<< | ספר ויקרא • פרק י"ג • פסוק מ"ה | >>

נוסח המקרא

והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא

וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא.

המהדורה המוטעמת:

וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א ׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/הַ/צָּר֜וּעַ אֲשֶׁר־בּ֣/וֹ הַ/נֶּ֗גַע בְּגָדָ֞י/ו יִהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְ/רֹאשׁ/וֹ֙ יִהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְ/עַל־שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְ/טָמֵ֥א׀ טָמֵ֖א יִקְרָֽא׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וּסְגִירָא דְּבֵיהּ מַכְתָּשָׁא לְבוּשׁוֹהִי יְהוֹן מְבַזְּעִין וְרֵישֵׁיהּ יְהֵי פְרִיעַ וְעַל שָׂפָם כַּאֲבִילָא יִתְעַטַּף וְלָא תִסְתָּאֲבוּ וְלָא תִסְתָּאֲבוּ יִקְרֵי׃

ירושלמי (יונתן):

וּמְצוֹרָעָא דְבֵיהּ מַכְתְּשָׁא לְבוּשׁוֹי יְהוֹן מְבַזְעוּן וְרֵישֵׁיהּ יְהֵי מֵרַבֵּי פֵּרוּעַ וְעַל סַפְרַיָא יֶהֱוֵי מְהַלֵךְ וְעַל שִיפְמֵי יְהֵי מְעַטֵף וְהֵי כַאֲבֵילָא יְהֵי לְבוּשׁ וּכְרוֹזָא מַכְרִיז וַאֲמַר רְחוּקוּ רְחוּקוּ מִן מְסָאֲבָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"פרמים" - קרועים

"פרוע" - מגודל שער

"ועל שפם יעטה" - כאבל

"שפם" - שער השפתים גרינו"ן בלע"ז

"וטמא טמא יקרא" - משמיע שהוא טמא ויפרשו ממנו (מ"ק ה)

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[כח] שלא יהיו טמאים יושבים עמו. פירש רש"י בפרק אלו דברים במסכת פסחים (דף סז.) ללמוד על ששלוחו של מצורע יותר מכל שאר טמאים, לכך כתב אצלו "בדד ישב":

[כט] מחוץ לג' מחנות. דהא כיון דטמא מת וזב כל אחד ואחד נשתלח למחנה אחת, שכן ילפינן בפרק אלו דברים (פסחים דף סז.) "ולא יטמאו את מחניהם" (במדבר ה', ג'), 'מחנם' הוי ליה לומר, מאי "מחניהם", אלא ליתן מחנה לזה ומחנה לזה. פירוש - אלא ליתן מחנה לזה לטמא מת, ומחנה לזב. דאין לומר "ולא יטמאו את מחניהם" קאי על זב ועל מצורע, למה לי למכתב כך, הרי כבר ילפינן דמצורע משתלח למחנה מיוחדת, מדכתיב "בדד ישב", אלא על כרחך "ולא יטמאו מחניהם" קאי אזב ואטמא מת, דטמא מת דהוא קל טפי - משתלח ממחנה שכינה, וזב - חוץ למחנה לויה, ובמצורע נאמר "בדד ישב", אם כן נשתלח הוא חוץ לשלש מחנות:

והרא"ם תירץ, דלא נוכל לומר "ולא יטמאו מחניהם" רוצה לומר זב ומצורע, דהא בקרא כתיב (במדבר ה', ב'-ג') "וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום וגו'", דודאי חד קרא בזב וחד קרא בטמא מת, דלשלוח מצורע לא צריך קרא, דכבר כתיב "בדד ישב", ואם כן הנך תרי קראי בטמא מת ובזב איירי, ובודאי "ולא יטמאו מחניהם" אהני טמאים קאי, והשתא "בדד ישב" מחוץ לג' מחנות. ובודאי שאין זה נכון, דמי מגיד לי דקרא "ולא יטמאו מחניהם" קאי על "וישלחו מן המחנה מחוץ למחנה תשלחום":

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

פְרֻמִים – קְרוּעִים (ספרא שם,ו).
פָרוּעַ – מְגֻדַּל שֵׂעָר (שם).
וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה – כְּאָבֵל (שם,ז).
שָׂפָם – שְׂעַר הַשְּׂפָתַיִם, גירנו"ן [gernon = שפם] בְּלַעַז.
וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא – מַשְׁמִיעַ שֶׁהוּא טָמֵא וְיִפְרְשׁוּ מִמֶּנּוּ (ספרא שם; מו"ק ה' ע"א).

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה. אמרו במדרש והצרוע זה בית המקדש, אשר בו הנגע זו עבודה זרה שמטמאה כנגע, בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה, וראשו יהיה פרוע זו שכינה שנסתלקה משם, ועל שפם יעטה שבטלו את התורה, וטמא טמא יקרא זה חורבן ראשון וחורבן שני.

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

והצרוע אשר בו הנגע וגו'. מה ת"ל אשר בו הנגע פשיטא כי אם אין בו הנגע אינו צרוע, ומכאן ראיה שצרעת שם המכה כמבואר למעלה וכן יתבאר בסמוך פר' מצורע ונגע כנוי על העון כי החוטא נוגע בכבוד שמים או בכבוד הבריות וזה דעת המדרש האומר כנגע נראה לי בבית זה ע"ז כו' (ילקו"ש מצורע יד.תקסג) ע"כ אמר כאן על הצרוע שנלקה בצרעת על שספר לשה"ר לפגום הבריות וקבלת רז"ל שכל הפוסל במומו פוסל (קידושין ע, א) לכך נאמר אשר בו הנגע, כי בו נמצא בעצם וראשונה כל נגע וקלון שרצה לפגום בו את חבירו. ראשו יהיה פרוע, לכפר על גסות רוחו שרצה להיות לראש על כל אדם. ובגדיו יהיו פרומים, לכפר על צרות העין כי כל צר עין מסתמא גם בגדיו קרועים ומטולאים. ועל שפם יעטה, לכפר על חטא הלשון שבשפתיו. וטמא טמא יקרא, כי המטמא בניב שפתיו אחרים אז טמא יקרא גם הוא כי ודאי במומו פוסל. וכל ימי אשר הנגע בו, דהיינו העון אז יטמא לפי שטמא הוא מצד מעשיו.

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת תזריע נגעים פרק יב (עריכה)

[ה] "והצרוע"-- אף על פי כהן גדול. לפי שנאמר "ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום" יכול אעפ"י מנוגע?.. מה אני מקיים "בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע"? בכל אדם חוץ מכהן גדול... ת"ל "אשר בו הנגע"-- אעפ"י כהן גדול

[ו] "בגדיו יהיו פרומים"-- יהיו קרועים. "וראשו יהיה פרוע"-- לגדל פרע, דברי ר' אליעזר. ר' עקיבא אומר, נאמר הויה בראש ונאמר הויה בבגדים, מה הויה אמורה בבגדים דברים שהם חוץ מגופו אף הויה האמורה בראש דברים שהם חוץ מגופו

[ז] "ועל שפם יעטה"-- חופה ראשו כאבל

"וטמא טמא יקרא"-- אומר פרוש. אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? ת"ל "טמא טמא יקרא". [ח] או מה זה מיוחד שבראשו נגעו אף אני אביא את הנתקים שבראשו נגעו, ומנין לרבות שאר המנוגעים? ת"ל "וטמא טמא יקרא". [ט] ומנין לרבות שאר הטמאים? ת"ל "וטמא טמא יקרא". ארבה אני את הטמאים החמורים ולא ארבה את הטמאים הקלים-- טמא מת ובועל נדה וכל המטמאים את האדם מנין? ת"ל "טמא טמא יקרא

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

וראשו. ד' דין ואידך וראשו בשמים. וראשו מגיע השמימה. וראשו לעב יגיע. כשביל שהגיע ראשו עד לשמים ע"כ נגעים באים עליו וראשו יהיה פרוע:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

עונשו של פטפטן

(ויקרא יג מה): "והצרוע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, ו'טמא! טמא!' יקרא"

המצורע צריך להיות באבל ולנהוג מנהגי אבלות - קריעת בגדים, גידול השער ללא גילוח (עד שיהיה פרוע), ועוד; ראו מנהגי אבל בתנ"ך .

ע"פ חז"ל, צרעת באה כעונש על לשון הרע, על כך שאדם דיבר יותר מדי; כדי לכפר על עונש זה, המצורע צריך להיות מבודד מחברת בני האדם, שם לא יהיה לו עם מי לרכל, והמילה היחידה שמותר לו להגיד היא " טמא! ".

ובשיעור של הרב מנשה וינר, שהסביר עניין זה, שאלה מישהי: ואם המצורעת היא אישה - איזו מילה היא אומרת? והתשובה היתה: זו באמת שאלה קשה. רגע, זה שאלה לא מציאותית; אישה פטפטנית -- הרי אין דבר כזה...