קטגוריה:ויקרא טז ד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם
המהדורה המנוקדת: כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כִּתּוּנָא דְּבוּצָא דְּקוּדְשָׁא יִלְבַּשׁ וּמִכְנְסִין דְּבוּץ יְהוֹן עַל בִּשְׂרֵיהּ וְהִמְיָנָא דְּבוּצָא יֵיסַר וּמַצְנַפְתָּא דְּבוּצָא יַחֵית בְּרֵישֵׁיהּ לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא אִנּוּן וְיַסְחֵי בְּמַיָּא יָת בִּשְׂרֵיהּ וְיִלְבְּשִׁנּוּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כִּיתוּנָא דְבוּץ מִילַת קוּדְשָׁא יִלְבַּשׁ וְאַווֹרְקְסִין דְבוּץ מִילַת יְהוֹן עַל בִּישְרֵיהּ וּבְקִמוּרָא דְבוּץ מִילַת יֵצֶר וּמַצְנִיפָא דְבוּץ מִילַת נְטִיכַס בְּרֵישֵׁיהּ לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא הִינוּן בְּרַם בִּלְבוּשֵׁי דַהֲבָא לָא יְהֵי עָלֵיל מְטוֹל דְלָא יִדְכַּר חוֹבַת עֵיגְלָא דְדַהֲבָא וּבִזְמַן מֵעֲלֵיהּ יַסְחֵי יַת בִּישְרֵיהּ בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי וְיַלְבֵּישִׁינוּן: |
רש"י
"קדש ילבש" - (ת"כ) שיהיו משל הקדש
"יצנף" - כתרגומו יחית ברישיה יניח בראשו כמו (בראשית לט) ותנח בגדו ואחתתיה
"ורחץ במים" - אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו (יומא ל') וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן ומבגדי לבן לבגדי זהב ובכל חליפה טעון טבילה ושני קדושי ידים ורגלים מן הכיור
מפרשי רש"י
[ח] דאין קטיגור נעשה סניגור. אף על גב שפר עצמו היו מקריבים ביום הכפורים לפני ולפנים, זה שאני, שכבר נשתנה ואין כאן פר, אלא דם הפר, ולא שייך בזה 'אין קטיגור נעשה סניגור', כך מתרץ במסכת ראש השנה בפרק ראוהו ב"ד (כו.). ואף על גב דבחוץ כל ימות השנה היה משמש, ולא אמרינן 'אין קטיגור נעשה סניגור', בחוץ שאני, אבל בפנים 'אין קטיגור נעשה סניגור'. ויראה לי מה שאמרו חכמים ז"ל (שם) 'אין קטיגור נעשה סניגור', לפי שההפכים לא יסבלו בענין אחד, ומפני שחטאו בזהב, ואם כן הזהב מתיחס אל החטא, לכך אסור לכנוס לפנים, ששם הדבוק לגמרי, כי אנו רואים שהזהב מוכן הוא להיות נפרד על ידו אל הדבוק. אבל בחוץ שריא, שהרי אין הדבוק שם לגמרי. ולפיכך 'אין קטיגור נעשה סניגור' בפנים דוקא, ולא מבחוץ. ואתה תבין זה, כי הוא ענין נסתר איך נאמר ש'אין קטיגור נעשה סניגור':
[ט] שיהיו משל קדש. דאין לומר שיהיו קדש, דאם (לא) כן לא לכתוב רק 'כתונת בד ילבש', ופשיטא שהם בגדי קדש, דלא היה העבודה רק בבגדי קודש, אלא שיהיו משל קדש, לאפוקי שלא יהיו משל אהרן כמו שהיה הפר משל אהרן (רש"י פסוק ו), אלא משל קדש. ו"בגדי קדש הם" דסיפא דקרא, דרשו בתורת כהנים שכל הבגדים שמשמש בהם כל ימות השנה - שיהיו משל הקדש:
[י] יצנוף כתרגומו כו'. פירוש, שאין "יצנוף" שכאשר הוא בראשו עושה אותו למצנפת, כדמשמע "ובמצפנת בד יצנוף", שמשמע על ידי הלבישה נעשה מצנפת, זה אינו, רק כתרגומו 'יחות בראשו', שכאשר מניח המצנפת בראשו נקרא "יצנוף":
[יא] אותו היום וכו'. פירוש, הא דכתיב "ורחץ את בשרו", לא שיהיה פירושו אם נטמא שיטבול, דזה פשיטא שאם הוא טמא שיטבול, אלא אף בלא טומאה כלל צריך טבילה, שהרי לא זו בלבד, שהרי טעון חמש טבילות ביום הכיפורים, וילפינן במסכת יומא בפרק אמר להם הממונה (ל.), ואליבא דרבי יהודה (שם לב.) ילפינן כך, דכתיב גבי חלוף בגדיו מעבודת פנים לעבודת חוץ (פסוקים כג, כד) "ופשט את בגדי הבד אשר לבש וגו' ורחץ בשרו במים וגו'", אם כן כל שינוי בגדים מעבודת פנים לעבודת חוץ צריך טבילה. וכן מבגדי (לבן) [זהב] לבגדי (זהב) [לבן] טעון טבילה, וילפינן ליה מדכתיב "כתונת בד קדש ילבד וגו' ורחץ את בשרו במים ולבשם", וזהו שינוי בגדים מבגדי (לבן) [זהב] לבגדי (זהב) [לבן]. ומפני שחמשה פעמים היה משנה בגדיו; מתחלה עבודת תמיד השחר בבגדי הזהב, ואחר כך עבודת היום בבגדי לבן, ואחר כך אילו ואיל העם בבגדי זהב, והוצאת הכף והמחתה בבגדי לבן, תמיד של בין הערבים בבגדי זהב, ולכל אחד טבילה, נמצא חמש טבילות ביום הכפורים:
ועשר קדושין, וילפינן ליה שם מקרא. ואליבא דרבי יהודה מקל וחומר, אם בכל ימות השנה כשבא לעבוד אין טעון טבילה, אפילו הכי קדוש ידים ורגלים צריך, יום הכיפורים שטעון טבילה בכל עבודותיו, אינו הדין שטעון קדוש ידים ורגלים בכל עבודותיו. והשתא למדנו לבישת בגדיו שצריך קדוש ידים ורגלים. וילפינן פשיטת בגדיו שטעון קדוש ידים ורגלים מקרא דכתיב (פסוק כד) "ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדיו אשר לבש", "אשר לבש" למה לי, כלום אדם פושט מה שלא לובש, אלא למדך להקיש פשיטת בגדיו ללבישת בגדיו; מה לבישת בגדים טעון קדוש כדילפינן מקל וחומר, אף פשיטת בגדים טעון קדוש, ואלו הן עשר קדושין וחמש טבילות. ולרבי יליף התם מקרא אחריני, ודברי רבי יהודה יותר לפי פשט הכתוב:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ – שֶׁיִהְיוּ מִשֶּׁל הֶקְדֵּשׁ.
יִצְנֹף – כְּתַרְגּוּמוֹ: "יָחֵת בְּרֵישֵׁהּ", יַנִּיחַ בְּרֹאשׁוֹ, כְּמוֹ "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ" (בראשית לט,טז), "וַאֲחֵיתְתֵּיהּ" (ת"א).
וְרָחַץ בַּמַּיִם – אוֹתוֹ הַיּוֹם טָעוּן טְבִילָה בְּכָל חֲלִיפוֹתָיו. וְחָמֵשׁ פְּעָמִים הָיָה מַחֲלִיף, מֵעֲבוֹדַת פְּנִים לַעֲבוֹדַת חוּץ וּמִחוּץ לִפְנִים, וּמְשַׁנֶּה מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן וּמִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, וּבְכָל חֲלִיפָה טָעוּן טְבִילָה, וּשְׁנֵי קִדּוּשֵׁי יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר.
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ואם תשכיל בלשון בד, תמצאנו כולל כמה כוונות מופלאות, כי ירמוז על ההכנעה והשפלות, וירמוז על היחוד, ובגוון שלו על המחילה, ומספרו על הקו האמצעי ירמוז על ההכנעה, שהרי הבד צמח עולה מן העפר להכנע העובד שהוא עפר מן האדמה, מה שאין כן בצמר שהוא עולה מבעלי חיים, וכן אמרו במסכת יומא כי דבר העולה מן הקרקע בד בבד, וזהו לשון בדים וענפים, ירמוז על היחוד, שכן לשון בד יחידי. ומן הידוע שהחוט שלו יחידי אינו נחלק כלל, כמו הצמר שהחוט שלו נחלק וכן השער באדם, וזה שאומר בד בבד, כלומר יחידי שאינו נחלק, וא"כ הרי יש בו סימן ורמז ליחוד. וכן הבד הוא לבן וגוון הלובן הוא סימן המחילה, ופירש רש"י ז"ל שם במסכת יומא ריש פרק בא לו, בד דבר העולה מן הקרקע הוא הפשתן שאינו יוצא אלא מן הקנה האמצעי, מה שאין כן בקנבוס שהוא יוצא מבחוץ סביב העץ. והנה מספרו של בד שש וכן נקרא הבד בלשון שש רמז לקו האמצעי הנרמז בוא"ו שבשם שהכהן דוגמתו.
וכבר ידעת, שהכרובים לפני ולפנים נרמזים הם בה"א וא"ו, והנה הה"א בכלל הוא"ו, וזהו לשון בד שבו נכנס לפני ולפנים שמספרו שש.
ועוד נראה לי בכתוב הזה ענין, והוא שידוע כי חלקי גוף האדם שלשה, כנגד שלשה חלקי המציאות, וזה להורות כי הוא כולל כל העליונים והתחתונים. ומזה יש לו כח להמשיך הברכה ולהשפיע כח עליון בתחתונים, אף כי הכהן הגדול המיוחד לעבודת המקדש. וזהו שאמר ומכנסי בד יהיו על בשרו, וזהו ממתניו ולמטה, שהוא החלק השפל באדם, כנגד עולם השפל, ובאבנט בד יחגור, זהו אמצעות הגוף כנגד העולם האמצעי, והוא חלק עולם הגלגלים, ובמצנפת בד יצנוף דרך המצנפת להניחה בראשו, והראש הוא החלק העליון באדם, והוא מכוון כנגד עולם המלאכים, שהוא עליון ונכבד מן השאר. והנה סדר הלבישה ממטה למעלה והיתה מחשבת הכהן משוטטת בשלשה חלקי המציאות ממטה למעלה, כסדר לבישת הבגדים, ומתקדשת בקדושת העליונים, וזהו שהתחיל הכתוב בקדש וסיים בקדש.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ד"א לכך פרט אלו ד' בגדים. כנגד הדברים שנכשלו בהם בני אהרן והנה הכתונת ואבנט הוא על דרך שמסיק בילקוט (שמיני תקכד) שהיו בני אהרן מהלכים אחר משה ואהרן ואמרו מתי ימותו ב' זקנים הללו ואנו נוהגין שררה על הציבור, רבי אייבו אמר בפיהם אמרו דבר זה ר' פנחס אמר בלבם הרהרו וקשה במאי קמפלגי ומי הגיד להם שכך אמרו, או בלבם הרהרו.
ונראה שדעת ר' אייבו נוטה לומר, מדקאמר כתונת בד קודש ילבש והכתונת מכפר על ש"ד, והיכן מצינו שבני אהרן נכשלו בחטא ש"ד, אלא ודאי שבפיהם אמרו דבר זה והיו מלבינין פני משה ואהרן באמרם שאינן ראויין להיות מנהיגים כי אם מצד שהם זקנים והמלבין חבירו חשוב כשופך דמים, על כן בא כתונת זה לכפר על ש"ד שלא יבא אהרן אל הקודש ויהיה עליו חשש חטא זה כי בני אהרן היו מלוכלכים בחטא זה וחזו את האלהים, ויען כי לא לפניו חנף יבא (איוב יג, טז) לא יבא במגוריו רע על זה הזהיר את אהרן על כפרה זו בבואו אל הקודש שלא יבוא אל הקודש מלוכלך בחטא זה.
ודעת רבי פנחס, מדקאמר ובאבנט בד יחגור המכפר על ההרהור ודאי בלבם הרהרו זה וכדרך שבארנו דברי ר' אייבו, ור' אייבו סבר שהאבנט מכפרת על ההרהור של עריות כי בני אהרן לא היו להם נשים ומי שהוא בלא אשה מלא הרהורי עבירה, ורבי פנחס סבר שהכתונת המכפר על ש"ד היינו לפי שלא עסקו בפריה ורביה ע"כ דומה כאילו שפכו דם כדמסיק ביבמות (דף סג:) תניא רבי אליעזר אומר כל שאינו עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים שנאמר (בראשית טו, א) שופך דם האדם וכתיב (בראשית ט, ז) ואתם פרו ורבו, וטעמו של דבר כי דם זרעותיו הנה נדרש מידו. ומכנסי בד המכפר על ג"ע בעבור שנכנסו שתויי יין המרגיל לערוה וכארז"ל (יומא עה, א) כל הנותן עיניו בכוסו כל העריות דומות עליו למישור שנאמר (משלי כג, לא) כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים. ובמצנפת בד כי הוא מכפר על גסות הרוח וזה כולל כמה מיני עון שיחסו להם רז"ל התלוין בגסות הרוח הן שהסתכלו בשכינה מתוך לב גס, הן מה שהורו בפני משה רבן, וכמה מיני עבירות זכרנום למעלה פר' שמיני (ויקרא י.א) ולפי שבני אהרן מתו על שחזו את האלהים בעוד היותם מלוכלכים בחטאים אלו ע"כ צוה לאהרן בבואו לראות כבוד ה' יהיה נקי מכל לכלוכי חטאים אלו וילבש ד' בגדי לבן אלו המלבנים החטאים האלו שאם יאדימו כתולע כצמר יהיו ועוד שכדרך שבא לראות פני השכינה לבושיה כתלג חיור כך בא ליראות בבגדי לבן.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ה] "בד"-- שיהיו של בוץ. "בד"-- שיהיו חדשים. "בד" שיהיו כפולים. "בד" שלא ילבש עמהם בגדים אחרים. יכול לא ילבש עמהם בגדי פשתן אבל ילבש עמהם בגדי צמר? ת"ל "בד". יכול לא ילבש עמהם בגדי חול אבל ילבש עמהם בגדי קדש? ת"ל "בד".
ומה תלמוד לומר "בד" "בד" ארבעה פעמים? למעט ארבעה כלים שנאמר בהם "לפני ה'":
- [ו] מתוך שנאמר בחשן "ונשא אהרן את חשן המשפט על לבו בבואו אל הקדש לזכרון לפני ה' תמיד" יכול יכנס בו לפני ולפנים? ת"ל "בד"-- ולא בחשן.
- [ז] מתוך שנאמר באפוד "ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון" יכול יכנס בו לפני ולפנים? ת"ל "בד"-- ולא באפוד.
- [ח] מתוך שנאמר במעיל "והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש לפני ה'" יכול יכנס בו לפני ולפנים? ת"ל "בד"-- ולא במעיל.
- [ט] מתוך שנאמר בציץ "והיה על מצחו תמיד לרצון לפני ה'" יכול יכנס בו לפני ולפנים? ת"ל "בד"-- ולא בציץ.
[י] "קדש ילבש"-- שיהיו משל קדש. אין לי אלא אלו בלבד, מנין לרבות שאר בגדי כהונה גדולה ובגדי אחיו הכהנים? ת"ל "בגדי קדש"-- בנין אב לכל הבגדים שיהיו משל קדש.
[יא] מנין שהוא טעון טבילה? שנאמר "ורחץ במים את בשרו ולבשם".
[יב] ומנין המשנה מבגדי לבן לבגדי זהב, מבגדי זהב לבגדי לבן, שהוא טעון טבילה? ת"ל "בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם".
[יג] יכול המשנה מבגדי זהב לבגדי זהב, מבגדי לבן לבגדי לבן, יטעון טבילה? ת"ל "הם".
יכול יטעון טבילה בין מכנסים לכתונת, בין כתונת לאבנט, ובין אבנט למצנפת? ת"ל "ולבשם"-- כולם כאחת.
[יד] ומה ת"ל "ילבש...יחגור...יצנוף"? לפי שסופנו לרבות לו כלים אחרים בין הערבים. אין לו, יכול לא ילבש של שחרית?... ת"ל ילבש יחגור ויצנוף.ראו גם
ויקי על הפסוק
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- כתבו את ביאור ויקי על הפסוק!
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא טז ד"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.