חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס״א–2001


הגדרות
בחוק זה –
”חוק פיצויי פיטורים“ – חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963;
”עובד במשכורת“, ”עובד בשכר“ – כהגדרתם בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים;
”שכר רגיל“ – שכר העבודה המובא בחשבון לענין חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים.
חובה ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות [תיקון: תשע״ד]
(א)
מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה.
(ב)
עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה.
(ג)
הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה.
הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת
עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1)
במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים – של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2)
במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה – של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;
(3)
לאחר שנת עבודתו הראשונה – של חודש ימים.
הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר
עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן:
(1)
במהלך שנת עבודתו הראשונה – של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2)
במהלך שנת עבודתו השניה – של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
(3)
במהלך שנת עבודתו השלישית – של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
(4)
לאחר שנת עבודתו השלישית – של חודש ימים.
הודעה מוקדמת להתפטרות
הוראות סעיפים 3 ו־4 יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הודעה מוקדמת להתפטרות.
ויתור על עבודה בפועל [תיקון: תשע״ד]
(א)
מעסיק רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.
(ב)
מעסיק רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.
תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת [תיקון: תשע״ד]
(א)
מעסיק שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
(ב)
עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק זה, ישלם למעסיקו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
אישור לעובד על תקופת עבודתו [תיקון: תשע״ד]
(א)
מעסיק ייתן לעובדו, בסיום העבודה, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה.
(ב)
לא נתן מעסיק לעובד אישור כאמור בסעיף קטן (א) עד תום ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).
(ג)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כאמור בסעיף קטן (ב) על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
(ד)
נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ב) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ה)
שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול באישור.
סמכות שיפוט
לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך שעילתו בחוק זה.
פיטורים והתפטרות בלא מתן הודעה מוקדמת [תיקון: תשע״ד]
הוראות סעיפים 2 עד 7 לא יחולו –
(1)
על עובד, בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה; שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ובהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים, נסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש מהעובד כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת;
(2)
על מעסיק, בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.
דין המדינה [תיקון: תשע״ד]
לענין חוק זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.
שמירת זכויות
חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ד]
(א)
שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)
על אף האמור בסעיפים 3, 4 ו־5, רשאי שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע הוראות שונות מאלה הקבועות בסעיפים 3 ו־4, לענין הודעה מוקדמת לפיטורים או לענין הודעה מוקדמת להתפטרות, לגבי סוגי עובדים ובהתחשב באופן תשלום השכר ובצורת העסקתם.
תחילה
תחילתו של חוק זה ב־1 בחודש שלאחר פרסומו (להלן – יום התחילה), ואולם תחילתו של סעיף 8(ב), (ג) ו־(ד) – שישה חודשים מיום התחילה.


נתקבל בכנסת ביום י״ד באייר התשס״א (7 במאי 2001).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • שלמה בניזרי
    שר העבודה והרווחה
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.