ויקיטקסט:מזנון

מתוך ויקיטקסט

(הופנה מהדף וק:מ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המזנון

המזנון של ויקיטקסט משמש לדיונים כלליים, קביעת מדיניות, קבלת החלטות כלליות ובקשות לעזרה - אך ניתן להודיע בו על כל דיון המתקיים במקום אחר.

הערות ושאלות לגבי ערכים סצפיפיים יש לשאול בדף השיחה של הערך עצמו.

דף הדיונים הנוכחידיון חדש
2004 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2005 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2006 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2007 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2008 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר

המזנון במיזמים עבריים נוספים: ויקיפדיהויקימילוןויקיציטוטויקיספרויקיחדשות

תוכן עניינים

[עריכה] שינויים אחרונים בדפים שערכתי?

האם ישנה דרך לראות את כל השינויים שמשתמשים אחרים עשו בדפים שערכתי? (כשאני לוחץ על "התרומות שלי" אני רואה רק את העריכות שלי; אני מעוניין דווקא לראות עריכות של משתמשים אחרים בדפים אלה). --אראל

את יכול ב"העדפות שלי" לשנות כך שכל דף שאתה עורך יסומן אוטומטית למעקב, ואז אתה יכול לבקר ב"רשימת המעקב שלי" במקום בדף ה"שינויים אחרונים". ככה נהוג לעבוד בויקיפדיה בה דף ה"שינויים אחרונים" מתחלף כולו כל דקה. אוֹרי

[עריכה] עוד נסיון לאיחוד עם פרוייקט בן יהודה

כתבתי הצעה בשיחת ויקיטקסט:ויקיטקסט ופרויקט בן-יהודה. אשמח אם תגיבו שם, כדי לגבש רעיונות בינינו לפני שאני פונה למנהל של פב"י. אוֹרי

[עריכה] מתקפת איכות על פורים

חשבתי לעשות מתקפת איכות על פורים, יש לנו מספיק זמן בשביל להכניס לא מעט. יש לי טקסט של השו"ע, ליקוטי הלכות, יש כבר את הערוך השולחן. מה שצריך הוא: פיוטים (רצוי עם ביאור), רמב"ם, טור. בהצלחה!!! עמרם 10:50, 13 בינואר 2008 (IST)

ואפשר גם להוסיף: דפים של מקראות גדולות על מגילת אסתר, וכן מסכת מגילה במשנה ובתלמודים. --אראל סגל 11:07, 13 בינואר 2008 (IST)
חלילה לי מלהרפות את ידי העושים במלאכה, ותחזקנה ידיכם. אחד המרבה, ואחד הממעיט. בברכה, -- נחום 20:12, 13 בינואר 2008 (IST)

סיימתי את השו"ע, רצוי שמישהו יעבור ויגיה. עמרם 14:14, 31 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] יסוד מלכות

מדברי ר' צבי:

אהלן חברים רציתי לדעת למי יש השגה על התהילים "יסוד מלכות" עם פירוש מתומצת מתחת למילים.

אם כוונתך לביאור יסוד מלכות עצמו, הוא מוגן בזכויות יוצרים ואין באפשרותנו להעלותו לכאן.
אם כוונתך להשגות על הביאור, יש לי כמה השגות על ביאורים ספציפיים בביאור הזה, ואין כאן מקומו.
בברכה, -- נחום 05:52, 21 בינואר 2008 (IST)
אני (כמובן) בעד כתיבת פירושים על התנ"ך, גם אם הם קצרים כמו ב"יסוד מלכות". אם כי לדעתי הפורמט שלנו יותר גמיש, ומאפשר להאריך בהסברים כשצריך, ומצד שני על פסוק שמובן בלי פירוש עדיף להשאיר אותו ללא הסברים (שיטת "יסוד מלכות" במקרים אלו היא לדעתי בבחינת 'כל המוסיף גורע'). אתה מוזמן כמובן להצטרף לפרויקט פירוש התנ"ך ולעבוד על ביאור:תהלים א. בהצלחה, אוֹרי 14:54, 21 בינואר 2008 (IST)
הביקורת העיקרית שלי על פירוש זה היא שהוא מוגן בזכויות יוצרים... --אראל סגל 14:28, 3 בפברואר 2008 (IST)
כמי שנתבקש על ידי המו"ל הרב ויינפלד בזמנו לעבוד עם הפירוש הזה, מצאתי בו לא מעט ביאורים בעייתיים. -- נחום 10:34, 6 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] העתקת טקסט מאתרי אינטרנט

האם מותר להעתיק טסקסטים גדולים רצופים (כלומר ספרים שלמים וכדו') מאתרי אינטרנט? --68.237.22.244 06:37, 25 בינואר 2008 (IST)

זה תלוי באיזו צורה ערוך הטקסט. אם הטקסט אינו מכיל עריכה (עיצוב טיפוגרפי, חלוקה לפסקאות, פיסוק וכדומה) שנוספה לאחר כתיבת הספר, ועל הספר עצמו אין זכויות יוצרים (כגון שעברו 70 שנה מפטירת המחבר), אין שום בעייה להעתיק. -- נחום 07:37, 25 בינואר 2008 (IST)
ראה אתר ספריית חב"ד האם מותר לי להעתיק ממנו? --68.237.22.244 06:13, 28 בינואר 2008 (IST)
נראה לי שאת כתבי האדמו"רים הראשונים, מהבעש"ט ועד הרש"ב (שנפטר בשנת התר"פ, שזה לפני כ-88 שנה), ניתן להעתיק. את כתבי הריי"צ והאדמו"ר האחרון, אסור. -- נחום 08:31, 28 בינואר 2008 (IST)
כמובן, שכל ספר צריך בדיקה בפני עצמו. למשל, הרגע בדקתי את "קונטרס ומעיין" (של הרש"ב). הנוסח שבאתר מנוקד, בעוד החיבור המקורי שהוציא המחבר לא היה מנוקד, כך שעל הניקוד יש, מן הסתם, זכויות יוצרים ואין להעתיק אותו. וכן על זה הדרך. בברכה, נחום 08:47, 28 בינואר 2008 (IST)
נדמה לי שינה אי-הבנה. הרש"ב נפטר אמנם לפני זמן רב, אך ספריו יצאו לאור (ברובם) לאחר שנים רבות (רובם בשנות השמונים). --68.237.22.244 22:14, 29 בינואר 2008 (IST)
זה לא משנה מתי יצאו הספרים לאור. ההגנה על זכויות היצורים היא עד 70 שנה לפטירת המחבר. -- נחום 21:11, 30 בינואר 2008 (IST)

[עריכה] התלמוד המבואר

האם יש אפשרות להבחין, בתלמוד המבואר, בין פירושי רש"י לבין הערות מסוג אחר? --אראל

בדפים הראשונים כתבתי "רש"י:" בתחילת כל הערה שהיא בעצם פירוש רש"י. בהמשך הגעתי למסקנה שזאת היתה טעות, כי 99% מהערות הן רש"י ובעצם עדיף לסמן את ההערות שהן לא רש"י, למשל על ידי המילה "הערה:" בהתחלה. אוֹרי

יש הערות שהן בעצם הפניות לפסוקים - לדעתי יש להכניס הערות אלו לגוף הטקסט ולהפוך אותן לקישורים לפסוקים, ואולי גם להכניס את הציטוטים לתבנית:צמ (אמנם החלק השני עשוי להיות יותר קשה, כי לא תמיד קל לזהות אוטומטית איפה מתחיל ואיפה נגמר הציטוט). --אראל סגל 14:27, 3 בפברואר 2008 (IST)

מי שערך את ה"גמרא נוחה" שולח לי קבצי וורד, שבגדול יש שם כללים מסודרים שהוא הקפיד עליהם (רש"י בפונט מסויים, וציטוטים בפונט אחר וכו') אבל זה לא עקבי ב100%. לא מצאתי דרך להבחין בין דברי רש"י למקור מהתנ"ך (ולבין ציטוט המובא בתוך דברי רש"י). אם אתה רוצה אני אשלח לך כמה קבצים לדוגמא ותראה אם אתה יכול לעבד אותם יותר טוב. אוֹרי
תשלח לי, אני אנסה. --אראל סגל 07:49, 4 בפברואר 2008 (IST)
חוץ מהעניין הטכני של הבחנת דברי רש"י, שראוי לסדר אותו אם וכאשר ניתן, יישר כוח על עצם שיתוף הפעולה עם עורך "גמרא נוחה". האם יש לו היכרות עם האתר שלנו? Dovi 21:10, 3 בפברואר 2008 (IST)
אני מראה לו את ההקדמות ההסבה לויקיטקסט והוא שמח על כך שיש מתעניינים בחומר שהוא אסף, ואני מבין ממנו שהוא גם שמח שהדברים שאצלו בקבצי טקסט פשוטים נערכים בצורה דינמית, עם הערות שוליים וכו' ושיש סיכוי שעם הזמן יעשו להם הגהות והוספת פירושים וכו'. אוֹרי

[עריכה] העתקה

האם ניתן להעתיק מהאתר הזה (לא נראה שנעשתה עריכה מהותית, הפסקאות קימים בדרך כלל בצורות שונות גם בספרים ישנים)?

אינני מדבר על כתבי הרמח"ל שמוגהים מכתב יד, ו(נראה לי) שקים על הנוסח זכויות יוצרים של המגיה ר' חיים פרינדלנדר. אליהו52ק 09:53, 4 בפברואר 2008 (IST)

בדיוק כמו בכתבי הרמח"ל, כך גם בשאר הספרים, יש לבדוק כל מקרה לגופו. כעיקרון לא נראה לי שיש בעייה להעתיק את רוב הספרים ששם, וחלק מהם כבר הועתקו לפה ללא עיצוב או עריכה. אחד מהם, ספר הרזים, התברר שיש עליו זכויות יוצרים ונאלצנו למחוק. -- נחום 04:15, 5 בפברואר 2008 (IST)
אני אעתיק משם את ספר הזהר ונספחיו, אם משהוא יוכל לעבור עליהם אשמח. אליהו52ק 15:11, 5 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] לוכסנים

האם יש משמעות מיוחדת ללוכסן ישר / או הפוך \ בכותרת של דף? ראיתי שבחלק מהדפים נוצר סרגל ניווט אוטומטי שמתייחס ללוכסנים, אבל לא בכולם, ולא הצלחתי למצוא את החוקיות.

והאם יש סיבה שבחלק מהסידורים יש לוכסן ישר (סידור סימן טוב/תימן/שחרית לחול) ובחלק יש לוכסן הפוך? (סידור סימן טוב\נוסח ספרדי\שחרית)? --אראל סגל 22:29, 4 בפברואר 2008 (IST)

אני לא חושב שזה משנה. -- נחום 04:16, 5 בפברואר 2008 (IST)
לוכסן כזה / (לפי דעתי באנגלית זה ישר, אבל בעברית דוקא זה ההפוך - לא משנה...) יכול לשמש ליצירת דפים שיש בהם הפניה לדף הראשית. ראה דוגמא שיצרתי עכשיו בויקיטקסט:ארגז חול. זה לא עובד בכל המקרים (למשל בסידור סימן טוב/עקרון) אולי רק בדפים שיש בשם שלהם נקודותיים.
לגבי השמות של הסידורים, היה עדיף מראש שזה היה מסודר באופן אחיד, אבל כמו שנחום אמור, אם כבר זה ככה חבל על המאמץ לסדר את זה. אוֹרי

[עריכה] תקצירים

הנושא עלה בכמה הזדמנויות ונראה לי שכדאי לברר אותו אחת ולתמיד - האם מותר או אסור לפרסם תקצירים של ספרים המוגנים בזכויות יוצרים? ואם מותר - מה בדיוק הגודל המקסימלי של "תקציר" שמותר לפרסם? --אראל סגל 23:13, 16 בפברואר 2008 (IST)

כעיקרון, לדעתי, אין צורך ואין טעם לפרסם תקצירים שכאלה, בוודאי שלא בלי לשאול את פי המחבר. זה סתם מיותר, וחורג מגבולות וויקיטקסט. ויקיטקסט איננה ויקיספר ואיננה אנציקלופדיה. יש מספיק טקסטים שאנחנו יכולים לפרסם שאין עליהם זכויות.
אשר לשאלה האם וכמה מותר, ישיבו על כך מומחים למשפט הישראלי. -- נחום 03:18, 17 בפברואר 2008 (IST)
לגבי "טעם וצורך" לדעתי דוקא זה כדאי. זה אולי יותר מתאים לויקיספר, אבל מאותה סברה שהתרנו כאן טקסטים מבוארים אפשר גם להתיר טקסטים מתוקצרים. לגבי זכויות יוצרים אני לא יודע, אבל אם למשל יש לי תקציר של מסילת ישרים (באמת יש לי, אבל לצערי בכתב יד ולא מוקלד) האם זה לא יהיה לתועלת הכלל אם אשלב אותו במקביל לטקסט המקורי (באופן דומה לתקציר בקהלת)? לדעתי כן, אך אשמח לשמוע דעות נוספות. --אוֹרי 18:46, 17 בפברואר 2008 (IST)
שלום. עקרונית אינני רואה בעיה שתקצירים, אם יש בהם צורך או שהם נותנים ערך נוסף לטקסט, יהיו במרחב-שם ביאור, שהרי הם סוג של ביאור. לגבי זכויות יוצרים, ודאי שמי שכתב תקציר יש לו זכויות עליו. Dovi 06:30, 18 בפברואר 2008 (IST)
דובי, לשים אותם במרחב השם ביאור זה רעיון לא רע - סוג של פשרה. לגבי זכויות יוצרים השאלה היתה אם מותר לנו לכתוב כאן תקציר של ספר שיש עליו זכויות יוצרים (נושא שעלה בשיחה:שלא יעלו בחומה). -- אוֹרי 08:34, 18 בפברואר 2008 (IST)
לטקסט שלא קיים כאן זה נראה לי פחות מתאים (אבל לא שולל). במקרה ההוא נראה לי שצריך להיות בקשר עם המו"ל שציין הרב אבינר ולבקש רשות. Dovi 12:11, 18 בפברואר 2008 (IST)

התועלת העיקרית בתקצירים לספרים שעדיין לא נמצאים כאן היא שאפשר לקשר אותם לספרים אחרים, קטגוריות וכו', וכך ליצור מאגר של טקסטים. התקוה היא שבעתיד הטקסטים ישתחררו לרשות הציבור ואז יהיה אפשר להעלות את הטקסטים המלאים במקום התקצירים. --אראל סגל 14:38, 21 בפברואר 2008 (IST)

אני מסכים עם אראל, אבל אני חושב שיש מקום לתקציר גם כאשר הטקסט עצמו קיים:
1. לאפשר למי שאין לו זמן לקרא את כל הטקסט, לפחות לקבל תמונה כללית.
2. להקל על ההבנה של טקסטים קשים.
3. למי שקרא את הטקסט ומנסה להזכר איפה נמצאת פיסקה מסויימת, הוא יכול להעזר בתקציר כמו בתוכן עיניינים (כך למשל אני רואה את התקציר בW:ספר שמואל#סיכום הספרים לפי פרקים).
לכן נראה לי שגם כאשר טקסט מסויים ישתחרר (מבחינת זכויות יוצרים), לא כדאי למחוק את התקציר. -- אוֹרי 19:28, 21 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] שם ה' בסידור

אני מבין שלספרדים זה אולי חשוב שיהיו שמות ה' מנוקדים בצורות משונות ומוזרות, אך מנהגינו לראות בסידור את שם ה' כ"יי". חוץ מזה, שכתוב בהנחיות שלא לכתוב את שם ה'... לכן אני חושב שכדאי לשים את שם ה' ג"כ בפרמטר נוסח (למרות שזה נשמע נורא ומבהיל) או להחזיר את המצב לקדמתו. Yon.yyy ליל ט"ז באדר ה'תשס"ח

קטונתי מלחוות דעה בנושא זה. אשמח אם אחרים יביעו את דעתם. --אראל סגל 22:55, 21 בפברואר 2008 (IST)
בס"ד אני מעדיפה את הקיצור:ה', ליאת 01:15, 22 בפברואר 2008 (IST)
אינני רואה טעם להכניס את שם ה' לפרמטר נוסח, שכן שם ה' הוא שם ה', ומבוטא אותו דבר בכל הנוסחאות. מקור הניקודים השונים לשם ה' הוא מסידורי המקובלים, ואינו חלק מנוסח התפילה.
באשר לקיצור "ה' ", הוא אינו מתאים לסידור, שכן סידור הוא ספר קודש וראוי ששם ה' יופיע בו כדי שהמתפלל יידע שעליו לבטא את שם ה' ולא לומר "השם". לדעתי השימוש בכתיב י"י עשוי להיות פשרה טובה למדיי.
אם פשרה זו לא תתקבל, ניתן בהחלט להשתמש בפרמטר נוסח למטרה זו. -- נחום 02:58, 22 בפברואר 2008 (IST)
דעתי שניתן להדפיס סידור בוויקיטקסט כפי שהוא נדפס על נייר, ובנוסף לכך בכל דרך אחרת סבירה ושימושית. זה כולל את הצורות של סידורי עדות המזרח (על פי הקבלה) ושל סידורי אשכנז. זה גם כולל אף את יי ואת ה', שהרי הרבה פעמים ירצו אנשים סתם להעתיק לאיזה דף מקורות ולאו דווקא להדפיס סידור. האידיאל יהיה אם נוכל למצוא פתרון טכני יצירותי שיתן למשתמש לבחור זאיזה דרך יוצג הטקסט. לאחרונה ראיתי שבוויקיטקסט אנגלית בנו תבנית כזו למטרה אחרת, ואולי ניתן להשתמש בו גם עבור זה.Dovi 06:23, 22 בפברואר 2008 (IST)
רק רציתי להעיר שבהרבה מקומות בסידור אנחנו מצטטים פסוקים על ידי תבנית:צת ובהם מופיע שם ה' באופן רגיל, כמו בתנ"ך. ואם כבר שם ה' מופיע בסידור ממילא, אין סיבה לא לכתוב אותו גם בקטעים שהם לא ציטוט מהתנ"ך. אוֹרי 07:11, 22 בפברואר 2008 (IST)
נכון שבהרבה מקומות מופיע שם ה' בציטוטים מתנ"ך, אך מנהג הסידורים האשכנזים היה לכתוב יי בתפילה, ולא בציטוטים מהתנ"ך (כמו למשל בסידור הוצאת קורן), לכן נראה לי שבסידורים האשכנזיים (לפחות) כדי שישאר כך המנהג, ובכל אופן בלי הניקוד הספרדי שהוא ממש "לא מתאים" מלסדורים אשכנזים.יונתן 10:04, ט"ז באדר א' ה'תשס"ח 10:05
למרות שלא עבדתי על הסידורים בפועל, ולכן יש פחות משקל למה שאני כותב, נראה לפחות במבט ראשון שאולי לא צריך לבנות סידורים ע"י הכללות אוטומטיות מהתנ"ך. כי זה מפחית את האפשרות להכניס את סוג העריכה שמתאימה לסידור. אולי עדיף להעתיק מהתנ"ך ואח"כ לעשות את העירכה הנדרשת. בכל מקרה בהצלחה. אגב, הפתרון הטכני שרמזתי אליו למעלה נמצא כאן. אולי ניתן לבנות משהו דומה כדי לאפשר שינויים אוטומטיים בשם ה'.Dovi 10:36, 22 בפברואר 2008 (IST)

[עריכה] תבניות

כשאני פותח דף חדש דרך החיפוש (כלומר כותב את שם הדף בחיפוש, לוחץ על "עבור", מקבל הודעה שאין דף ואז לוחץ על "ליצור את הדף"), משום מה התבניות למעלה לא מופיעות, רק התבניות למטה. זה קרה רק החל מיום שישי, ולא ראיתי שום שינוי משמעותי בקבצי javascript מאז, ואני גם לא רואה שום שגיאות javascript. האם הבעיה היא רק אצלי? --אראל סגל 20:39, 23 בפברואר 2008 (IST)

אני רואה שגם בויקיפדיה זה נעלם אז כנראה היה שינוי בjavascript כללי, והם יעלו על הבעיה בקרוב. אוֹרי

[עריכה] רמב"ם

החלטתי לעשות היום סדר ברמב"ם. עשיתי את זה בגלל שאני מתכוון להעלות בהדרגה בחודשים ובשנים הקרובים בס"ד חלקים שונים ממשנה תורה, בהתאם להלכות שאני לומד בערוך השולחן. לדוגמה: רמב"ם הלכות מילה עם ערוך השולחן הלכות מילה, רמב"ם הלכות עבדים עם ערוה"ש הלכות עבדים, וכו'.

לכן קודם כל סידרתי את כל התבניות (לספר, הלכות, ופרקים של הרמב"ם) ואת שמות הדפים. עד כה היו כמה שיטות לכותרות הדפים בערבוביה, מעכשיו כל מה שקיים אצלנו כבר בשיטה הכי פשוטה: רמב"ם הלכות מילה, רמב"ם הלכות מילה א (לפרק א), וכו'. אם יווצר דף להלכה בודדת כדי להביא את נושאי הכלים והמפרשים עליו, הצורה תהיה כמו רמב"ם הלכות ממרים ה א.

הצורה הפשוטה ביותר מונעת טעויות שונות, אבל מצד שני לגבי האסתטיקה (שהרי משנה תורה הוא לא רק ספר הלכה אלא גם מעשה אומנות ממדרגה ראשונה) תמיד ניתן להראות את הצורה "פרק ראשון" וכו', וכך גם נעשה בתבניות ובדפים שהעלתי.

לגבי הטקסט, שיטת העבודה שלי ברמב"ם הלכות מילה היתה כך:

  1. השתמשתי כמקור "הקלדה ראשונה" בטקסט של מכון ממרא. הורדתי את כל הפיסוק ואת הכתיב המלא לגמרי.
  2. עברתי על כל הטקסט ועשיתי מחדש את הפיסוק ואת העניין של כתיב מלא/חסר.
  3. לגבי הנוסח, השוותי את הטקסט המוקלד לכתב-יד אוקספורד (שנחתם בעצם כי"ק של הרמב"ם) ותיקנתי את החריגות המעטות. לצורך העניין השתמשתי ב"יד פשוטה" לרב רבינוביץ.
  4. עוד לגבי נוסח, כבר הוכיחו במהדורת ישיבת חיפה המצויינת שכאשר משווים את כתבי-היד המדוייקים ביותר (וקרובים לזמנו של הרמב"ם), מספר שינויי הנוסח המשמעותיים נמוך ביותר. אני מציע שלכל ספר נבחר כתב-יד מסויים ונציין את הבדלי הנוסח הרלוונטיים בסוף הפרק.

אינני רואה טעם להעלות אוטומטית טקסט לא-בדוק על פי דפוסים ישנים מאד לא-מדוייקים. אבל אני גם לא נגד, ובלבד שיצויין שזה כך ע"י תבנית.

כמובן שניתן להוסיף סימני "קטע" לפרקים ולהלכות כדי ליצור דפים עם מפרשים או לצרכים אחרים. Dovi 14:54, 24 בפברואר 2008 (IST)

בס"ד אשריך! ליאת 15:22, 24 בפברואר 2008 (IST)
בעבר ניסינו לבקש מיוחאי מקבילי, העורך והמוציא לאור של מהדורת ישיבת חיפה, שיתרום את הטקסט של משנה תורה המוגה. הוא אמר שבאופן עקרוני לא מפריע לו שיעתיקו, רק שהוא רוצה שזה יהיה נעול לעריכה, כדי שאנשים לא יכניסו שגיאות ולא יקלקלו את עבודת ההגהה היסודית שהוא עשה. מה דעתך? --אראל סגל 15:25, 24 בפברואר 2008 (IST)
זאת אומרת שהוא מוכן לתרום את הטקסט, אבל רוצה שנגן על הדפים מפני עריכה? אם כן, אני מאד בעד. ניתן להגן על טקסט מוכן ובדוק, זה עניין של מדיניות, ובשביל דבר כזה נראה לי שזה מאד כדאי. ולא רק זה אלא שבתקופה הלא-כל-כך רחוקה (מדברים על מרץ) יהיה לנו Stable versions, כך שיהיה אפשרי לתת לאנשים לעשות פעילות נצרכת (כגון קטגוריות, כותרות ותבניות, וכו') בלי לפגוע כלל בטעות בטקסט מוגה. אבל עד אז, בשביל דבר עצום כזה נראה לי שניתן לעשות החלטה להגן מפני עריכה. אפשר אפילו לעשות שתי גרסאות: טקטס "מוגן" לפי מהדורת ישיבת חיפה, ובצידו טקסט שניתן לערוך בשינויים קלים (כתיב, פיסוק, מפרשים, וכו'). אם אחרים מסכימים איתי שניתן להגן, האם אתה מוכן לפנות אליו שוב? אולי תפנה את תשומת ליבו לדיון הזה? Dovi 15:42, 24 בפברואר 2008 (IST)
נ.ב. אולי כדאי לציין לו שלפי הרשיון לשימוש חופשי באתר, אם מישהו יחליט לתרום טקסט לפי הרשיון הוא יכול להתנות את זה באיזכורו של היוצר הראשון, ושיהיה קישור אליו. זאת אומרת שניתן לעשות תבנית שמציין שהטקסט מבוסס על זה של ישיבת חיפה עם קישור (לאתר שלהם או אף לטקסט שלהם). Dovi 15:50, 24 בפברואר 2008 (IST)
אני מתנגד עקרונית להגנה על טקסט שלא אנחנו הגהנו, מפני עריכה. תמיד עלולות להתגלות שגיאות הדורשות תיקון, ונחוץ שהטקסט יהיה ניתן לעריכה. -- נחום 21:58, 24 בפברואר 2008 (IST)
אבל לא זו השאלה. תיקון תמיד ניתן לעשות בגירסת רמב"ם פתוחה. מה שיהיה סגור זה לא סתם רמב"ם, אלא מהדורה מסויימת של הרמב"ם (שאנחנו מציגים כפי שהוא). בכל מקרה עם Stable versions כל השאלה הזו יורדת. Dovi 05:42, 25 בפברואר 2008 (IST)


  • לדובי, רשמית אני מתנגד למה שאתה מציע. אני, פחות או יותר, כבר הכנתי דרך לרמב"ם והיא נמצאת בכמה מקומות כמו בהל' מגילה וקריאת שמע ואישות וכו' ואפילו חילקתי לפי פרשנים וכו' וכו' מה שטענת שזה נמצא בערבוביה זה רק בדפים החדשים והקטנים כמו: הל' מלכים והל' מילה (שלך). יודא
    • שלום יודא. אני מאד מבקש שתעזור לי להבין למה בדיוק אתה מתנגד, כי קשה לעשות דיון בלי זה. אם זה לגבי שמות הדפים, היו שם שלוש שיטות ביחד, חלק מהם וותיקים (כגון "הלכות שבת פרק ראשון", "הלכות שבת פרק א", ו"הלכות שבת א"). אני בחרתי את האחרון משתי סיבות: (א) זה הכי פשוט להקליד ולהגיע אל הדף בלי טעויות. (ב) בגלל שלמרות שמעט חומר קיים כבר לרמב"ם, קיימים כבר אלפי קישורים לרמב"ם בסגנון הזה. אם אתה לא מסכים לזה מסיבה עקרונית (שטרם הסברת) נא להסביר את עמדתך ונימוקיך!!
    • אם זה לא לגבי שמות הדפים שהתנגת אלא לגבי משהו אחר, נא להסביר מה זה ומפני מה! את הדפים שעשית עם מפרשי הרמב"ם השארתי כפי שהם, בדיוק בגלל שלא רציתי להפריע להתקדמות היפה שלך בתחום הזה ולגיבוש שיטה שמתאים לך. אם זה לגבי זה נא להסביר, ואם לגבי משהו אחר אז גם גן נא להסביר! Dovi 12:03, 2 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] מורה נבוכים

אולי כדאי לאחד את הדפים של מורה נבוכים, ולשים את כל התרגומים באותו דף, למשל מורה נבוכים א א? כך יהיה קל יותר לקשר מדפים אחרים, לשים קטגוריות וכו'. --אראל סגל 18:54, 1 במרץ 2008 (IST)

כל תרגום הוא ספר בפני עצמו. כשיהיה לנו טקסט של כל אחד מהתרגומים פה, נוכל ליצור דף שיאחד אותם עם שיטת הקטעים, לא? -- נחום 22:04, 1 במרץ 2008 (IST)
לא צריך לחכות לכשהכל יהיה מוכן. אפשר כבר עכשיו ליצור דפים כמו מורה נבוכים א א ובהם יהיו 3 הפניות:
אפשר כמובן גם עם תבניות והכללות כמו במקראות גדולות, אבל אני לא רואה צורך להכנס לזה. אוֹרי
אתה צודק, אבל לא נראה לי שיש הרבה טעם לעסוק בזה לפני שיש לנו כמות ניכרת של טקסט במורה נבוכים ובתרגומיו... -- נחום 01:08, 3 במרץ 2008 (IST)
אני רואה שדווקא יש די הרבה פרקים מהתרגום של אבן תיבון. כדאי לפחות ליצור את הדפים עם השם הקצר כדי שיהיה קל יותר לקשר. --אראל סגל 09:18, 6 במרץ 2008 (IST)

שאלה נוספת: האם הפירושים מתייחסים דווקא לתרגום מסויים, או לכל התרגומים? אם הם מתייחסים לכל התרגומים, אז צריך לשים אותם בדף הכללי ולא במורה נבוכים חלק א (אבן תיבון). --אראל סגל 09:26, 6 במרץ 2008 (IST)

הפירושים הקלאסיים של "מורה נבוכים" מתייחסים לתרגומו של אבן תיבון ספציפית. Dovi 12:05, 6 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] קישור קטגוריות

במהלך שיטוטי ברחבי ויקיטקסט אני נתקל בכמות לא מבוטלת של דפים שבעצם לא נמצאים באף קטגוריה. האם לא כדאי לאסוף אותם לקטגוריות הנכונות? האם זה עקרוני או לא? מארי סאלם 12:02, 4 במרץ 2008 (IST)

בודאי שלאסוף אותם לקטגוריות תהיה תרומה חשובה! Dovi 15:43, 4 במרץ 2008 (IST)
ראו מיוחד:דפים חסרי קטגוריה. --אראל סגל 09:20, 6 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] מחיקות

שבוע טוב!

ראיתי הרבה מחיקות בזמן האחרון, במיוחד דברים מהאתר של אראל במרחב "ביאור". לדעתי יש מקום במרחב-שם "ביאור" עבור חומרי-עזר ללימוד טקסטים. גם לא נראה לי שצריך להיות עם אצבע קלה על ההדק מחוץ למרחב-השם הראשי. למרות שלא כל החומרים מהאתר של אראל שייכים לכאן, בכל זאת הם לא סתם שטויות למחיקה מהירה, ויש להם חזקת כשרות אלא אם כן ברור שזה אחרת. להזכיר שדפי ויקי לא אוכלים ולא שותים... :-)

אני גם רוצה להציע לאראל שעבור אותם דברים שיש להם קצת ערך אבל הם ודאי לא שייכים לויקיטקסט (אפילו לביאור, ויש כמה כאלה) שהוא יכול לפחות לשים אותם בדף האישי שלו.Dovi 19:58, 8 במרץ 2008 (IST)

סליחה, אבל אם הדברים נעשו בגלל בעיות של זכויות יוצרים נא לראות הערות אלו כמבוטלות. Dovi 21:58, 8 במרץ 2008 (IST)
רוב המחיקות היו במקרים של הז"י, אבל אתה צודק שהיו גם מקרים שפשוט חשבנו שהטקסט לא מתאים לכאן. אני משתדל למחוק רק כאשר אני רואה שיש עוד אנשים שחושבים כמוני. אם אני עדיין לא בטוח, אני רק שם את התבנית של "מחק", ומחכה לראות מה יחשבו אחרים. נכון שדפים באתר לא אוכלים ולא שותים, אבל הם יוצאים בתוצאות של חיפוש וכן בקטגוריות, ואם הם סתם הבלים חבל להשאיר אותם (כדי לשמור על תדמית חיובית לאתר ומעוד סיבות). אוֹרי
עברתי על יומן המחיקות ולדעתי עד עכשיו המחיקות היו מוצדקות. --אראל סגל 23:15, 8 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] עוד רמב"ם

לגבי הצגת הטקסט ברמב"ם (ללא מפרשים) יש שתי אפשרויות: לשים את כל הטקסט ברמב"ם הלכות מילה (לדומגה) ולהכליל את הפרקים הבודדים משם על ידי LST, או לחלופין לשים את הטקסט של הפרקים במקום הפרק ולהראות את כל הטקסט ביחד ב"הלכות עבדים" על ידי LST.

אינני יודע מה יותר טוב, וזה נראה אפילו חסר משמעות (שתי האפשרויות אמורות לעבוד נכון). ותודה לנחום ששם את הקוד לקטעים ברמב"ם הלכות מילה כדי להכיל משם את הקטעים.

אבל עכשיו ראיתי שהטקסט אינו מוצג נכון בפרקים בודדים של הלכות מילה, כגון רמב"ם הלכות מילה א, ואינני יודע למה. מישהו יודע לתקן את זה? הייתי רוצה לסיים את הדוגמה להלכות מילה לפני שאני מעלה הלכות נוספות.

לגבי הלכות עבדים, אגב, הנוסח יהיה בעיקר על פי "הספרים המוגהים" המובאים ב"ילקוט שינויי נוסחאות" שבמהדורת פרנקל. Dovi 08:19, 9 במרץ 2008 (IST)

סידרתי את רמב"ם הלכות מילה א (וכן את פרקים ב ו-ג). עבודה יפה דובי. ישר כוחך. אוֹרי

[עריכה] העלאת סיפורים חדשים לויקיטקסט

קיימת איפשרות כלשהי להעלות סיפורים שכתבתי לויקיטקסט?

בכבוד רב
אלברט איינשטיין

כן, אך רק אם הם פורסמו במקום אחר (למשל הוצאת ספר על ידי הוצאת ספרים מוכרת). אגב לחתום את שימך אתה יכול לכתוב ארבע פעמים רצוף את הסימן ~. בהצלחה, אוֹרי 14:46, 9 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] please import

Could someone please import en:Targum Jonathan:1 Samuel Also, I could not find the transwiki log, like en:Wikisource:Transwiki log Jayvdb 08:05, 16 במרץ 2008 (IST)

Imported.
We don't have a Transwiki log, since we don't move that many articles around wiki's.
-- נחום 20:50, 17 במרץ 2008 (IST)

Thank you.Jayvdb 07:07, 18 במרץ 2008 (IST)

Note that we have the automated (empty) log Special:Log/import. ‏– rotemlissTalk 15:46, 18 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] חיפוש תמונות בויקישיתוף

אני זוכר שראיתי פעם ממשק נוח לחיפוש תמונות שכבר נמצאות בויקישיתוף, אבל אני לא מוצא אותו עכשיו - האם תוכלו לעזור לי? --אראל סגל 14:25, 17 במרץ 2008 (IST)

לצערי לא מכיר. בדרך כלל צריך לעשות חיפוש בוויקישיתוף... Dovi 16:42, 17 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] ספרים מצולמים

האם יש סיבה למה לא מעלים צילומים של ספרים מאתרים אחרים?--Mnb 13:30, 19 במרץ 2008 (IST)

כן. ויקיטקסט מיועדת לטקסטים בפורמט של טקסט, לא דפים מצולמים. זאת לצורך אפשרות חיפוש מילים וביטויים, למשל, שלא לדבר על עריכה, הוספת מקורות, קישור לדפים אחרים בוויקיטקסט וכו'. אין שום סיבה להעלות לכאן טקסט מצולם, במיוחד לא אם הוא כבר קיים באתרים אחרים. -- נחום 00:18, 20 במרץ 2008 (IST)
נכון, אבל בהחלט יש מקום לזה ב"קומונס" של ויקימדיה, וזה גם יכול לעזור לטקסטים הדיגיטליים כאן בוויקיטקסט. ב"קומונס" יש כבר המון צילומים של ספרים, שעושים בהם שימוש בוויקיטקסט בשפות השונות. לגבי עברית, אני העליתי שם צילום של רוב המהדורה המקורית ל"ערוך השולחן", כדי שכל מי שקורא כאן את הטקסט הדיגיטלי יכול להתרשם גם מהמהדורה המקורית ולעשות כאן הגהה על פיו. Dovi 09:13, 20 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] תוכנה חופשית לזיהוי אותיות בעברית

מצאתי תוכנה חופשית http://code.google.com/p/qhocr שניתן להתקין על "חלונות", פותחים בה קבצי jpg של דפים סרוקים, ומקבלים את הטקסט בחלון למטה. זה לא תמיד עובד - כשהאיכות של הסריקה לא מספיק טובה, לפעמים התוכנה "נשברת". כמו כן, מן הסתם יש לה שגיאות, צריך להגיה את הטקסט ולתקן. אבל ייתכן שזה יחסוך לכם זמן. פורים שמח! --אראל סגל 22:50, 20 במרץ 2008 (IST)

מצויין! זה יכול לעזור ביחד עם יישום של MW:Extension:Proofread Page בעברית. אבל שימן לב גם ל[12725 Fix Proofread Page extension for RTL languages באג]. פורים שמח. Dovi 05:51, 21 במרץ 2008 (IST)

[עריכה] עיצוב חוקים חדש

שלום לכולם,
לאחרונה החלטתי לשנות את העיצוב של החוקים. במקום טבלאות מסורבלות, העיצוב החדש מתבסס על כללי CSS, שניתן להחביא בתבניות וויקי. המטרה היא שדפי החוקים יהיו קלים לתחזוק. בינתיים, הכנסתי את חוק יסוד: חופש העיסוק, והשוו עם הגרסה הקיימת. אין שימוש בתבניות (עדיין), אבל שימו לב לקישורים (למשל למגילת העצמאות).
החוקים נראים מצויין על Firefox, אבל לא על Internet Explorer. לא ברור לי מדוע החוקים לא נראים טוב אצל החבר'ה מרדמונד. רותם ואראל, אם אתם בסביבה, ממש יעזור לי אם תוכלו להציץ והנחות אותי מה הבעיה... בכל מקרה, הארות והערות יתקבלו בשמחה. – Fuzzy 02:52, 21 במרץ 2008 (IST)

תודה על המאמצים. אתה כמובן צודק שהפורמט החדש יותר קל לתחזוק. (אמנם בחינת העיצוב אני אישית עדיין אוהב את הפורמט הישן.) לא בדקתי ב-EXPLORER. פורים שמח! Dovi 05:49, 21 במרץ 2008 (IST)
דובי, צריך ללחוץ על Control+Shift+R כדי להעלות מחדש את כללי ה-CSS. בברכה, – Fuzzy 19:09, 22 במרץ 2008 (IST)
מה רע בעיצוב באמצעות ויקי? ראו משתמש:Yonidebest/חוק יסוד: חופש העיסוק לדוגמה. חלק מהעיצוב אכן ניתן להעביר ל-CSS כללי ולהקל עוד יותר על השימוש בטבלאות ויקי. Yonidebest 01:48, 23 במרץ 2008 (IST)
הבעיה היא שצריך לספור את ה-colspan כדי שהטבלה תועמד כראוי, ולכן אי אפשר להחביא את הטבלה עצמה באמצעות תבניות. – Fuzzy 15:27, 23 במרץ 2008 (IST)
צר לי, אך עדיין לא ברורה לי הבעיה. בערך המקורי יש קוד HTML מסובך בהרבה ממה שהצעתי. בקוד שלי יש כמעט חצי מכמות המידע ובאמצעות CSS אפשר להוריד אף יותר. אם ב-HTML צריך לספור עמודות, מן הסתם שגם בקוד ויקי, שמדמה HTML בצורה נוחה יותר, גם צריך. השימוש בשכבות אינו טוב כי קשה לשלוט בו בדפדפנים שונים ורזולוציות שונות, בעיקר כשהתוכן הזה מתאים יותר בתור טבלה ולא שכבות. Yonidebest 22:44, 23 במרץ 2008 (IST)
אני לא רוצה להתערב יותר מדי - רק הערה קטנה: היום הגישה של טבלאות עם שוליים בלתי נראים כבר לא מקובלת כדרך לעצב דף. הבעיה העקרית היא נגישות. אפשר למצא על זה הרבה חומר באינטרנט, בעיקר באנגלית. נכון שזה יותר קשה לעצב עם DIV ו SPAN ושזה יראה טוב גם בIE וגם ב FF אבל אם אנחנו רוצים להיות מקצועיים אין ברירה... בהצלחה, אוֹרי
מיזמי ויקי הם להמונים, ולא רק למי שיודע לשחק עם HTML. לשם כך פותח קוד ויקי, ולכן יש להשתמש בו. Yonidebest 21:39, 25 במרץ 2008 (IST)
אוקיי, הנה דוגמה מעודכנת, הכוללת שימוש בתבניות. הקוד הרבה יותר קצר, קומפקטי וקל לתחזוק מכל העיצובים הקודמים. ולבקשת יוני, גם לא מכיל שום HTML או CSS :-) Fuzzy 01:36, 28 במרץ 2008 (IST)
לי זה נראה מצויין, וגם קוד הוויקי עם התבניות נראה בסדר גמור (בשביל עריכה קלה ומובנת). Dovi 09:16, 28 במרץ 2008 (IDT)
יש לי IE6 והמספור נראה מבולגן. כמו כן, הקישורים הפנימיים בלתי נראים ב-IE6 - כיצד הקורא יכול לדעת היכן יש קישור מלבד להעביר את העכבר על כל מילה ומילה? Yonidebest 09:30, 28 במרץ 2008 (IDT)
בפיירפוקס מצויין. אם אין אפשרות אחרת, אולי בלית ברירה צריך כאן (כמו בבאג הניקוד) לוותר על הנוחות של הדפדפנים הישנים, ואנשים יצטרכו להשתמש ב-EI חדש יותר או להוריד את פיירפוקס. אי אפשר לכתוב הכל מחדש בגלל הגחמות של IE. אבל אם יש דרך קלה לתקן, כמובן שראוי לעשות את זה. Dovi 11:30, 28 במרץ 2008 (IDT)
נסיתי עכשיו ב-IE7, וגם שם יש בעיה, כך שזה יותר רציני ממה שחשבתי. בינתיים שבת שלום. Dovi 13:11, 28 במרץ 2008 (IDT)
IE6 הוא לא דפדפן ישן. בפעם האחרונה שבדקתי, הוא עדיין הדפדפן הנפוץ ביותר. היה לי IE7 וזה ממש לא נוח לעומת IE6, ולכן אני משתמש ב-IE6. Yonidebest 00:39, 29 במרץ 2008 (IDT)
זה לא דבר פשוט בכלל לעצב דף על ידי CSS ושיראה טוב בשני הדפדפנים. אני אנסה לעזור בלנ"ד, אך לצערי אני יוצא למילואים של שבועיים ביום ראשון. להית' ותשמרו על עצמכם. אוֹרי 18:10, 28 במרץ 2008 (IDT)
אולי עכשיו זה יפעל (ה-IE שלי לא מעודכן, אז אני לא בטוח...). עדיין לא... עכשיו כן!!! צריך לנקות את ה-Cache, וזה לא בא ל-IE בקלות... טוב, אין לי מושג מה ה-Internet Explorer רוצה ממני. גם אני יוצא מחר למילואים, אז אם מישהו רוצה להתעסק עם זה, הוא מוזמן. הנה גם חוק העונשין, כדוגמה מסובכת בהרבה לחוקים כבדים. – Fuzzy 23:50, 30 במרץ 2008 (IDT)
דרך זו (של התבניות) מצוינת, כך רציתי שייראה הקוד של החוקים. אשתדל לעיין בבעיות באקספלורר (אם נותרו כאלה) בהמשך. ‏– rotemlissשיחה 20:15, 3 באפריל 2008 (IDT)
עדיין יש בעיות. אני אמשיך לעבוד על זה בימים הקרובים. – Fuzzy 12:25, 10 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] הפרת זכויות יוצרים

הצצתי בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) - חלק ג': חישוב ההכנסה לענין מס שבאתר זה, ומצאתי שהוא מועתק מאתר חילן טק. דבר זה ניכר במאפיינים אחדים:

  • שבירת השורות, הזהה בשני המקומות (וברור שלא הייתה נעשית בוויקיטקסט ללא ההעתקה מחילן טק)
  • הערות שאינן בנוסח החוק, וניתנו באתר חילן טק, למשל "[בחודש ינואר 1996]"
  • שגיאות כתיב, למשל המילה "מבחירת ו" שבה יש רווח מיותר.

אף שהחקיקה היא נחלת הכלל, הנוסח הדיגיטלי שבאתר חילן טק מוגן בזכויות יוצרים השייכות לחילן טק. לפיכך אבקשכם למחוק דף זה, וכל דף נוסף הסובל מבעיה דומה (למשל הדף חוק הביטוח הלאומי). דוד שי 13:42, 14 באפריל 2008 (IDT)

תגובה: ראה פה יודא

אני אחליף את פקודת מס הכנסה ואת חוק הביטוח הלאומי בגרסאות מעוצבות עוד כמה שבועות, לאחר שאסיים לסדר את העיצוב החדש. נא לפרט חוקים עם בעיות דומות. – Fuzzy 16:34, 14 באפריל 2008 (IDT)


[עריכה] על כתיב וקישור

  • בעניין כתיב מלא או חסר: למשל בביאור לתנ"ך - תהלים (ולא תהילים) ירמיהו וישעיהו (ולא ירמיה וישעיה). משנה+גמרא - קידושין, אבל בכורים (ולא ביכורים).

ועוד לעניין שני י' למשל כלאים ולא כלאיים, ידים ולא ידיים וכו' וכו' - מי קובע מה והאם זה משנה בכלל?

[נתקלתי בבעיה שהתחלתי להוסיף קישורי מקורות לתנ"ך (כמו בספר המבחר וטוב המסחר) ובאינסטיקנט כתבתי ירמיה ולא ירמיהו ותהילים ולא תהלים וכו' ונוצרו לי סתם בעיות]

הכתיב המקובל באקדמיה הוא אכן תהלים, ירמיהו וישעיהו. אין ברירה, צריך להתרגל.
לגבי קידושין, בכורים, כלאיים וידיים אין לי מושג מה נכון. אולי חכמים ממני יודעים. -- נחום 03:45, 27 באפריל 2008 (IDT)
  • קישורים בויקיפדיה, צריך לבצע רשימה. נראה לי "לא תקין" שישנם קישורים לאתר בן יהודה או הפרוייקט הגרמני (שברח לי שמו) ולספריה הלאומית וכו' ולא לויקיטקסט. יודא
אני מסכים בהחלט. -- נחום 03:45, 27 באפריל 2008 (IDT)
אכן, בהחלט, סביר להניח שלינקים מויקיפדיה זה אחד הדברים שמביאים לויקיטקסט הכי הרבה גולשים. כשיוצא לי לערוך דף בויקיפדיה, אני מנצל את ההזדמנות להפוך הפניות כמו: ([[בראשית]] א, א) ל([[‏S:בראשית א א|בראשית א, א]]). וכמובן, אם רלוונטי, להוסיף תבנית "מיזמים". -- אוֹרי 06:55, 27 באפריל 2008 (IDT)

[עריכה] מדיניות מפעילים

הועבר לשיחת ויקיטקסט:מפעיל מערכת#מדיניות מפעילים. Dovi 16:17, 6 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] גרסאות יציבות

לפי הודעה זו התוספת לתוכנת מדיה-ויקי שמאפשרת "גרסאות יציבות" כבר מוכנה. כל מיזם בכל שפה יכול לבקש אותה על ידי בקשה בבאגזילה.

תוספת זו מאפשרת סימון של דפים שהם נקיים מוונדליזם, וגם הערכת-איכות. ניתן ליישם אותו כך שכל משתמש שמבקש לראות דף מסויים יראה ישירות את הגירסה האחרונה שסומנה שהיא נקייה מוונדליזם (אם גרסה כזו קיימת). אם ירצה לראות את הגרסה הנוכחית של הדף שלא סומנה הוא יכול כמובן לראות גם אותה על ידי "קליק" אחד.

לדעתי תוספת זו חשובה ביותר לוויקיטקסט. יש שאינם רוצים לתרום לכאן טקסטים מהחשש שהטקסט יעוות על ידי משחית או אף על ידי תורם תמים שאינו מבין את הטקסט ואינו יודע מה בדיוק הוא עושה בעריכתו. כשיש את התוספת הזו החשש יורד מהפרק, כי ניתן לסמן את הגירסה שעברה תהליכי הגהה, בדיקה, והערכה. וזו הגירסה הרשמית שייראה למי שמבקר את הדף.

אני מציע שנבקש את התוספת כאן בוויקיטקסט עברית. אם תהיה הסכמה בינינו, אנסח את הבקשה שוב כאן במזנון אבל בשפה האנגלית, כדי להראות שיש הסכמה ציבורית, ואפתח "באג" כדי שיוסיפו אותו בפועל. מה אתם חושבים? חג שמח! Dovi 10:58, 7 במאי 2008 (IDT)

מסכים. -- נחום 21:10, 7 במאי 2008 (IDT)
בסדר. יהיה אפשר להתחרט במקרה שזה לא ימצא חן בעינינו (למשל כי זה יוסיף לנו הרבה עבודה)? אוֹרי 14:30, 8 במאי 2008 (IDT)
חג שמח! (עכשיו חזרתי מטיול מהבוקר.) כמובן שניתן להתחרט ולבקש שיבטלו את זה. אמנם זה לא יוסיף עבודה, כי אף אחד אינו מחוייב לסמן דפים, רק אם ירצה בכך. סך הכל זה מוסיף אפשרות וזהו. בעתיד (ואולי גם קצת עכשיו) זה יכול להוריד את הלחץ "לסתום פרצות" שנגרמים ע"י וונדליזם, וכך קצת להפחית מהעבודה שלנו.
העיקר זה לא בשבילנו אלא בשביל המשתמש, שיכול להיות בטוח שהוא רואה דף נקי שעבר תהליכי הגהה ולא הושחת. חג שמח, Dovi 15:52, 8 במאי 2008 (IDT)
נראה לי רעיון מעולה. אם זה ייושם, נוכל שוב לנסות לפנות למכון ממרא וליוחאי מקבילי ולבקש שיתרמו טקסטים,. --אראל סגל 09:35, 9 במאי 2008 (IDT)
טוב, אם יש כבר 4 תומכים אנסח את הבקשה שוב פעם באנגלית, ואתם מתבקשים לחתום עליו. לגבי הרמב"ם המדוייק של יוחאי מקבילי (וכן ספרים אחרים הדומים לו) נראה לי שעכשיו יש כבר פתרון שיתקבל גם על דעתו של נחום. ויקיטקסט מיועד במיוחד למהדורות ספציפיות שכבר ראו אור, ולכן אין בעיה כלל לעשות כאן מהדורת "רמב"ם המדוייק" שמציג את אותה מהדורה ספציפית. מה שהפריע לנחום בעבר היה הרעיון להגן על הדפים באותה מהדורה, ונימוקיו מכובדים (זה בהחלט לא המדיניות הרגילה). אבל כרגע כבר לא צריך את זה, כי ניתן גם להציג מהדורה ספציפית וגם בו בזמן להציג אך ורק את הדפים שמשקפים את אותה המהדורה נאמנה בלי חשש ונדליזם או טעות תמימה ובלי להגן על הדפים. אז אם תוכל, אראל, לגשת אליו שוב פעם זה יהיה מצויין! שבת שלום, Dovi 09:44, 9 במאי 2008 (IDT)
עדכון: אני מחכה קצת לדווח על הבאג, עד שאוכל לראות איך פרוייקטים אחרים מבקשים, ואיזה configuration בדיוק הם מבקשים. עד כאן לא ראיתי בקשות בבאגזילה שיצאו מאז ההודעה, וייתכן שעדיין לא מיישמים אותו בפועל מחוץ לוויקיפדיה בגרמנית. בינתיים טוב שיש כבר את הבקשה הקבוצתית באנגלית מוכן לרגע שנוכל להשתמש בו. Dovi 23:02, 11 במאי 2008 (IDT)

[עריכה] Request to enable "Stable Versions" at Hebrew Wikisource

The Hebrew Wikisource community requests that the Flagged Revisions extension be applied at this Wikimedia website.

Please configure the extension in such a way that the last reviewed version is the default version seen by both anonymous and logged-in readers, and allow comments by editors/reviewers.

  • Support. Dovi 09:53, 9 במאי 2008 (IDT)
  • Support. -- נחום 03:16, 11 במאי 2008 (IDT)
  • Support. -- אוֹרי 07:08, 11 במאי 2008 (IDT)
כלים אישיים