חוק הכנסת

מתוך ויקיטקסט

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק הכנסת, התשנ"ד-1994


ס"ח התשנ"ד, 140; ס"ח התשנ"ו, 234, 372; ס"ח התשנ"ח, 112, 181; ס"ח התשנ"ט, 74; ס"ח התש"ס, 130, 156, 238, 261; ס"ח התשס"א, 50, 78, 114, 170, 199, 426; ס"ח התשס"ב, 6, 502.


פרק א': פתיחת הכנסת

ישיבת הפתיחה של הכנסת
[תיקון: תשנ"ו, תשס"א-2]

1.

(א)

משפתח הותיק שבחברי הכנסת את ישיבתה הראשונה או משקיבל לידיו את הנהלתה, יצהיר את הצהרת האמונים של חברי הכנסת;

בסעיף זה, "ותיק" – כהגדרתו בסעיף 13 לחוק-יסוד: הכנסת.

(ב)

משהצהיר הותיק שבחברי הכנסת את הצהרת האמונים, ייקראו בפני המליאה מזמור קכ"ב בתהלים וקטעים מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, המופיעים בתוספת הראשונה.

(ג)

הותיק שבחברי הכנסת ישוב ויקרא את הצהרת האמונים באזני חברי הכנסת וכל אחד מחברי הכנסת יקום, בזה אחר זה, ויצהיר:

"מתחייב אני".

(ד)

ישיבת הפתיחה תינעל בשירת ההימנון הלאומי "התקווה" בנוסח המובא בתוספת השניה.

הצהרה לאחר ישיבת הפתיחה
[תיקון: תשנ"ו]

2.

חבר הכנסת שלא נכח בישיבת הפתיחה, או שהיה לחבר הכנסת לאחר מכן, יצהיר את הצהרת האמונים בישיבה הראשונה שבה הוא נוכח; יושב ראש הישיבה יקרא באוזניו את נוסח ההצהרה, וחבר כנסת יקום ויצהיר:

"מתחייב אני".

פרק ב': ועדות

הועדה המסדרת
[תיקון: תשס"א-4, תשס"ב]

2א.

(א)

הכנסת תבחר, מוקדם ככל האפשר לאחר היבחרה, ועדה מסדרת; בראש הועדה המסדרת יעמוד חבר הכנסת מהסיעה של חבר הכנסת שעליו הטיל נשיא המדינה את התפקיד להרכיב ממשלה.

(ב)

הייצוג בועדה המסדרת יהיה לפי גודלן היחסי של הסיעות, ובלבד שלכל סיעה בת 4 חברים או יותר יהיה נציג בועדה המסדרת; סיעה שאין לה נציג בועדה המסדרת רשאית להודיע לועדה כי אחד מחבריה ישמש כמשקיף מטעמה בועדה; למשקיף כאמור לא תהיה זכות הצבעה בועדה.

(ג)

הועדה המסדרת תביא לאישור הכנסת הצעה בדבר הרכב הועדות הקבועות.

(ד)

לועדה המסדרת יהיו, עד לבחירתה של ועדת הכנסת, סמכויות ועדת הכנסת הנוגעות לסדרי הבית ולדיוני הכנסת.

(ה)

עד לבחירת ועדות הכנסת רשאית הועדה המסדרת לבחור ועדות זמניות לעניני כספים ולעניני חוץ וביטחון, ובלבד שמספר חברי ועדות אלה לא יעלה על מספר החברים בועדת הכספים ובועדת החוץ והביטחון לפי הוראות סעיף 3(ב); יושב ראש הועדה המסדרת ימסור על כך הודעה לכנסת.

מספר החברים בועדות הכנסת
[תיקון: תשנ"ו-2]

3.

(א)

מספר החברים בועדה קבועה של הכנסת לא יעלה על חמישה-עשר.

(ב)

מספר החברים בועדת החוץ והביטחון, בועדת החוקה חוק ומשפט וכן בועדת הכספים של הכנסת, לא יעלה על שבעה-עשר.

(ג)

מספר החברים בועדת הכנסת ייקבע בידי הכנסת ובלבד שהרכב הועדה יהיה, ככל שניתן, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.


4.

הנוסח שולב בחוק-יסוד: הכנסת.

דיון בועדת משנה
[תיקון: תשנ"ח, תש"ס-4]

5.

(א)

בסעיף זה –

"אישור" – לרבות הסכמה, החלטה, התייעצות ופעולה אחרת כיוצא באלה;
"ועדה" – ועדה מועדות הכנסת לרבות ועדה משותפת.

(ב)

נדרש, על פי כל דין, אישור של ועדה מועדות הכנסת, רשאי יושב ראש הועדה, בהתייעצות עם יושב ראש הכנסת, לקבוע כי האישור יינתן על ידי ועדת המשנה של אותה ועדה, אם שוכנע כי טעמים של ביטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בין-לאומיים מחייבים כי האישור, או הדיון בקשר אליו, יישמרו בסוד.

(ג)

הועדה תבחר את חברי ועדת המשנה; מספרם של חברי ועדת המשנה לא יעלה על חמישה.

(ד)

דין אישור שניתן על ידי ועדת המשנה לפי סעיף זה, כדין אישור שניתן על ידי הועדה.

(ה)

ישיבותיה של ועדת המשנה לפי סעיף זה תהיינה חסויות.

פרק ג': בחירת נציגים

בחירת נציגים4
[תיקון: תשנ"ח-2, תשנ"ט]

6.

(א)

בסעיף זה –

"הליכים פליליים" – כהגדרתם בסעיף 7(א);
"ועדה" –

(1)

ועדת המינויים שלפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955;

(2)

ועדת המינויים שלפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961;

(3)

(4)

הועדה לבחירת שופטים שלפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה.

(ב)

הכנסת רשאית, בתקנונה, לקבוע סייגים לבחירת חבר מטעמה בועדה, דרכי השעיה של חבר בועדה שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם, וכן דרכי העברה של חבר בועדה מכהונתו בה, אם הורשע בדין, בעקבות הליכים פליליים.

(ג)

העבירה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו; השעתה הכנסת מכהונתו חבר בועדה, תבחר חבר אחר במקומו למשך תקופת ההשעיה.

פרק ד': השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או סגן מסגניו

השעיה והעברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – מחמת עבירה
[תיקון: תשנ"ט]

7.

(א)

(1)

הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להשעות מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, לתקופה שתקבע, או לקבוע סייגים לכהונתו, אם ביקש היועץ המשפטי לממשלה ליטול את חסינותו או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים, וזאת בין אם ניטלה חסינותו ובין אם לאו; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף 42ב לחוק-יסוד: הכנסת.

(2)

לענין סעיף זה, "הליכים פליליים" – החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:

(א)

עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;

(ב)

עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;

(ג)

עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.

(ב)

הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, מחמת שהורשע, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט שיש עם העבירה קלון; הכנסת רשאית להחליט כאמור כאשר הוראות סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת אינן חלות לגבי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת.

(ג)

הכנסת לא תשעה ולא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת ולא תקבע סייגים לכהונתו, אלא לפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.

(ד)

ועדת הכנסת לא תציע להשעות או להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או לקבוע סייגים לכהונתו, והכנסת לא תחליט לעשות כן, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.

(ה)

ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.

(ו)

הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

העברה מכהונה של יושב ראש הכנסת או של סגן מסגניו – שלא מחמת עבירה
[תיקון: תשנ"ט]

8.

(א)

הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אם קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו.

(ב)

הכנסת לא תעביר מכהונתו את יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, אלא עקב קובלנה, שהובאה לפני ועדת הכנסת על ידי 61 מחברי הכנסת לפחות ולפי הצעת ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב של שלושה רבעים מחברי הועדה.

(ג)

לא תוגש קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן קבעה ועדת האתיקה של חברי הכנסת, כי יושב ראש הכנסת או אותו סגן ליושב ראש הכנסת, נהג באופן שאינו הולם את מעמדו.

(ד)

הוראות סעיף 7(ד) ו-(ה) יחולו בהתאם.

(ה)

הליכי הדיון בועדת הכנסת ובכנסת ייקבעו בתקנון.

פרק ה': הוראות שונות

כינוס הכנסת
[תיקון: תש"ס, תשס"א-3, תשס"א-6]

9.

(א)

(1)

הכנסת תקיים שני כנסים לשנה; הכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות; משכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות; לא כונסה הכנסת בתוך ארבעת השבועות כאמור, תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי שלאחר חג הסוכות או יום העצמאות, לפי הענין, בשעה ארבע אחר הצהריים.

(2)

בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת, תקבע ועדת הכנסת את מספרם של הכנסים שתקיים הכנסת, את מועדם ואת משכם, וזאת אף אם יפחת משכם של כל הכנסים באותה שנה משמונה חודשים.

(ב)

יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת, כאמור בסעיף 31 לחוק-יסוד: הכנסת, על פי דרישה של עשרים וחמישה חברי הכנסת או על פי דרישת הממשלה.

הגבלת מספר הסגנים של יושב ראש הכנסת
[תיקון: תש"ס-2]

10.

מספר הסגנים של יושב ראש הכנסת לא יעלה על שבעה.

אי קבלת חוק תקציב – הודעה ברשומות
[תיקון: תשס"א-4]

10א.

לא התקבל חוק תקציב במועד הקבוע בסעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת, תפורסם על כך הודעה ברשומות מטעם הכנסת.

[תיקון: תש"ס-3]
פרק ו': ראש האופוזיציה

קביעת ראש האופוזיציה
[תיקון: תש"ס-3]

11.

(א)

ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.

(ב)

יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו – סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.

(ג)

בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" – הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

הפסקת כהונה
[תיקון: תש"ס-3]

12.

(א)

ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1)

הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2)

הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3)

נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב)

הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.

דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה
[תיקון: תש"ס-3]

13.

ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בעניני המדינה.

מעמד ראש האופוזיציה בכנסת
[תיקון: תש"ס-3]

14.

ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בענין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים
[תיקון: תש"ס-3]

15.

לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.

שכר ותנאי עבודה
[תיקון: תש"ס-3]

16.

(א)

ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב)

בסעיף זה, "שכר" – משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

[תיקון: תשס"א]
פרק ז': היועץ המשפטי לכנסת

היועץ המשפטי לכנסת ותפקידיו
[תיקון: תשס"א]

17.

(א)

לכנסת יהיה יועץ משפטי.

(ב)

היועץ המשפטי לכנסת –

(1)

ייעץ ליושב ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל עניני חוק ומשפט, הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם;

(2)

ייעץ לכנסת ולועדותיה בכל ענין הנוגע להליכי החקיקה ויפעל להבטחת תקינותם;

(3)

ייעץ לחברי הכנסת בכל ענין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה;

(4)

ייצג את הכנסת בערכאות, ואולם רשאי הוא, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, לבקש כי הכנסת תיוצג על ידי פרקליטות המדינה, או לייפות את כוחו של עורך דין אחר לייצג את הכנסת;

(5)

ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו לפי כל דין.

(ג)

ראה היועץ המשפטי לכנסת, כי הליך שלפני בית משפט כרוך בשאלה משפטית הנוגעת לכנסת או משפיע עליה, רשאי הוא, באישור בית המשפט, להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.

(ד)

היועץ המשפטי לכנסת הוא עובד הכנסת וישמש כראש הלשכה המשפטית של הכנסת.

מינוי היועץ המשפטי לכנסת
[תיקון: תשס"א]

18.

(א)

היועץ המשפטי לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 20, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.

(ב)

על מינויו של היועץ המשפטי לכנסת יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, בכפוף להוראות חוק זה.

כשירות
[תיקון: תשס"א]

19.

כשיר לכהן כיועץ משפטי לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון, ובלבד שבחמש השנים הקודמות להצגת מועמדותו, לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין סעיף זה, מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.

הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"א]

20.

(א)

יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת היועץ המשפטי לכנסת ותמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.

(ב)

הועדה הציבורית תהיה בת שבעה חברים, וזה הרכבה:

(1)

שופט של בית המשפט העליון בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;

(2)

שלושה חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;

(3)

נציב שירות המדינה או נציגו;

(4)

ראש לשכת עורכי הדין או נציגו;

(5)

חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחומי המשפט הציבורי, שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים ובעלי תפקידים מקבילים להם, במוסדות להשכלה גבוהה המקיימים לימודי משפטים;

לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

סדרי עבודת הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"א]

21.

הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ בפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת היועץ המשפטי לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.

מועד הבחירה
[תיקון: תשס"א]

22.

(א)

מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן; נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.

(ב)

הודעה על מינויו של יועץ משפטי לכנסת תפורסם ברשומות. פורסמה הודעה על מינוי יועץ משפטי לכנסת (י"פ התשס"א, 2316).

משך הכהונה
[תיקון: תשס"א]

23.

תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו, ורשאי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, למנותו לתקופות כהונה נוספות.

הגבלת פעילות
[תיקון: תשס"א]

24.

במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה היועץ המשפטי לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.

שכר
[תיקון: תשס"א]

25.

שכרו של היועץ המשפטי לכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.

תום הכהונה
[תיקון: תשס"א]

26.

כהונת היועץ המשפטי לכנסת פוקעת –

(1)

בתום תקופתה;

(2)

בפטירתו או בהתפטרותו;

(3)

בהעברתו מכהונתו;

(4)

בהגיעו לגיל 65.

העברה מכהונה
[תיקון: תשס"א]

27.

(א)

(1)

יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:

(א)

הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2);

(ב)

עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;

(ג)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

(2)

יושב ראש הכנסת לא יעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.

(ב)

(1)

הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.

(2)

ועדת הכנסת לא תציע להעביר את היועץ המשפטי לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.

השעיה
[תיקון: תשס"א]

28.

(א)

יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את היועץ המשפטי לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א)(2) או מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין היועץ המשפטי לכנסת ראוי לשמש עוד בתפקידו, ישעה יושב ראש הכנסת את היועץ המשפטי לכנסת לתקופה האמורה.

(ב)

יושב ראש הכנסת לא ישעה את היועץ המשפטי לכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.

המשנה ליועץ המשפטי לכנסת
[תיקון: תשס"א]

29.

(א)

יושב ראש הכנסת ימנה, על פי הצעת היועץ המשפטי לכנסת, משנה ליועץ המשפטי לכנסת, מבין עובדי הלשכה המשפטית.

(ב)

על המשנה ליועץ המשפטי לכנסת להיות בעל כשירות לכהן כיועץ המשפטי לכנסת.

(ג)

נתפנה מקומו של היועץ המשפטי לכנסת וכל עוד היועץ המשפטי החדש לא החל לכהן, או נעדר היועץ המשפטי לכנסת מהארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא המשנה לו את התפקידים המוטלים על היועץ המשפטי לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל דין.

[תיקון: תשס"א-5]
פרק ח': נציב הדורות הבאים לכנסת

הגדרה
[תיקון: תשס"א-5]

30.

בפרק זה, "ענין מיוחד לדורות הבאים" – ענין שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים, בתחומי איכות הסביבה, משאבי הטבע, המדע, הפיתוח, החינוך, הבריאות, המשק והכלכלה, הדמוגרפיה, התכנון והבניה, איכות החיים, הטכנולוגיה, המשפטים וכל ענין שועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבעה שיש לו השפעה ניכרת על הדורות הבאים.

נציב הדורות הבאים לכנסת
[תיקון: תשס"א-5]

31.

לכנסת יהיה נציב שיביא לפניה נתונים וחוות דעת בנושאים שיש בהם ענין מיוחד לדורות הבאים וייקרא נציב הדורות הבאים לכנסת.

תפקידיו של נציב הדורות הבאים לכנסת
[תיקון: תשס"א-5]

32.

נציב הדורות הבאים לכנסת –

(1)

יחווה את דעתו על הצעות חוק הנדונות בכנסת שמצא בהן ענין מיוחד לדורות הבאים;

(2)

יחווה את דעתו על חקיקת משנה המובאת לאישור ועדה מועדות הכנסת או להתייעצות עם ועדה מועדות הכנסת, שמצא בה ענין מיוחד לדורות הבאים;

(3)

יגיש לכנסת, מעת לעת, לפי שיקול דעתו, דינים וחשבונות עם המלצותיו בנושאים שיש בהם ענין מיוחד לדורות הבאים;

(4)

ייעץ לחברי הכנסת בנושאים שיש בהם ענין מיוחד לדורות הבאים;

(5)

יגיש לכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיו לפי חוק זה.

אי תלות
[תיקון: תשס"א-5]

33.

בביצוע תפקידיו יונחה נציב הדורות הבאים לכנסת על ידי שיקולים מקצועיים בלבד.

מעמד נציב הדורות הבאים לכנסת בכנסת ובועדותיה
[תיקון: תשס"א-5]

34.

(א)

מזכירות הכנסת תעביר לנציב הדורות הבאים לכנסת כל הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת.

(ב)

ועדות הכנסת יעבירו לנציב הדורות הבאים לכנסת נוסח של חקיקת משנה שהונחה לאישורן או להתייעצות עמן, למעט בענינים החסויים על פי חוק.

(ג)

נציב הדורות הבאים לכנסת יודיע ליושב ראש הכנסת, מעת לעת, על חוקים והצעות חוק שמצא בהם ענין מיוחד לדורות הבאים; יושב ראש הכנסת יודיע על כך ליושבי הראש של ועדות הכנסת שבתחומי אחריותן מצויים אותם חוקים או הצעות חוק.

(ד)

נציב הדורות הבאים לכנסת יודיע לועדות הכנסת על חקיקת משנה שהועברה אליו לפי סעיף קטן (ב) אשר מצא בה ענין מיוחד לדורות הבאים.

(ה)

יושבי ראש של ועדות הכנסת יזמנו את נציב הדורות הבאים לכנסת לדיון בהצעות חוק או בחקיקת משנה שהודיע כי מצא בהן ענין מיוחד לדורות הבאים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), ויתאמו את מועד הדיון עם הנציב תוך מתן זמן סביר, לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה ולפי הענין, לאיסוף נתונים ולהכנת חוות דעת.

(ו)

חיווה הנציב את דעתו לגבי הצעת חוק, תובא תמצית חוות דעתו בפני מליאת הכנסת כדלקמן:

(1)

אם ניתנה חוות הדעת לפני הקריאה הראשונה – בדברי ההסבר להצעת החוק;

(2)

אם ניתנה חוות הדעת אחרי הקריאה הראשונה – בנספח להצעת הועדה שתוגש למליאת הכנסת לקריאה השניה ולקריאה השלישית.

(ז)

הנציב רשאי להשתתף בכל דיון של כל ועדה מועדות הכנסת, לפי שיקול דעתו; היה הדיון חסוי על פי חוק, ישתתף הנציב בדיון באישור יושב ראש הועדה.

(ח)

דין וחשבון לפי סעיף 32(3) יוגש לועדה שהנושא בתחום אחריותה; הועדה תדון בו והיא רשאית להגיש לכנסת את סיכומיה והצעותיה.

(ט)

דין וחשבון שנתי לפי סעיף 32(5) יוגש ליושב ראש הכנסת ויונח על שולחן הכנסת; הכנסת תקיים עליו דיון.

קבלת מידע
[תיקון: תשס"א-5]

35.

(א)

נציב הדורות הבאים לכנסת רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) עד (6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (להלן – מידע) אשר נמצאים בתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו; גוף כאמור ימסור לנציב את המידע.

(ב)

מצא שר, שהגוף המבוקר הוא בתחומי פעילות משרדו, כי מסירתו של מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם אם ניתן להעביר לנציב חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק.

(ג)

לא יימסר מידע לפי חוק זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.

(ד)

אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולועדותיה לפי חוק-יסוד: הממשלה, ולפי חוק-יסוד: הכנסת.

מינוי נציב הדורות הבאים לכנסת
[תיקון: תשס"א-5]

36.

נציב הדורות הבאים לכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף 38, בהתאם להליכים שנקבעו בחוק זה.

כשירות
[תיקון: תשס"א-5]

37.

כשיר לכהן כנציב הדורות הבאים לכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל שנתקיימו בו כל אלה:

(1)

הוא בעל תואר אקדמי בתחום מהתחומים המפורטים בסעיף 30;

(2)

הוא בעל ניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות, בתחום מהתחומים המפורטים בסעיף 30;

(3)

בשנתיים הקודמות להצגת מועמדותו לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין זה מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה;

(4)

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב הדורות הבאים לכנסת.

הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"א-5]

38.

(א)

יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת נציב הדורות הבאים לכנסת ותמליץ לפניו על שניים או יותר מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הועדה יפורסמו ברשומות.

(ב)

הועדה הציבורית תהיה בת שישה חברים וזה הרכבה:

(1)

שלושה חברי הכנסת והם: יושב ראש ועדת הכנסת והוא יהיה היושב ראש, יושב ראש הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, ויושב ראש הועדה לעניני ביקורת המדינה של הכנסת;

(2)

שלושה חברי הסגל האקדמי של מוסדות להשכלה גבוהה, המומחים בתחומים שונים מבין התחומים המפורטים בסעיף 30, שתבחר ועדת הכנסת;

לענין זה, "מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958.

סדרי עבודת הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"א-5]

39.

הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד נציב הדורות הבאים לכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים, ובלבד שהחלטתה להמליץ לפני יושב ראש הכנסת על מועמד למשרת נציב הדורות הבאים לכנסת תתקבל ברוב של לפחות ארבעה מחבריה.

מועד הבחירה
[תיקון: תשס"א-5]

40.

(א)

מינוי נציב הדורות הבאים לכנסת ייעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן; נתפנה מקומו של הנציב לפני תום תקופת כהונתו, ייעשה המינוי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נתפנה מקומו.

(ב)

הודעה על מינויו של נציב הדורות הבאים לכנסת תפורסם ברשומות. פורסמה הודעה על מינוי נציב הדורות הבאים לכנסת (י"פ התשס"ב, 760).

משך הכהונה
[תיקון: תשס"א-5]

41.

תקופת כהונתו של נציב הדורות הבאים לכנסת תהיה חמש שנים מיום מינויו; ורשאי יושב ראש הכנסת למנותו לתקופות כהונה נוספות.

הגבלת פעילות
[תיקון: תשס"א-5]

42.

במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה נציב הדורות הבאים לכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי; לענין זה מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה.

תקציב
[תיקון: תשס"א-5]

43.

תקציב נציב הדורות הבאים לכנסת ייקבע כסעיף תקציב נפרד בתקציב הכנסת.

תנאי עבודה ועובדים
[תיקון: תשס"א-5]

44.

(א)

ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תנאי עבודה הולמים לנציב הדורות הבאים לכנסת, ובדבר צוות עובדים מקצועי ומינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב)

הנציב רשאי להיעזר לצורך ביצוע תפקידיו, ולפי הצורך, בעובדי הכנסת.

תום הכהונה
[תיקון: תשס"א-5]

45.

כהונת נציב הדורות הבאים לכנסת פוקעת –

(1)

בתום תקופתה;

(2)

בפטירתו או בהתפטרותו;

(3)

בהעברתו מכהונתו.

העברה מכהונה
[תיקון: תשס"א-5]

46.

(א)

יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את נציב הדורות הבאים לכנסת מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:

(1)

עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;

(2)

נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3)

הורשע בעבירה, אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש עוד בתפקידו כנציב הדורות הבאים לכנסת.

(ב)

יושב ראש הכנסת לא יעביר את נציב הדורות הבאים לכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפני יושב ראש הכנסת ולפני ועדת הכנסת.

השעיה
[תיקון: תשס"א-5]

47.

(א)

יושב ראש הכנסת, לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה, ישעה את נציב הדורות הבאים לכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים בעבירה כאמור בסעיף 46(א)(3), עד לסיום ההליכים.

(ב)

ועדת הכנסת לא תציע להשעות, ויושב ראש הכנסת לא ישעה, את נציב הדורות הבאים לכנסת, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניהם.

ממלא מקום
[תיקון: תשס"א-5]

48.

(א)

יושב ראש הכנסת ימנה ממלא מקום לנציב הדורות הבאים לכנסת מקרב העובדים האמורים בסעיף 44(א).

(ב)

נתפנה מקומו של נציב הדורות הבאים לכנסת וכל עוד הנציב החדש לא החל לכהן, נעדר הנציב מן הארץ, הושעה או נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא ממלא מקומו את התפקידים המוטלים על נציב הדורות הבאים לכנסת, וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה.

[תיקון: תשס"ב-2]
פרק ט': שכר חברי הכנסת

מטרת הפרק
[תיקון: תשס"ב-2]

49.

פרק זה בא להקים ועדה ציבורית ולהפקיד בידיה סמכויות לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בלבד, בהתחשב במאפיינים המיוחדים של תפקידיהם.

הגדרות
[תיקון: תשס"ב-2]

50.

בפרק זה –

"הועדה הציבורית" – הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 52;
"שכר" – שכר יסוד חודשי, לרבות תוספת יוקר ופיצוי התייקרות;
"תשלומים אחרים" – הענקות, טובות הנאה, שירותים ותשלומים אחרים, כמפורט בסעיף 55(א)(2), המשולמים או הניתנים לחבר הכנסת בתקופת כהונתו.

שכר ותשלומים אחרים
[תיקון: תשס"ב-2]

51.

לחבר הכנסת ישולמו שכר ותשלומים אחרים בהתאם להוראות פרק זה, וחובה עליו לקבלם.

הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"ב-2]

52.

(א)

הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להמליץ בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת.

(ב)

בועדה הציבורית יכהנו שלושה נציגי ציבור, שלפחות אחד מהם, בעת מינויו, הוא חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שקיבל היתר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בפרק זה – חבר סגל אקדמי).

(ג)

לא ימונה לועדה הציבורית ולא יכהן בה –

(1)

מי שהחלטות הועדה הציבורית ישפיעו על שכרו, על תשלומים אחרים המשולמים לו או על גמלתו;

(2)

מי שהוא חבר בהנהלה הפעילה של מפלגה.

(ד)

הכנסת תמנה את יושב ראש הועדה הציבורית מקרב חברי הועדה שהם חברי סגל אקדמי.

(ה)

יושב ראש הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על מינוי הועדה הציבורית, הרכבה, ועל כל שינוי בו.

(ו)

תקופת כהונתה של הועדה הציבורית תהיה חמש שנים מיום מינויה.

(ז)

חבר בועדה הציבורית שכיהן בה שתי תקופות כהונה מלאות ברציפות, לא ימונה לתקופת כהונה רצופה נוספת.

(ח)

חדל חבר הועדה הציבורית לכהן, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף 7(א)(2), תמנה הכנסת, לפי הוראות סעיף זה, חבר אחר ליתרת תקופת כהונתה של הועדה.

גמול
[תיקון: תשס"ב-2]

53.

ועדת הכנסת תקבע הוראות בדבר תשלום גמול לחברי הועדה הציבורית וכן ליועצים ולעובדים מינהליים שיועסקו על ידי הועדה הציבורית באישור ועדת הכנסת, שאינם מקבלים שכר מאוצר המדינה או מקופה ציבורית כמשמעותה בסעיף 35 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970.

סדרי עבודת הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"ב-2]

54.

הועדה הציבורית, באישור ועדת הכנסת, תקבע את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בפרק זה, והם יפורסמו ברשומות.

המלצות הועדה הציבורית
[תיקון: תשס"ב-2]

55.

(א)

(1)

הועדה הציבורית תגיש לועדת הכנסת את המלצותיה בדבר שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, ורשאית היא להמליץ על דרכי הצמדתם ועדכונם; ההמלצות יונחו על שולחן הכנסת.

(2)

במסגרת סמכותה לפי פסקה (1), רשאית הועדה הציבורית להמליץ כי ישולמו לחברי הכנסת תשלומים אחרים, כמפורט להלן, בהתחשב בתפקידם, במקום מגוריהם, או בכל גורם אחר שתקבע הועדה הציבורית:

(א)

כיסוי הוצאות נסיעה, החזקת רכב, כלכלה, לינה והוצאות מיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם, בהתאם לאופי התפקיד;

(ב)

תשלומים לקרן השתלמות ולקופת גמל.

(ב)

המלצות הועדה הציבורית שהונחו על שולחן הכנסת יובאו לדיון בפני ועדת הכנסת בתוך 30 ימים מיום הנחתן; ימי פגרת הכנסת לא יבואו במנין התקופה האמורה.

(ג)

(1)

אימצה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יקבלו ההמלצות מעמד של החלטה.

(2)

דחתה ועדת הכנסת את המלצות הועדה הציבורית, יוחזרו ההמלצות לועדה הציבורית לדיון מחדש ולמתן המלצות נוספות לועדת הכנסת.

(ד)

(1)

על המלצותיה הנוספות של הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ורשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) או לקבל כל החלטה אחרת לענין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת.

(2)

ועדת הכנסת רשאית להחליט כאמור בסעיף קטן (ג)(2) לגבי כל אחת מההמלצות הנוספות של הועדה הציבורית, ורשאית היא לשוב ולהחזירן לועדה הציבורית לשם קבלת המלצות נוספות, ככל שתמצא לנכון.

(ה)

המלצות וקביעות שקיבלו מעמד של החלטה לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

סייג לתחולה
[תיקון: תשס"ב-2]

56.

הוראות פרק זה לא יחולו על חבר הכנסת שהוא ראש הממשלה, שר או סגן שר, ואולם רשאית הועדה הציבורית להמליץ על תשלומים אחרים שישולמו לנושאי המשרה האמורים לכיסוי הוצאותיהם המיוחדות הכרוכות במילוי תפקידם כחברי הכנסת.

ביטול חוק שכר חברי הכנסת
[תיקון: תשס"ב-2]

57.

שמירת תוקף
[תיקון: תשס"ב-2]

58.

החלטה לענין שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת שהתקבלה לפי חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, תעמוד בתוקפה ככל שאינה סותרת החלטה שנכנסה לתוקף לפי הוראות פרק זה או כל עוד לא שונתה בהחלטה כאמור.

התוספת הראשונה

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות. אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ולעמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית, עם העם העברי העצמאי בארצו.

התוספת השניה

התקוה
כל עוד בלבב פנימה
נפש יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה,
עוד לא אבדה תקותנו
התקוה בת-שנות אלפים,
להיות עם חופשי בארצנו,
ארץ ציון וירושלים.

 

ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך דין.


ראו גם: חוק-יסוד: הכנסת, חוק הבחירות לכנסת