ויקרא רבה כ א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
"אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן" ר' שמעון פתח (קהלת ט, ב): "הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע" "לצדיק" זה נח שנאמר בו (בראשית ו, ט) "איש צדיק" אמר ר' יוחנן בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי נח כשיצא מן התיבה הכישו הארי ושברו ולא היה כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו "ולרשע" זה פרעה נכה כיון שביקש לישב על הכסא של שלמה לא היה יודע מנהגיו הכישו ארי ושברו זה מת צולע וזה מת צולע היינו דכתי' "מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא" "לטוב" זה משה שנא' (שמות א, ב) "ותרא אותו כי טוב הוא" ר' מאיר אומר שנולד מהול "ולטהור" זה אהרן שהיה עוסק בטהרתן של ישראל שנאמר (מלאכי ב, ו) "בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" "ולטמא" אלו מרגלים אלו אמרו שבחה של ארץ ישראל ואלו אמרו גנאי אלו לא נכנסו ואלו לא נכנסו היינו דכתיב "לטוב ולטהור ולטמא".
"וְלַזֹּבֵחַ" זה יאשיה שנאמר (דה"ב לה, ז) "וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים" "וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ" זה אחאב שביטל קרבנות הה"ד (שם יח, ח) "ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב" זבח לו זבח ולא קרבנות זה מת בחצים וזה מת בחצים היינו דכתי' "לזובח ולאשר איננו זובח" "כַּטּוֹב כַּחֹטֶא" - "כטוב" זה דוד שנאמר (ש"א יז, יב) "וישלח ויביאהו והוא טוב רֹאִי" א"ר יצחק "טוב ראי" בהלכה כל הרואהו נזכר לתלמודו "כַּחֹטֶא" זה נבוכדנצר שנאמר (דניאל ג, כד) "וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק" זה בנה בית המקדש ומלך ארבעים שנה וזה החריב בית המקדש ומלך ארבעים שנה הוי "מקרה אחד וגו'".
"כנשבע" זה צדקיה שנאמר (דה"ב לו, יג) "וגם במלך נבוכדנצר מרד [אשר השביעו באלהים]" "כאשר שבועה ירא" זה שמשון שנאמר (שופטים טו, יב) "ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי" זה מת בנקור עינים (מ"ב כה, ז) "ואת עיני צדקיהו עִוֵּר" וזה מת בנקור עינים (שופטים טז, כא) "ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו" הה"ד "מקרה אחד לנשבע וגו'".
ד"א "מקרה אחד" אלו בני אהרן דכתיב בהון (מלאכי ב, ו) "בשלום ובמישור" "לרשע" זה עדת קרח דכתיב בהון (במדבר טז, כו) "סורו נא וגו'" אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין: