ויקרא רבה לד טז

טז. [ עריכה ]
(ישעיה נח, יב): "ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם"

^{סיפור :} רבי טרפון יהב לרבי עקיבא שית מאה קונטרין דכסף א"ל אזיל זבין לן חדא אוסיא דנהוון לעיין באורייתא ומתפרנסין מנה נסב יתהון ופליג יתהון לספרייא ולמתנייא ולאלין דלעין באוריתא לבתר יומין קם עמיה א"ל זבנת לן לההיא אוסייא דאמרית לך א"ל אין א"ל אית בך מחמי לה לי א"ל אין נסאתיה וחמאי ליה ספרייא ומתנייא ולאלין דלעין באורייתא א"ל אית בר נש יהב מגן אפוכי דידיה הן היא א"ל גבי דוד מלך ישראל דכתיב ביה (תהלים קיב, ט): "פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד".

"וקורא לך גודר פרץ" רבי אבין בשם רבי ברכיה אמר אמר הקדוש ברוך הוא הפרצה הזו עלי היה לגודרה ועמדת אתה וגדרת אותה חייך שאני מעלה עליך כאותו שכתוב בו (תהלים קו, כג): "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו".
"משובב נתיבות לשבת" א"ר יהודה ברבי סימון העני הזה יושב ומתרעם מה אני מפלוני הוא ישן על מטתו ואני ישן כאן פלוני ישן בביתו ואני כאן ועמדת אתה ונתת לו חייך שאני מעלה עליך כאלו עשית שלום בינו לביני הה"ד (ישעיה כז, ה): "או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי" (יג): "אם תשיב משבת רגלך" ת"ר לא יטייל אדם בתוך כרך בשבת ע"מ שתחשך וירחץ בבית המרחץ מיד "עשות חפצך ביום קדשי" מכאן אסור לאדם לצאת בתוך שדהו לידע מה היא צריכה בשבת מעשה בחסיד אחד שיצא לתוך כרמו לידע מה היא צריכה ומצא שם פרצה אחת וחישב עליה לגודרה בשבת אמר איני גודרה על שחשבתי עליה בשבת מה עשה הקב"ה זימן אילן של נצפה ועמד וגדרה והיה מתפרנס ממנו כל ימיו "וקראת לשבת עונג" זו שבת בראשית "ולקדוש ה' מכובד" זה יוה"כ "וכבדתו" זה יום טוב "מעשות דרכיך" זה חולו של מועד "ממצוא חפצך" מכאן אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת ר' זעירא בעי קומיה דר' חייא בר אבא א"ל אלין דאמרין רועינו זונינו פרנסנו בשבת מהו אמר לו טופס ברכות כך היא.
"ודבר דבר" אימיה דרבי שמעון בן יוחאי כד הות משתעיא מותר מילין בשבתא הוה אמר לה שבתא היא והות שתקא.
(יד): "אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ" הרי ארבעה עשר ועשרה אוחרנייתא דכתיב גבי יעקב דכתיב "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" ואלו הן (בראשית כז, כח): "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ וגו'":

ראה סיכום:ביאור:24 ברכות לעומת 24 קללות