, על פי הדין החל עליה, דין קדימה מכוח בקשת הפטנט בישראל;
				(ג)	עבור בקשת הפטנט בישראל נדרש כדין דין קדימה מכוח בקשה אחרת להגנה שהוגשה במדינה החברה, ומכוחה של הבקשה האחרת נדרש דין קדימה עבור הבקשה המקבילה, על פי הדין החל עליה;
				להלן רשימת המדינות אליהן מתייחס סעיף 17(ג), כפי שפורסמה ביומן הפטנטים 31.10.95 עמ' 1884: אוסטריה, אוסטרליה, ארצות הברית, גרמניה, דנמרק, הממלכה המאוחדת, הפדרציה הרוסית, יפן, משרד הפטנטים האירופאי, נורווגיה, קנדה ושבדיה.
			(2)	המבקש ביקש, בכתב, להחיל על בקשתו לפטנט את הוראות סעיף קטן זה;
			(3)	המבקש המציא ללשכה תרגום התביעות שבפטנט המקביל, לשפה שבה הוגשה הבקשה בישראל;
			(4)	התביעה או התביעות שבבקשה זהות לתביעות שבפטנט המקביל, אך הבקשה יכולה לכלול תביעות במספר קטן ממספר התביעות שבפטנט המקביל;
			(5)	המבקש הגיש תיאור ושרטוטים הזהים לאלה שבפטנט המקביל או תיאור ושרטוטים כאמור בסעיף 12.
		(ד)	הרשם, וכן הממונה על הבוחנים או סגנו, רשאים שלא לקבל את הבקשה, אם קבעו על יסוד החומר העומד לרשותם או שהומצא להם במהלך הליכי הבחינה, כי הבקשה אינה מקיימת אחר הוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג) או כי קיים טעם מיוחד אחר שלא לקבל את הבקשה.
		(ה)	מתקיימים הליכים לביטול הפטנט המקביל או מתקיימים הליכי התנגדות למתן הפטנט המקביל מחוץ לישראל, יודיע על כך המבקש לרשם, לא יאוחר ממועד מתן הפטנט בישראל.
		(ו)	לענין סעיף זה, "מדינה" – לרבות קבוצה של מדינות המקיימת מערכת משותפת של הענקת פטנטים.
אמצעי בחינה נוספים [תיקון: תשנ"ה]	18.	הבוחן ישתמש באמצעי בחינה נוסף, אחד לפחות, מבין אלה:
		(1)	רשימת האסמכתאות שעליהן הסתמכו רשויות הפטנטים בכל מדינת-חוץ בבדיקת בקשה לפטנט על אותה אמצאה שהוגשה במדינת-החוץ בידי המבקש או מי שקדם לו בזכות הבעלות על האמצאה;
		(2)	רשימה של פרסומים שפורסמו לפני תאריך הבקשה, הידועים למבקש והנוגעים במישרין לאמצאה;
		(3)	עותקים של פרסומים ואסמכתאות שהמבקש חייב בהמצאת רשימתם לפי סימן זה, במידה שידרוש זאת ממנו הבוחן;
		(4)	עותקים של פרסומים ואסמכתאות שאוזכרו בפרסומים או באסמכתאות שהמבקש חייב בהמצאתם לפי סימן זה במידה שידרוש זאת ממנו הבוחן;
		(5)	העברת פירוט הבקשה, לשם חיפוש חומר המאפשר ללשכה את הבחינה, למוסד בישראל או מחוצה לה, שעמו התקשרה הלשכה לפי כל חוק בחוזה שערך הרשם והכולל סעיף בדבר שמירה בסוד של כל בקשת פטנט ואי גילוי ידיעה לפי סעיף 165;
		ולשם כך רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה –
		(1)	לדרוש מהמבקש להמציא לו כל אחד מהמסמכים המפורטים בפסקאות (1) עד (4);
		(2)	להעביר את פירוט הבקשה לשם חיפוש כאמור בפסקה (5).
חובת המבקש לעדכן את הלשכה [תיקון: תשנ"ה]	18א.	עד לקיבול הבקשה, חייב המבקש לעדכן את הלשכה על כל שינוי שחל ברשימת האסמכתאות או הפרסומים כאמור בסעיף 18, אם השינויים האמורים הובאו לידיעתו או לידיעת בא-כוחו.
הודעה על מוסדות המסייעים בבחינה [תיקון: תשנ"ה]	18ב.	הרשם יפרסם ברשומות הודעה על המוסדות שאיתם התקשרה הלשכה לפי סעיף 18(5) ועל סוגי הבקשות שלגביהן בכוונתו להשתמש באמצעים המפורטים בסעיף האמור.
אמצעי אכיפה לענין הליכי הבחינה [תיקון: תשנ"ה]	18ג.	נמסר בתשובת המבקש לדרישה על פי סעיף 18 פרט מטעה, או שהמבקש לא עדכן ביודעין את הלשכה על כל שינוי משמעותי ברשימת האסמכתאות או הפרסומים שהוא חייב בעדכונן לפי הוראות סעיף 18א, וניתן פטנט על הבקשה, או שהבקשה קובלה –
		(1)	רשאים בית המשפט או הרשם, בהליך המתקיים בפניהם, לעשות אחד או יותר מאלה:
			(א)	לבטל את הפטנט או לא לתת פטנט;
			(ב)	לתת רשיון לניצול הפטנט לכל החפץ בו כאילו בית המשפט או הרשם בא במקומו של בעל הפטנט, בתנאים שייקבעו בהסכמה בין הצדדים, ובהעדר הסכמה בידי הרשם או בית המשפט, לפי הענין;
			(ג)	להורות על קיצור תקופת הפטנט.
		(2)	בית המשפט רשאי להטיל, על מוסר הפרט המטעה או על מי שביודעין לא עדכן את רשימת האסמכתאות או הפרסומים לפי הענין, קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
דחיית הבחינה	19.	לא נמצאה האמצאה, כולה או מקצתה, כשירה לפטנט, בשל קיומה של בקשה קודמת שעדיין לא פורסמה לפי סעיף 26, רשאים הרשם או בוחן – וחייבים הם אם נתבקשו לעשות כן על ידי המבקש שבקשתו לא נמצאה כשירה כאמור – להורות כי בחינת הבקשה המאוחרת תידחה עד לאחר פרסום הבקשה הקודמת.
הודעה על ליקויים	20.	ראו הרשם או בוחן כי אמצאה אינה כשירה לפטנט או שהבקשה אינה ממלאה אחר ההוראות שבסימן א' לפרק זה, יודיעו למבקש על העילה לאי-כשירות האמצאה או על הליקויים שבבקשה.
תיקון ליקויים	21.	לא סילק המבקש, תוך זמן שנקבע בתקנות, את העילה לאי-כשירות האמצאה לפטנט או לא תיקן את הליקויים שהודיעו לו עליהם לפי סעיף 20, יסרב הרשם לקיבול הבקשה.
דיון מחדש על סירוב לקיבול הבקשה [תיקון: תשנ"ה]	21א.	סירב הרשם לקיבול הבקשה לפי סעיף 21, רשאי הוא, על פי בקשת המבקש לדון מחדש בדבר הסירוב, ובלבד שהבקשה תוגש עד לתום 12 חודשים מהיום שבו סירב הרשם לקיבול כאמור.
ביטול בקשת פטנט [תיקון: תשנ"ה]	21ב.	עד למתן הפטנט רשאי המבקש לבטל את בקשתו לפטנט; ואולם רשאי הרשם לבטל את הביטול בתנאים שקבע, ובלבד שנוכח כי הבקשה בוטלה שלא כדין.
תיקון הפירוט	22.	המבקש רשאי בכל עת לפני קיבול הבקשה, בין בעקבות הודעה לפי סעיף 20 ובין מיזמתו, לתקן את הפירוט שבבקשתו.
תאריך הבקשה לאחר תיקונים	23.	הוכנסו בפירוט תיקונים בעלי אופי מהותי, רשאי הרשם לקבוע לענין הסעיפים 4, 5 ו-9 –
		(1)	אם ניתן להבחין בין אותם תיקונים לבין הפירוט הקיים – כי תאריך התיקונים הוא התאריך שבו הוגשו ללשכה;
		(2)	אם לא ניתן להבחין בין התיקונים לבין הפירוט הקיים – כי תאריך הבקשה כולה הוא התאריך שבו הוגשו התיקונים ללשכה.
חלוקת הבקשה [תיקון: תשנ"ה]	24.	(א)	כל עוד לא קובלה הבקשה, זכאי המבקש לדרוש שהיא תחולק לבקשות אחדות.
		(ב)	נכללו בבקשה יותר מאמצאה אחת, רשאי הרשם, כל עוד לא קיבל את הבקשה, להורות למבקש לחלק את בקשתו.
		(ב1)	(1)	בסעיף קטן זה –
				"הבקשה הנבחנת" – בקשה לפטנט הנבחנת לפי סעיף קטן זה;
				"הבקשה האחרת" – בקשה לפטנט שאינה הבקשה הנבחנת ושתאריכה, לענין סעיף 9, קודם לבקשה הנבחנת לגבי חלק מהבקשה הנבחנת;
			(2)	הרשם רשאי להורות על חלוקת הבקשה הנבחנת, על חלוקת הבקשה האחרת או על חלוקה של שתיהן, או על מחיקתן של מקצת התביעות בכל אחת מהבקשות כאמור, הכל לפי בחירת המבקש לגבי בקשתו אם נתקיימו בבקשה הנבחנת כל אלה:
				(א)	האמצאה שהיא נושא הבקשה הנבחנת לא נמצאה כשירה לפטנט, במלואה או בחלקה, בשל קיומה של הבקשה האחרת;
				(ב)	דבר קיבולה של הבקשה האחרת טרם פורסם לפי סעיף 26;
				(ג)	האמצאה נושא הבקשה האחרת לא נמצאה כשירה לפטנט, במלואה או בחלקה, בשל קיומה של הבקשה הנבחנת.
		(ג)	בכפוף להוראות סעיף 23 יהא תאריכה של כל אחת מהבקשות שהופרדו לפי סעיף זה כתאריך הבקשה שחולקה.
סכסוך בין מבקשים	25.	הוגשה בקשה על ידי יותר ממבקש אחד ושוכנע הרשם כי הטיפול בבקשה מתעכב עקב חילוקי דעות שנפלו בין המבקשים, רשאי הוא לפעול על פי יזמתם של חלק מהם, בתנאים שקבע, ובלבד שיוזמי הפעולה מסרו למבקשים שאינם צד לה הודעה על כל הליך שלפני הרשם ועל כל תיקון שיוכנס בפירוט; אולם לא יזדקק הרשם לדרישה לבטל בקשה אלא בהסכמת כל המבקשים.
פרסום קיבול הבקשה [תיקון: תשנ"ה, תשס"ב]	26.	(א)	קובלה בקשה לפי סימן זה, יפרסם הרשם ברשומות, על חשבון המבקש, את דבר הקיבול.
		(ב)	הפרסום יכלול –
			(1)	שם האמצאה וסוגה לפי הסיווג הנהוג בלשכה;
			(2)	שם המבקש;
			(3)	תאריך הבקשה;
			(4)	אם נדרש לגבי הבקשה דין קדימה – המדינה החברה שבה הוגשה הבקשה הקודמת, תאריך הגשתה, מספרה או סימן זיהוי אחר שניתן לה על ידי הרשות שאליה הוגשה;
			(5)	תיאור עיקר האמצאה שבבקשה, לדעת הרשם;
			(6)	המען בישראל למסירת הודעות למבקש, כפי שנמסר לרשם;
			(7)	כל פרט אחר הנוגע לענין ונראה לרשם כי ראוי לכללו בפרסום.
התיאור אינו ראיה לפירוט	27.	תיאור עיקר האמצאה כפי שפורסם לפי סעיף 26(ב)(5), לא ישמש לבית המשפט או לרשם כחומר ראיה בבואם לפרש את הפירוט בכל הליך משפטי.
קיבול הבקשה כחומר ראיה	28.	קיבול הבקשה ישמש ראיה מכרעת כי נכללה בה אמצאה אחת בלבד וכי נתמלאו בה ההוראות בדבר צורתה של הבקשה, הפירוט והשרטוטים.
תיקון הפירוט לאחר קבלה	29.	לאחר קיבול בקשתו לפי סימן זה, רשאי המבקש לתקן את הפירוט שבבקשתו בדרך הקבועה בסימן ג' לפרק ד' כאילו היה בעל פטנט.
סימן ג': התנגדות למתן פטנט
מועד ההתנגדות למתן פטנט	30.	תוך שלושה חדשים מיום פרסום הבקשה לפי סעיף 26 רשאי כל אדם, על ידי מסירת הודעה בכתב לרשם, להתנגד למתן הפטנט.
עילות התנגדות	31.	ואלה עילות ההתנגדות למתן פטנט:
		(1)	קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקיבול בקשת הפטנט;
		(2)	האמצאה אינה כשירת פטנט לפי סעיף 4(2);
		(3)	המתנגד, ולא המבקש, הוא בעל האמצאה.
סמכות הרשם בהתנגדות	32.	(א)	הרשם רשאי לקבל את ההתנגדות, כולה או מקצתה, לדחותה או להשתמש לגבי הבקשה בסמכויותיו לפי סעיפים 18, 23 ו-24.
		(ב)	דרש הרשם לחלק את הבקשה, לא יפרסם, לפי סעיף 26, את הבקשות שהופרדו.
דיון בטענת בעלת האמצאה	33.	(א)	הוגשה התנגדות שעילתה כאמור בסעיף 31(3), רשאי המתנגד לבקש כי הפטנט יוענק לו, והרשם רשאי – בנוסף לכל סעד אחר – ליתן את הפטנט למי שהוכיח כי הוא בעל האמצאה.
		(ב)	בהליכים לפי סעיף זה רשאי הרשם לצרף כל אדם שיש לו, לדעת הרשם, ענין בדבר.
סמכות הרשם לאחר ביטול ההתנגדות	34.	הוגשה התנגדות כדין לפי סעיף 30 ובוטלה לאחר מכן, רשאי הרשם שלא לתת את הפטנט המבוקש, אם אגב ההתנגדות נתגלה לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה.
סימן ד': מתן הפטנט
באין התנגדות יינתן פטנט [תיקון: תשנ"ה]	35.	לא הוגשה התנגדות עד תום המועד הקבוע להגשתה, או הוגשה התנגדות והיא בוטלה או נדחתה סופית על ידי הרשם או בית המשפט, יינתן הפטנט למי שהוא אותה שעה בעל האמצאה, זולת אם השתמש הרשם בסמכותו לפי סעיף 34 או אם הוגש לפי סעיף 174 ערעור על החלטת הרשם לדחות את ההתנגדות, ונמסרה לרשם הודעה בכתב על הגשת הערעור לא יאוחר מתום עשרה ימים מהמועד האחרון שנקבע להגשת ערעור כאמור.
רישום ותעודה	36.	מתן הפטנט יירשם בפנקס ולבעליו תינתן תעודה על כך.
סייג לאחריות	37.	בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר-תוקף, והמדינה או עובדיה לא ישאו בשל מתן הפטנט בשום אחריות.
[תיקון: תשנ"ה]	38.	בוטל.
ציון שם הממציא	39.	ממציא שעל אמצאתו נתבקש פטנט, או שאיריו, רשאים לדרוש כי יצויין שמו של הממציא בפירוט, בפנקס ובתעודת הפטנט, והרשם ייעתר לדרישה בכפוף לאמור בסעיפים 40-41, ובלבד שהדרישה הוגשה בזמן ובדרך שנקבעו.
שמיעת בעל האמצאה והפטנט	40.	דרשו ממציא או שאיריו את ציון שם הממציא – שעה שאין הבעלות באמצאה או בפטנט בידם – יתן הרשם הודעה על כך לבעל האמצאה או לבעל הפטנט, ואם היו אותה שעה תלויים ועומדים הליכי התנגדות לפי סעיף 30 – לכל אדם אחר שהוא צד לאותם ההליכים; הרשם יחליט לאחר ששמע את טענותיהם של הנוגעים בדבר, אם ביקשו זאת תוך המועד שנקבע.
אי-הזדקקות לבקשה	41.	הרשם לא יזדקק לדרישת ציון שם הממציא, אם הוא סבור שמן הדין לדון בה כבבקשה שעילתה כאמור בסעיף 31(3) או בסעיף 73.
אין ויתור על ציון השם	42.	התנאה שלפיה מוותר הממציא על הזכות לדרוש ציון שמו אין לה תוקף.
ציון שם אינו מקנה זכויות	43.	מי ששמו צויין כממציא, לא יהא זכאי בשל כך בלבד לזכות כל שהיא באמצאה ובפטנט.
סימן ח': פטנט מוסף
פטנט מוסף	44.	(א)	בעל פטנט שהוא בעל אמצאה שהיא שכלול או שינוי לאמצאה שעליה ניתן הפטנט (להלן – הפטנט העיקרי), רשאי לבקש כי הפטנט על האמצאה השניה יינתן לו כפטנט מוסף.
		(ב)	פטנט מוסף יוענק על אמצאה שהיא כשירה לפטנט מוסף לפי סעיף קטן (א), אף אם אין בה התקדמות המצאתית לעומת האמצאה שבפטנט העיקרי או בכל פטנט מוסף לו.
		(ג)	הגיש מבקש אחד כמה בקשות, רשאי הוא לבקש שפטנט על אחת מהן יינתן כפטנט עיקרי והיתר יהיו מוספים לו, וסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו בשינויים המחוייבים.
סייג למתן פטנט מוסף	45.	לא יינתן פטנט מוסף אם הבקשה עליו הוגשה לפני תאריך בקשת הפטנט העיקרי.
מתן פטנט מוסף ראיה מכרעת	46.	מתן פטנט מוסף תשמש ראיה מכרעת כי נושאו של אותו פטנט הוא שכלול או שינוי של הפטנט העיקרי וכי הוא ראוי להיות פטנט מוסף.
תוקף פטנט מוסף	47.	פטנט מוסף יהא בר-תוקף כל עוד הפטנט העיקרי בתקפו, ולא יהיו חייבים בתשלום אגרה עליו לפי סעיף 56.
תוקף פטנט מוסף עם ביטול הפטנט העיקרי	48.	(א)	בוטל הפטנט העיקרי על פי הוראות סימן ד' לפרק ד' או סימן ב' לפרק ז' ולא בוטל הפטנט המוסף עמו, יהיה הפטנט המוסף לפטנט בלתי תלוי, אם ביקש זאת בעל הפטנט המוסף, והוא יעמוד בתקפו עד תום התקופה שבה היה הפטנט העיקרי בתקפו אילולא בוטל, ובלבד שישולמו עליו האגרות הקבועות לפי סעיף 56 במועדים שנועדו לתשלום האגרות על הפטנט העיקרי ובשיעורים הקבועים לכך.
		(ב)	בוטל פטנט עיקרי והיו לו יותר מפטנט מוסף אחד, יחול סעיף קטן (א) על כולם, ואולם –
			(1)	חובת תשלום האגרות הקבועות לפי סעיף 56 תחול רק על הפטנט המוסף שתאריך בקשתו הוא המוקדם ביותר, וכל יתר הפטנטים ייראו כמוספים לו;
			(2)	אם הפטנטים המוספים אינם מהווים זה לעומת זה שכלול או שינוי, יחול סעיף קטן (א) על כל אחד מהם לחוד.
פרק ג'1: בקשות בינלאומיות [תיקון: תשנ"ה]
הגדרות [תיקון: תשנ"ה]	48א.	בפרק זה –
		"האמנה" – האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים שנחתמה בוושינגטון ביום 19 ביוני 1970 כפי שתוקנה ביום 28 בספטמבר 1979 וביום 3 בפברואר 1984, לרבות התקנות לאמנה כפי שהיו בתוקף ביום 1 בינואר 1994; האמנה מופקדת לעיון הציבור בלשכה;
		"בקשה בינלאומית" – בקשת פטנט המוגשת לפי האמנה, אפילו אינה מייעדת את ישראל לפי סעיף 4(1)(ii) לאמנה;
		"המשרד הבינלאומי" – כמשמעותו בסעיף 2 לאמנה;
		"משרד מקבל" – משרד לאומי או ארגון בינלאומי שאליו הוגשה בקשה בינלאומית, בהתאם לסעיף 2 לאמנה;
		"בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל" – בקשה בינלאומית שהוגשה בישראל או במדינה אחרת, ושהמבקש ייעד בה את ישראל לפי סעיף 4(1)(ii) לאמנה.
הגשת בקשה בינלאומית [תיקון: תשנ"ה]	48ב.	(א)	הלשכה תשמש משרד מקבל לגבי בקשות בינלאומיות שמגישים אזרחי ישראל ותושביה, תטפל בבקשות האמורות וכן תגבה את האגרות שנקבעו באמנה, הכל לפי הוראות האמנה.
		(ב)	הרשם יפרסם ברשומות את פירוט האגרות שנקבעו באמנה ואת סכומן, כפי שהן בתוקף מעת לעת; כל סכום לפי סעיף קטן (א) ייגבה עבור המוסדות והרשויות שנקבעו באמנה ויועבר אליהם, לפי הוראות האמנה ולפי כל דין.
		(ג)	בקשה בינלאומית המוגשת ללשכה או למשרד מקבל במדינה אחרת, תיחשב, לענין סעיפים 98 ו-103, כבקשה המוגשת מחוץ לישראל.
		(ד)	בסעיף זה, "המוסדות והרשויות" – לרבות הלשכה.
הוראות לענין בקשה בינלאומית [תיקון: תשנ"ה]	48ג.	הוראות חוק זה, יחולו לגבי בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, בשינויים המפורטים בפרק זה, ובשינויים המפורטים להלן:
		(1)	הוראות סעיפים 11, 14, 15, 17(א) ו-20 לא יחולו;
		(2)	הוראות סעיף 16 יחולו על בקשה בינלאומית שלגביה מילא המבקש את התנאים הקבועים בסעיף 48ד;
		(3)	תאריך בקשה בינלאומית ייקבע לפי הוראות האמנה;
		(4)	הוראות סעיף 165(א) לא יחולו על ידיעות שפורסמו לפי האמנה בנוגע לבקשות בינלאומיות;
		(5)	על אף הוראות סעיף 168(א), מסמכים שפורסמו לפי האמנה בנוגע לבקשות בינלאומיות, יהיו פתוחים לעיון הקהל.
כניסה לשלב הלאומי [תיקון: תשנ"ה]	48ד.	(א)	מבקש שהגיש בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל ישלם את האגרה הלאומית שנקבעה לפי סעיף 194 ומאוזכרת בסעיף 22 או בסעיף 39 לאמנה (להלן – האגרה הלאומית);
		(ב)	יראו מבקש שהגיש בקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, כמי שחזר בו מבקשתו, אם לא שילם במועדים שנקבעו באמנה או בתקנות, את האגרות שנקבעו באמנה או את האגרה הלאומית, או לא עשה במועד שנקבע את אחת הפעולות המפורטות להלן:
			(1)	מסר עותק של הבקשה הבינלאומית ללשכה, אלא אם כן הוגש עותק ללשכה בהתאם להוראות האמנה;
			(2)	מסר תרגום מאומת של הבקשה הבינלאומית לשפה האנגלית, אם הבקשה הבינלאומית לא הוגשה או לא פורסמה בשפה האנגלית.
		(ג)	הרשם רשאי, לפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה; ואולם, לענין סעיף קטן (ב)(2), רשאי הרשם להאריך את המועד לתקופה של עד שלושה חודשים, ולפי הוראות סעיף 48 לאמנה בלבד, רשאי הוא להאריך את המועד לתקופה ארוכה יותר.
מסמכים, תיקונים ואגרות [תיקון: תשנ"ה]	48ה.	מבקש שקיים את הוראות סעיף 48ד יגיש ללשכה את המסמכים, יערוך תיקונים במסמכים וישלם את האגרות, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
בחינת בקשה [תיקון: תשנ"ה]	48ו.	(א)	בחינת בקשה בינלאומית תתחיל רק בתום המועד שנקבע לפי סעיף 48ד לתשלום האגרה הלאומית, אולם רשאי הרשם להורות כי בחינת הבקשה תתחיל קודם לכן אם ביקש זאת המבקש בכתב ובתנאי שקיים את הוראות פרק זה.
		(ב)	בקשה לא תקובל ולא תסורב לפני תום המועד שנקבע לפי סעיפים 28 או 41 של האמנה, אלא בהסכמה בכתב של המבקש.
		(ג)	הבוחן יבחן אם לגבי בקשה בינלאומית מתקיימים כל אלה –
			(1)	האמצאה שבבקשה כשירה לפטנט לפי פרק ב';
			(2)	קויימו הוראות סעיפים 12, 13 ו-48ד;
			(3)	המבקש שילם את הוצאות הפרסום לפי סעיף 26.
		(ד)	ראה הבוחן כי נתקיימו הוראות סעיף זה, יקבל את הבקשה ויודיע על כך למבקש; בהודעה יצויין מועד הקיבול.
הודעה על ליקויים [תיקון: תשנ"ה]	48ז.	(א)	ראה הבוחן כי המצאה אשר בבקשה הבינלאומית אינה כשירה לפטנט, או שלא קויימו הוראות סעיפים 12, 13 ו-48ד, יודיע למבקש על העילה לאי-כשירות האמצאה או על הליקויים שבבקשה, לפי הענין.
		(ב)	הודעה לפי סעיף קטן (א) דינה, לענין סעיף 21, כדין הודעה לפי סעיף 20.
דיון בפני הרשם [תיקון: תשנ"ה]	48ח.	(א)	סירב משרד מקבל לתת תאריך הגשה בינלאומית לבקשה בינלאומית המייעדת את ישראל, או קבע משרד מקבל או המשרד הבינלאומי שהוא רואה את המבקש כאילו חזר בו מבקשתו, או כאילו הסיר מבקשתו כמדינה מיועדת את ישראל, והמבקש ביקש מהרשם, בכתב, לבטל את הסירוב או את הקביעה, יקיים הרשם דיון בענין.
		(ב)	שוכנע הרשם שהסירוב או הקביעה כאמור בסעיף קטן (א), נבעו מטעות או ממחדל של המשרד המקבל או של המשרד הבינלאומי רשאי הוא לפי הענין –
			(1)	לראות את הבקשה הבינלאומית כאילו לא נעשו לגביה הטעות או המחדל ולתת תאריך הגשה בינלאומית לבקשה;
			(2)	לראות את המבקש כאילו לא חזר בו מבקשתו או כאילו לא הסיר מבקשתו את ישראל כמדינה מיועדת.
פרק ד': פטנט, שינויו וביטולו
סימן א': זכויות הנובעות מפטנט
זכויות בעל הפטנט וסייג לניצול הפטנט [תיקון: תשנ"ה]	49.	(א)	בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה).
		(ב)	אין במתן הפטנט משום מתן רשות לנצל אמצאה ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.
תחולת הפטנט [תיקון: תש"ס]	50.	(א)	היתה האמצאה תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך.
		(ב)	לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח בי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט; לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט אם התקיימו שניים אלה:
			(1)	בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה;
			(2)	קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.
תוקף הפטנט כלפי המדינה	51.	פטנט יהא בר-תוקף כלפי המדינה בכפוף להוראות פרק ו'; אולם יחולו הוראות החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958.
תקופת תוקף הפטנט	52.	תקופת הפטנט היא עשרים שנה מתאריך הבקשה.
זכות מכוח ניצול קודם [תיקון: תשנ"ה]	53.	מי שבתאריך הקובע היה מנצל בתום לב בישראל את האמצאה שעליה מבוקש הפטנט, או שבאותו תאריך עשה בתום לב הכנות ממשיות לניצולה, זכאי לנצל אותה אמצאה בעצמו ובמהלך עיסוקו ללא תמורה;
		לענין זה, "התאריך הקובע" – התאריך שבו הוגשה הבקשה לפטנט בישראל, ואם נדרש לאותה בקשה דין קדימה לפי סעיף 10 – התאריך שבו הוגשה הבקשה הקודמת שעליה נסמכת תביעת דין הקדימה.
העברת זכות ניצול	54.	הזכות על פי סעיף 53 אינה ניתנת להעברה, להסבה או להורשה אלא יחד עם העסק שבו השתמשו באותה אמצאה.
פעולה נסיונית להשגת רישוי [תיקון: תשנ"ח]	54א.	פעולה נסיונית במסגרת טיפול להשגת רישוי לצורך שיווק המוצר לאחר תום תוקפו של הפטנט, אינה בגדר "ניצול אמצאה" אם התקיימו שניים אלה:
		(1)	הטיפול לקבלת הרישוי נעשה לשם קבלת רישוי בישראל, או במדינה שבת מותרת פעולה נסיונית באמצאה מוגנת פטנט לשם השגת רישוי, לפני תום תוקפו של הפטנט;
		(2)	כל מוצר שיוצר במסגרת הוראת סעיף זה לא ישמש לכל מטרה זולת לצורכי השגת רישוי כאמור, הן בתקופת הפטנט והן אחריה;
		לענין סעיף זה, "רישוי" – אישור, היתר או מסמך אחר הנדרש כדין לצורך שיווק מוצר.
זכות המדינה מכוח אמצאה קודמת	55.	(א)	המדינה רשאית לנצל אמצאה שניתן עליה פטנט לאדם אחר, ככל אשר יידרש לצרכיה וללא תשלום תמלוגים או פיצויים אחרים לבעל הפטנט או לבעל זכויות אחרות שבו, אם –
			(1)	היא גם אמצאת שירות כאמור בסעיף 132 שהמציא עובד החייב בהודעה לפי סעיף 137 לפני תאריך הגשת הבקשה לפטנט, ואם נדרש לגבי אותה בקשה דין קדימה לפי סעיף 10 – לפני תאריך בקשת החוץ;
			(2)	על אמצאת השירות כאמור בפסקה (1) לא נתבעה הגנה בישראל או במקום אחר, מצד מי שהמציאה או מצד המדינה או מדד מי שהועברו לו מהם זכויות באמצאה;
			(3)	אמצאת השירות נרשמה לפני התאריך האמור בפסקה (1) בפנקסים שנקבעו לכך בתקנות ובדרך שנקבעה.
		(ב)	הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על אמצאה שהומצאה על ידי אדם שאינו חייב בהודעה לפי סעיף 137 אם הזכויות בה הועברו למדינה ונתמלאו לגביה יתר התנאים האמורים בסעיף הקטן האמור.
		(ג)	אמצאה שהמדינה רשאית לנצלה לפי סעיף קטן (א) רשאית הממשלה להתיר את ניצולה לצרכי המדינה בלבד גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה.
		(ד)	אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויות עובד המדינה לפי פרק ח', מזכויות הבאות מכוח הסכם, או מזכויות שהוענקו למי שהעביר את האמצאה למדינה.
סימן ב' : תשלום אגרות – תנאי לתוקף
תשלום אגרות [תיקון: תשנ"ה]	56.	פטנט יהא בר-תוקף לכל התקופה הקבועה בסעיף 52 אם שילם הבעל את האגרה שנקבעה (להלן – אגרת חידוש) במועדים שנקבעו כאמור; לא שולמה האגרה, יפקע תוקף הפטנט במועד שנקבע לתשלום האגרה.
ארכה לתשלום אגרות	57.	לא שולמה אגרת החידוש במועד שנקבע לתשלומה, מותר לשלמה תוך ששה חדשים מאותו מועד, בתוספת אגרה בסכום שנקבע, ומשנעשה כן, רואים את האגרה כאילו שולמה במועד שנקבע לתשלומה לפי סעיף 56 ואת הפטנט כאילו לא פקע תקפו.
פרסום פקיעת הפטנט	58.	חלפה התקופה האמורה בסעיף 57 ולא שולמה האגרה כאמור באותו סעיף, יפרסם הרשם ברשומות את פקיעת תקפו של הפטנט.
החזר תקפו של פטנט שפקע בשל אי-תשלום אגרה	59.	בעל פטנט שפקע תקפו בשל אי-תשלום אגרת חידוש, רשאי לבקש מהרשם, בדרך ובצורה שנקבעו, את החזר תקפו של הפטנט, ובלבד שעם הגשת הבקשה ישלם את האגרה המיוחדת שנקבעה לענין זה (להלן – בקשת החזר תוקף).
פרסום בקשה להחזר תקפו של הפטנט [תיקון: תשנ"ה]	60.	שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה ברשומות לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה.
התנגדות להחזר תוקף	61.	כל אדם רשאי להתנגד לבקשת החזר תוקף, תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, בשל העילה כי לרשם לא היה יסוד להורות על פרסום הבקשה ברשומות.
דיון בבקשה להחזר תוקף	62.	לא הוגשה התנגדות או הוגשה התנגדות ונדחתה, יתן הרשם צו להחזר תוקף, והוא רשאי להתנות את ההחזר בתנאים שקבע.
המנצל אמצאה שפקעה וחזרה לתקפה	63.	מי שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם לפי סעיף 58, או מי שלאחר אותו תאריך עשה הכנות ממשיות לניצולה, זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתקפו.
העברת זכות ניצול	64.	זכות ניצול אמצאה לפי סעיף 63 אינה ניתנת להעברה, להסבה או להורשה אלא יחד עם העסק שבו השתמשו באמצאה.
סימן ב'1: הארכת תקופת הגנה [תיקון: תשנ"ח]
הגדרות [תיקון: תשנ"ח]	64א.	בסימן זה –
		"תכשיר רפואי" – כל צורה של סמי מרפא שעברו תהליך עיבוד, לרבות תכשיר לשימוש ברפואה וטרינרית ותכשיר בעל ערך תזונתי המיועד להזרקה תוך ורידית;
		"חומר" – המרכיב הפעיל בתכשיר רפואי או מלחים, אסטרים, הידרטים או צורות גבישיות של אותו המרכיב;
		"הפטנט הבסיסי" – הפטנט המגן על חומר כלשהו, על תהליך לייצור חומר, על שימוש בחומר או על תכשיר רפואי המכיל חומר, או על תהליך לייצור תכשיר רפואי המכיל חומר, או על ציוד רפואי החייב ברישוי בישראל (להלן – ציוד רפואי).
הארכת פטנט בסיסי [תיקון: תשנ"ח]	64ב.	שוכנע הרשם, כי התקיימו התנאים המפורטים בסימן זה, יאריך בצו את תקופת תוקפו של פטנט בסיסי בהתאם להוראות סימן זה (להלן – צו הארכה); ובלבד –
		(1)	שהבקשה לצו הארכה הוגשה בתום לב;
		(2)	שהיקף ההגנה על פי צו ההארכה לא יחרוג מעבר להגנה שניתנה על ידי הפטנט הבסיסי.
בקשה להארכת פטנט בסיסי [תיקון: תשנ"ח]	64ג.	(א)	בעל פטנט בסיסי ובעל רשיון ייחודי רשאים לבקש צו הארכה.
		(ב)	לענין פטנט בסיסי שבבעלות משותפת רשאי כל שותף לבקש צו הארכה.
		(ג)	לא הצטרפו בעל הפטנט, חלק מן השותפים או בעל רשיון ייחודי, לבקשה למתן צו הארכה, יצורפו על ידי המבקש כמשיבים.
		(ד)	מי שצורף כמשיב לפי סעיף זה ולא נטל חלק בהליכים לא יהיה חייב בתשלום הוצאות.
תנאים למתן צו הארכה [תיקון: תשנ"ח]	64ד.	לא יתן הרשם צו הארכה אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
		(1)	החומר, התהליך לייצורו או השימוש בו, או התכשיר הרפואי המכיל אותו או הציוד הרפואי, נתבע כפטנט הבסיסי והפטנט הבסיסי עומד בתוקפו;
		(2)	לענין תכשיר רפואי – תכשיר רפואי המכיל את החומר רשום בפנקס התכשירים הרפואיים לפי תקנה 2 לתקנות הרוקחים (תכשירים רפואיים), התשמ"ו-1986 (להלן – תקנות הרוקחים);
		(3)	הרישום כאמור בפסקה (2) הוא הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיית;
		(4)	לא ניתן צו הארכה קודם על הפטנט הבסיסי או לגבי החומר.
הודעה על כוונה ליתן צו הארכה [תיקון: תשנ"ח]	64ה.	הוגשה בקשה לצו הארכה בדרך שנקבעה בתקנות בידי מי שזכאי להגישה, וראה הרשם כי נתקיימו לכאורה התנאים הקבועים בסימן זה, יפרסם הודעה ברשומות על כוונתו ליתן צו הארכה בהתאם לבקשה.
התנגדות [תיקון: תשנ"ח]	64ו.	כל אדם רשאי להתנגד בפני הרשם למתן צו הארכה; ההתנגדות תהא במסירת הודעה לרשם, תוך שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה על הכוונה ליתן צו הארכה.
עילת התנגדות [תיקון: תשנ"ח]	64ז.	כל סיבה שלפיה מוסמך הרשם שלא לתת צו הארכה, היא עילת התנגדות.
מתן צו הארכה [תיקון: תשנ"ח]	64ח.	(א)	הרשם יתן צו הארכה אם לא הוגשה התנגדות עד תום המועד הקבוע להגשתה, או אם הוגשה התנגדות והיא בוטלה או נדחתה סופית על ידי הרשם או על ידי בית המשפט.
		(ב)	צו ההארכה ייכנס לתוקפו ביום הפרסום כאמור בסעיף 64ה.
		(ג)	צו ההארכה יירשם בפנקס.
		(ד)	נתן הרשם צו הארכה, יהיה בעל הפטנט הבסיסי זכאי למנוע, במשך תקופת תוקפו של צו ההארכה, מכל אדם לשווק או לייצר לצורכי שיווק, ללא רשותו, את הציוד הרפואי או תכשיר רפואי המכיל את החומר, ככל שהחומר, התהליך לייצורו, השימוש בו או התכשיר הרפואי נתבע בתביעות הפטנט הבסיסי.
		(ה)	הופר צו הארכה בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) (להלן – הפרת צו הארכה), יהיה בעל הפטנט הבסיסי או בעל רשיון ייחודי זכאי לכל הסעדים הקבועים בסעיף 183, והוראות פרק י"א יחולו על הפרת צו הארכה, בשינויים המחויבים, לפי הענין.
		(ו)	פרט לזבויות המפורטות כסעיף זה, לא יקנה צו ההארכה כל זכות שהיא.
תקופת תוקפו של צו הארכה [תיקון: תשנ"ח, תשס"ב]	64ט.	(א)	צו הארכה יעמוד בתוקפו בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הניתנת לפטנט המגן על החומר, על התכשיר הרפואי המכיל את החומר או על הציוד הרפואי, הנתבע בפטנט הבסיסי, במדינה החברה, המאפשרת פעולות לצורך השגת רישוי בתקופת הפטנט.
		(ב)	התבקש רישוי רק בישראל, יעמוד צו ההארכה בתוקפו, למשך תקופה השווה לתקופה שמיום הגשת הבקשה לרישוי ועד הרישוי; ובלבד שהגשת הבקשה והטיפול בה מטעם המבקש נעשו בתום לב ובדחיפות ראויה.
הגבלת תקופה [תיקון: תשנ"ח, תשס"ב]	64י.	על אף הוראות סעיף 64ט –
		(1)	תקופת תוקפו של צו הארכה לא תעלה על 5 שנים מעבר לתקופה הנקובה בסעיף 52;
		(2)	התקופה הכוללת של תקופת הפטנט ותקופת ההארכה במצורף, על החומר, על התהליך לייצורו, על השימוש בו או על תכשיר רפואי המכיל אותו, על פי הפטנט הבסיסי ועל פי צו ההארכה ביחד תסתיים לא יאוחר מ-14 שנים מיום קבלת הרישוי הראשון במדינה החברה לצורך שיווק;
		(3)	צו ההארכה יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו פגה תקופת ההארכה שניתנה לפטנט המגן על החומר, על התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על הציוד הרפואי, הנתבע בפטנט הבסיסי במדינת האיגוד.
ביטול צו הארכה [תיקון: תשנ"ח]	64יא.	הרשם רשאי, לפי בקשת כל אדם שאינו בעל הפטנט הבסיסי או בעל רשיון ייחודי, לבטל צו הארכה, אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן צו הארכה; דיני ההתיישנות לא יחולו על בקשת ביטול לפי סעיף זה.
פקיעת תוקפו של צו הארכה [תיקון: תשנ"ח]	64יב.	צו הארכה יפקע בכל אחד מאלה:
		(1)	ביום סיום התקופה כאמור בסעיף 64ט, בכפוף להוראות סעיף 64י;
		(2)	אם בעל הפטנט הבסיסי לא שילם אגרה לפי סעיף 64יג – ביום תום המועד לתשלום האגרה כאמור;
		(3)	אם בוטל רישומו של התכשיר הרפואי הכולל את החומר – ביום ביטול הרישום;
		(4)	אם בוטל הפטנט הבסיסי, או תוקן כך שהחומר, תהליך הייצור, השימוש בחומר, התכשיר הרפואי המכיל את החומר, כולם ביחד, או שהציוד הרפואי, אינם מוגנים עוד על פי הפטנט – מיום שנכנס לתוקף הביטול או התיקון.
אגרות [תיקון: תשנ"ח]	64יג.	(א)	בעל פטנט בסיסי ישלם אגרות לענין צו ההארכה (להלן – אגרות צו הארכה), במועדים ובשיעורים שייקבעו בתקנות; לא שולמה האגרה, יפקע הצו במועד שנקבע לתשלום האגרה.
		(ב)	על אגרות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 57 עד 64, כשהמונח "צו הארכה" יבוא במקום "הפטנט" והמונח "אגרות צו הארכה" יבוא במקום "אגרת חידוש".
ערעור [תיקון: תשנ"ח]	64יד.	מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של הרשם ליתן צו הארכה או לסרב לתיתו, רשאי לערער עליה בפני בית משפט כאמור בסעיף 174(א).
מועדים [תיקון: תשנ"ח]	64טו.	בקשה למתן צו הארכה תוגש בדרך שנקבעה, לאחר תשלום אגרה, לא יאוחר מ-60 ימים מיום רישום התכשיר הרפואי לפי תקנות הרוקחים.
פרסום [תיקון: תשנ"ח]	64טז.	הרשם יפרסם ברשומות הודעה בדבר –
		(1)	כוונה ליתן צו הארכה;
		(2)	מתן צו הארכה;
		(3)	פקיעת צו הארכה.
סימן ג': תיקון הפטנט
זכות לתיקון	65.	בעל פטנט רשאי לבקש תיקון פירוט הפטנט לשם הבהרה או סילוק שגיאה שנפלה בו או לשם צמצום תביעותיו.
תנאי לתיקון	66.	הרשם ירשה תיקון, אם שוכנע שאין בו כדי להרחיב את היקף התביעות שבפירוט או כדי להוסיף לפירוט דברים שלא נזכרו בו בעיקרם מלכתחילה; דבר מתן הרשות לתקן יפורסם ברשומות.
ההתנגדות לתיקון	67.	כל אדם רשאי להתנגד בפני הרשם למתן רשות לתקן פירוט; ההתנגדות תהא במסירת הודעה לרשם תוך שלושה חדשים מיום פרסום מתן הרשות לתקן.
עילות ההתנגדות	68.	אלה עילות ההתנגדות למתן רשות לתקן:
		(1)	קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך שלא להתיר את התיקון;
		(2)	התיקון אינו משיג את המטרה שלמענה נתבקש.
תיקון טעויות סופר	69.	(א)	בעל פטנט רשאי לבקש תיקון של טעות סופר שנפלה בפירוט הפטנט, והרשם ירשה את התיקון אם שוכנע שהוא מתקן טעות סופר בלבד.
		(ב)	הרשם רשאי מיזמתו ובהסכמת בעל הפטנט לתקן טעות סופר שמצא בפירוט.
בקשות לתיקון בעת הליכים משפטיים	70.	(א)	הוגשה בקשה לתיקון של פטנט בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט.
		(ב)	ניתנה הרשות, יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין באותו הליך הזדמנות להשמיע טענותיהם בפניו.
		(ג)	נפתחו הליכים בבית משפט בשל הפרת פטנט, לאחר שהוגשה לרשם בקשה לתיקון ה