ויקרא רבה יז
מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י
פרשה יז[עריכה]
ויקרא רבה פרשה יז פיסקא: א ב ג ד ה ו ז
א. [ עריכה ]
"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן וגו' וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" הדא הוא דכתיב (תהלים עג, א): "אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְבָרֵי לֵבָב" יכול לכל ת"ל "לְבָרֵי לֵבָב" אלו שלבן ברי במצות (שם פד, ו) "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָּךְ" יכול לכל ת"ל "מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם" אלו דשבילין דאורייתא כבישין בלבהון (שם קכה, ד) "הַטִּיבָהּ ה' לַטּוֹבִים" יכול לכל תלמוד לומר "וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם" (נחום א, ז): "טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה" יכול לכל ת"ל "וְיוֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ" (איכה ג, כה): "טוֹב ה' לְקֹוָו" יכול לכל ת"ל "לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ" (תהלים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" יכול לכל ת"ל "לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת".
(תהלים עג, ב): "וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי" רב ולוי חד אמר אסף בן קרח היה וחד אמר אסף אחר היה מאן דאמר אסף בן קרח היה כבר הייתי שורה עם אבא בגיהנם וחד אמר אסף אחר היה כבר הייתי שורה עם הרשעים בגיהנם למה (ג): "כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים" במערבא אומרים אלו שלבם מלא הוללות רעות ר' לוי קרי להון זהוניא אלו שמביאין אללי לעולם "שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה" כתיב (ישעיה מח, כב): "אֵין שָׁלוֹם לָרְשָׁעִים" ואתה אומר "שְׁלוֹם רְשָׁעִים" אלא בשלומים של רשעים אראה (ד): "כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם" לא הרהרתים בחלאים ולא צביתים בעונות אלא ובריא אולם עשיתים בריאים כאולם כדתנן פתחו של אולם ארכו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה וחמשה מלתריות של מילא היו על גביו ר' דוסתאי כר' ינאי בשם ר' מאיר ורבנן ר' דוסתאי אמר בשם ר"מ האשה הזאת היא טווה מעה אחת עבה ומעה אחת דקה אלו הציבום לעונות ואלו לאיספליטון רבנן אמרי אין להם ציבום של עונות שימותו בהם אלא אלו הבריאים ליום הדין הה"ד (מ"א ז, ז): "וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט". (תהלים עג, ה): "בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ" לא לחרוש ולא לזרוע ולא לקצור "וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ" אמר רב המנונא אפילו באותם שכתוב בהם (יחזקאל לד, לא): "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" לא ינוגעו, לפיכך משה מזהיר לישראל "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן":
ב. [ עריכה ]
הה"ד (איוב כ, כח): "יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ" יהו גוררין ומוציאין אימתי ביום שיגרה הקדוש ברוך הוא אפו באותו האיש הא כיצד אדם אומר לחבירו השאילני קב חטים ואמר לו אין לי קב שעורים אין לי קב תמרים אין לי אשה אומרת לחברתה השאילני נפה היא אומרת אין לי השאילני כברה ואומרת אין לי מה הקב"ה עושה מגרה נגעים בתוך ביתו ומתוך שהוא מוציא את כליו הבריות רואות ואומרות לא היה אומר אין לי כלום ראו כמה חטים יש כאן כמה שעורים כמה תמרים יש כאן לווט ביתא באילן לווטיא רבי יצחק ברבי אליעזר מייתי לה מן הדין קרא (ויקרא יד, לז): "שְׁקַעֲרוּרֹת" שקע ביתא באלין לווטיא לפיכך משה מזהיר את ישראל "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן":
ג. [ עריכה ]
על עשרה דברים נגעים באים על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים ועל חילול השם ועל ברכת השם ועל הגוזל את הרבים ועל גוזל את שאינו שלו ועל גסי הרוח ועל לשון הרע ועל עין רע על ע"ז מישראל שהעידו עדות שקר בהקדוש ברוך הוא ואמרו לעגל (שמות לב, ד): "אלה אלהיך ישראל" ומנין שלקו בצרעת שנא' (שם, כה) "וירא משה את העם כי פרוע הוא" שפרחה בהן צרעת ועל גילוי עריות מבנות ציון שנאמר (ישעיה ג, טז): "יען כי גבהו בנות ציון" ומנין שלקו בצרעת שנאמר (שם, יז) "ושפח ה' קדקד בנות ציון" ועל שפיכות דמים מיואב שנאמר (ש"ב ג, כט): "יחולו על ראש יואב [וגו' ואל יכרת מבית יואב זב וּמְצֹרָע]" ועל חילול השם מגיחזי (מ"ב ה, כ): "ויאמר גחזי נער איש האלהים [וגו' ולקחתי מאתו מאומה]" מהו "מְאוּמָה" מן מומא דאית ביה ומנין שלקה בצרעת שנאמר (שם, כז) "וצרעת נעמן תדבק בך" ועל ברכת השם מגלית שנאמר (ש"א יז, מג): "ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו" ומנין שלקה בצרעת שנאמר (שם, מו) "היום הזה יסגרך ה' בידי" ואין הסגרה האמור כאן אלא לשון צרעת שנאמר (ויקרא יג, כא): "והסגירו הכהן" ועל גוזל את הרבים משבנא שהיה נהנה מן ההקדשות ומנין שלקה בצרעת שנאמר (ישעיה כב, יז): "הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ועוטך עטה" ואין ועוטך עטה אלא צרעת שנאמר (ויקרא יג, מה): "ועל שפם יעטה" ועל הגוזל את שאינו שלו מעוזיהו דכתיב (דה"ב כו, כא): "ויהי המלך עוזיהו מצורע עד יום מותו" ועל גסות הרוח דכתיב (שם כו, טז) "ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל בה' אלהיו" ועל לשון הרע ממרים דכתיב (במדבר יב, א): "ותדבר מרים ואהרן במשה" ומנין שלקתה בצרעת שנאמר (שם, י) "והענן סר מעל האהל [והנה מרים מצרעת כשלג]" ועל עין הרע שנאמר (ויקרא יד, לה): "ובא אשר לו הבית" מי שייחד ביתו לו ואינו רוצה ליהנות לאחרים כי הא דאמר ר"א (שם, לז) "שקערורת" שקיע ביתו באלין לווטייא לפיכך משה מזהיר את ישראל "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן":
ד. [ עריכה ]
רב הונא בשם רבי יהושע בר אבין ור' זכריה חתניה דרבי לוי בשם ר' לוי אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה ממי את למד מאיוב שנא' (איוב א, יד): "הבקר היו חֹרְשׁוֹת" מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא מעין עולם הבא שנאמר (עמוס ט, יג): "ונגש חורש בקוצר" (איוב א, טו): "ותפול שבא ותקחם" אמר ר' אבין בר כהנא יצאו מכפר קריינוס והלכו את כל האבילין ובאו למגדל צבעייא ומתו שם "ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך" אמר רבי יודן כל מקום שנאמר רק מיעוט אף הוא מושבר ומולקה אמר רבי יודן לבדי ועל לבדי להגיד לך אף הוא כיון ששמע מיד מת (יז): "עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים" ר' שמואל בר נחמן אמ' כיון ששמע איוב כך מיד התחיל מגייס חיילותיו למלחמה הה"ד (שם לא, לד) "כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני" אמר אומה זו בזויה שנאמר (ישעיה כג, יג): "הן ארץ כשדים זה העם לא היה" לא היתה באה אלא ליתן אימתה כיון שנאמר (איוב א, טז): "אש אלהים נפלה מן השמים" אמר מה אני יכול לעשות קל מן שמיא נפל מאן יכולה לעשות (איוב לא, לד): "וָאֶדֹּם לא אצא פָתַח" לקח לו חרס להתגרד בו אף במצרים כן (תהלים עח, מח): "ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים" ואחר כך (שם קה, לג) "ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם" ואח"כ (שם, לו) "ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם" אף מחלון וכליון כן בתחלה נגעה בהם מדת הדין בממונם ואחר כך (רות א, ה): "וימותו גם שניהם" ואף נגעים הבאים על האדם תחלה הן באים בביתו חזר בו טעון חליצה וא"ל טעון נתיצה הרי הן באים על בגדיו חזר בו טעון כביסה וא"ל טעון שריפה הרי הם באים על גופו חזר בו יטהר וא"ל "בדד ישב":
ה. [ עריכה ]
ד"א "כי תבאו אל ארץ כנען" ז' עממים הן ואתה אומר ארץ כנען רבנן אמרי רמזו מה חם סרסו וכנען לקה אף כאן ישראל חוטאין והארץ היא מתקללת ר"א בן יעקב ורבנן ר"א אומר על ידי שהיה כנען אביהם של כולם הה"ד (בראשית י, טו): "וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת" ורבנן אמרי ע"י שהיו כולם תגרין כמד"א (ישעיה כג, ח): "אֲשֶׁר סֹחֲרֶיה שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ" אמר ר' יוסי בן דוסא אליעזר הוא כנען ועל ידי ששימש אותו צדיק יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך הה"ד (בראשית ט, כה): "ויאמר ארור כנען" וכתיב (שם כד, לא) "ויאמר בא ברוך ה'" רבי יעקב בשם ר' יהודה בשם רבי נתן דבית גוברין עביד להו נטילת רשות ומה אליעזר יצא מכלל ארור לכלל ברוך על ידי ששימש אותו צדיק אחינו ישראל שנוהגין כבוד עם גדוליהם עאכ"ו לפיכך משה מזהיר את ישראל כי תבאו אל ארץ כנען:
ו. [ עריכה ]
וכתיב "נגע צרעת" תני ר' חייא וכי בשורה היא להם שנגעים באים עליהם תני רבי שמעון בן יוחאי כיון ששמעו כנענים שישראל באים עליהם עמדו והטמינו ממונם בבתים ובשדות אמר הקדוש ב"ה אני הבטחתי לאבותיהם שאני מכניס את בניהם לארץ מלאה כל טוב שנאמר (דברים ו, יא): "ובתים מלאים כל טוב" מה הקב"ה עושה מגרה נגעים בביתו והוא סותרו ומצא בו סימא וכי מי בא ואומר לכנענים שישראל נכנסין לארץ אמר רבי ישמעאל ב"ר נחמן ג' פרוזדיגמאות שלח יהושע אצלם הרוצה לפנות יפנה להשלים ישלים לעשות מלחמה יעשה גרגשי עמד [ופנה] מאליו לפיכך נתנה לו ארץ יפה כארצו הה"ד (ישעיה לו, יז): "עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם" זו אפריקי גבעונים השלימו שנאמר (יהושע י, א): "וכי השלימו יושבי גבעון" ל"א מלכים עשו מלחמה ונפלו:
ז. [ עריכה ]
"בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" זה בית המקדש שנאמר (יחזקאל כד, כא): "הנני מחלל את מקדשי גאון עֻזְּכֶם" "ובא אשר לו הבית" זה הקדוש ברוך הוא שנאמר (חגי א, ט): "יען ביתי אשר הוא חרב" "והגיד לכהן" זה ירמיה שנאמר (ירמיה א, א): "מן הכהנים אשר בענתות" "כנגע נראה לי בבית" זו טינופת ע"ז וי"א זה צלמו של מנשה הה"ד (יחזקאל ח, ה): "והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בביאה" מהו בביאה אמר רבי אחא בייה בייה תותבה מפני למרי דביתיה אמר רבי ברכיה כתיב (ישעיה כח, כ): "כי קצר המצע מהשתרע" אין המטה יכולה לקבל אשה ובעלה וריעה כאחת אלא "והמסכה צרה כהתכנס" עשיתם צרה גדולה לאותו שכתוב בו (תהלים לג,): "כונס כנד מי הים" וצוה הכהן ופנו את הבית (מ"א יד, כו): "ויקח את אוצרות בית ה'" "ונתץ את הבית" - (עזרא ה, יב): "וביתא דנא סתריה" "והוציא אל מחוץ (למחנה) [לעיר]" "ועמא הגלי לבבל" יכול לעולם ת"ל "ולקחו אבנים אחרות" שנאמר (ישעיה, כח): "לכן כה אמר ה' אלהים הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש":
קישורים חיצוניים
מדרש מעוצב, באתר דעת.