ויקרא רבה כה ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · ויקרא רבה · כה · ה · >>

ה.    [ עריכה ]

(איוב לח, לו): "מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה" מהו "בַּטֻּחוֹת" בטויא "או מי נתן לשכוי בינה" הדא תרנגולתא א"ר לוי בערביא צווחין לתרנגולתא שכויא הדא תרנגולתא כד אפרוחיה דקיקין היא מכנשא להון ויהבת להון תחות אגפיא ומשחנה להון ומעדרנה קדמיהון וכד אינון רבייה חד מנהון בעי למקרב לותיה והיא נקרה ליה בגו רישיה וא"ל זיל עדור בקוקלתך כך כשהיו ישראל במדבר מ' שנה היה המן יורד והבאר עולה להן והשליו מצוי להן וענני כבוד מקיפות אותן ועמוד ענן מסיע לפניהם כיון שנכנסו ישראל לארץ אמר להם משה כל אחד ואחד מכם יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין הה"ד "כי תבאו אל הארץ ונטעתם".
אדרינוס שחיק טמיא הוה עבר באלין שבילייא דטברייא וחמא חד גבר סב קאים וחציב חצובן למנצב נציבין א"ל סבא סבא אי קרצת לא חשכת א"ל קריצת וחשיכת ומה דהני למרי שמיא עבד א"ל בחייך סבא בר כמה שנין את יומא דין א"ל בר מאה שנין א"ל ואת בר מאה שנין וקאים וחצב חצובין למנצב נציבין סבר דאת אכיל מנהון א"ל אין זכית אכלית ואם לאו כשם שיגעו לי אבהתי כך אני יגע לבני א"ל בחייך אם זכית אכול מנהון תהוה מודע לי לסוף יומין עבדין תאניא אמר הא ענתה נודע למלכא מה עבד מלא קרטלא תאינין וסלק וקם ליה על תרע פלטין אמרין ליה מה עסקיך אמר לון עלון קדם מלכא כיון דעל אמר ליה מה עסקך א"ל אנא סבא דעברת עלי ואנא חצב חציבין למנצב נציבין ואמרת לי אין זכית תיכול מנהון תהא מודע לי הא זכיתי ואכילית מנהון והילין תאיניא מן פיריהון אמר אדרינוס בההיא שעתא קלוונין אנא תיתנון סילון דדהבא ויתיב ליה אמר קלווניא אנא דתפנון הדין קרטל דידיה ותמלון יתיה דינרין אמרין ליה עבדוהי כל הדין מוקרא תיקריניה להדין סבא דיהודאי אמר להון בריה אוקריא ואנא לא אנא מוקר ליה אנתתיה דמגירא הות ברת פחין אמרה לבעלה בר קבלוי חמי דהדא מלכא רחמא תינין ומפרגא בדינרין מה עבד מלא מרעליה תינין ואזל וקם קדם פלטין א"ל מה עסקך אמר לון שמעית דמלכא רחמא תינין ומפרגא בדינרין עלון ואמרין למלכא חד סבא קאים על תרע פלטין טעין מלא מרעלי' תינין ואמרנא ליה מה עסקך א"ל שמעית דמלכא רחמא תינין ומפרגא בדינרין אמר קלוונין אנא דתקימין יתיה קדם תרע פלטין וכל מאן דעייל ונפק יהי טרו על אפי' באפתי רמשא פנון יתיה ואזל לביתיה אמר לאנתתיה ככל הדין יקרא אנא שלים לך אמרה אזיל גלוג לאמך תהוון אינון תינין ולא הוון אתרגון דהוון בשילן ולא פגינן: