ויקיטקסט:פרויקט מקראות גדולות
מתוך ויקיטקסט
תכונות הסטוריות – מקראות גדולות הינו דפוס של המקרא שיש בו ארבעה מרכיבים בדרך כלל:
- נוסח המקרא על פי המסורה
- הערות המסורה
- תרגומים ארמיים
- מבחר פרשנות מסורתית (במיוחד פרשני הפשט של ימי הביניים)
למידע היסטורי נוסף, ראה את המאמר המלא על "מקראות גדולות" בויקיפדיה. דף זה מיועד לתאר את קווי העבודה בבניית מקראות גדולות מהדורת ויקיטקסט.
מהדורה זו נמצאת בפיתוח.
תוכן עניינים |
[עריכה] נוסח המקרא
[עריכה] השימוש בתבניות
כל גירסה של כל פסוק תהיה במהדורת מקראות גדולות של ויקיטקסט בתבנית משלו. לדוגמה:
- כתיב: תבנית:רות ד ה כתיב (אותיות בכתיב המסורה). אין בתבנית זו אפילו נקודותיים (:) בסוף פסוק, אלא אך ורק נוסח האותיות על פי המסורה. בתבניות "כתיב" מציגים את האותיות הכתובות לבד, בדיוק כמו שהם מופיעים במגילה הכתובה על קלף. בדף שרוצים בו נקודותיים בסוף פסוק, ניתן להוסיף אותם מיד לאחר התבנית (דוגמה).
- כתיב וקרי: תבנית:רות ד ה כתיב וקרי (אותיות בכתיב המסורה, בתוספת קרי בסוגריים מרובעים [] לאחר הכתיב).
- ניקוד: תבנית:רות ד ה ניקוד (אותיות בכתיב המסורה עם ניקוד על פי המסורה). מילות "קרי" מנוקדות כרגיל על פי הקרי, ולפניהם מלות "כתיב" בסוגריים () ללא ניקוד.
- טעמים: תבנית:נחמיה ח ח טעמים - אותיות, ניקוד, וטעמים על פי המסורה. נצטרך בעתיד להגדיר תבניות בשביל קרי וכתיב.
באג: בגלל שיש עדיין באגים בהצגתם של ניקוד וטעמים באינטרנט, אנחנו בינתיים בונים את חלק ה"מקרא" של מקראות גדולות על פי נוסח האותיות בלבד. אבל בכל זאת כבר נפתח דוגמאות אחדות מלאות לטעמים, מסורה, וכו' כמו: מ"ג נחמיה ח ח.
יתרונה של שיטת התבניות לפסוקי המקרא – שעל פיה ניתן להציג כל תצוגה אפשרית, לכל פסוק במקרא, בכל הקשר אפשרי. ניתן אף לבנות על פי התבניות "מהדורות" שונות של המקרא לפי שיטות שונות של עריכה!
[עריכה] עקרונות הנוסח
תבנית רגילה כמו: תבנית:יונה א א כתיב או תבנית:נחמיה ח ח טעמים תהיה מבוססת על האותיות, הניקוד, והטעמים על פי המסורה לפי כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו.
שיטת העריכה תהיה של הרב מרדכי ברואר, כדלהלן:
- האותיות תמיד לפי הכתר, ובמקומות בנ"ך שהכתר חסר בהם לפי שיטת הרב ברואר. בתורה כבר אין שום ספקות לגבי נוסח האותיות של הכתר.
- ניקוד וטעמים: על פי נוסח הכתר לפי שיטת הרב ברואר.
- יש מאפיינים ב"כתר" שאינם נוחים לקורא היום, ובהם עשה הרב ברואר שינויים קלים. חלק מהחטפים הוחלפו בשואים, והרב ברואר הוסיף געיות (מתגים) לפי מה שהיה בדפוסים המקובלים (ולא מופיעים בכתר). בתבנית רגילה כמו נחמיה ח ח טעמים נלך בעקבותיו בשואים ובגעיות למען נוחות הקורא.
- אפשר להוסיף תבניות לפסוקים גם לפי שיטות אחרות, לדוגמה: יונה א א טעמים כתר - בשביל נוסח פסוק המשקף את הכתר באופן מושלם, כולל חטפים וגעיות. בתבנית זו ניתן להוסיף גם "עיגולי מסורה" וסימן "רפה" וכל הסימנים המאפיינים את הכתר. אבל לא זאת תהיה שיטת העבודה הרגילה בתבניות המסומנות ב"טעמים" בלבד (ללא "כתר").
פרשיות ושירות: יש מקומות שבהם הרב ברואר לא הלך בעקבות כתר ארם צובה, כגון מגילת אסתר ושירת האזינו. אנחנו נציג את הדברים לפי הכתר, יחד עם הצגה אלטרנטיבית לפי מנהגים אחרים.
[עריכה] תיעוד
בכל פרט קטן שיש בו שינוי באותיות, ניקוד, טעמים, געיות, סימנים - בכולם ניתן לתעד את מקורות הנוסח בדף השיחה של התבנית.
[עריכה] מסורה
כאשר נוסיף את המסורה, נוסיף אותה בדיוק, אות באות וסימן בסימן, כמו שהוא מופיע בכתר ארם צובה, ובכתב יד לנינגרד במקומות שבהם הכתר לא נשמר. דוגמה: מ"ג נחמיה ח ח (על פי צילום כתב יד לנינגרד).
ניתן להוסיף הסבר להערת המסורה בדף של מקראות גדולות לאחר התבנית, אבל לא בתוך תבנית הערת המסורה עצמה.
[עריכה] מפרשי המקרא
מטרתנו להוציא בהדרגה נוסח מדויק ככל שיותר לדברי המפרשים, בתוספת עריכה קלה (כמו פתיחת ראשי תיבות, הוספת פיסוק ומראי מקומות וכדומה). בשלבים הראשונים הנוסח יהיה מבוסס על המהדורות הישנות המקובלות.
בעתיד ניתן לתקן את נוסח המפרשים על פי מידע מכתבי יד ומקורות אחרים, בכפוף להגבלות של זכויות יוצרים. למעשה, אפשרות זו כבר קיימת מבחינה טכנית. חשוב מאוד: כל שינוי בנוסח הפירוש ניתן לתיעוד בדף השיחה של התבנית, וחשוב לעשות כך.
[עריכה] מבחר המפרשים
ניתן להציג בדף האינרטנט את כל המפרשים שנדפסו אי-פעם בכל המהדורות של מקראות גדולות בעבר. אין שום הגבלה של כמות.
לגבי מפרשים אחרים, שלא נדפסו בעבר ב"מקראות גדולות" אבל קרובים מאוד באופיים לפירושים הנמצאים בו, צריך החלטה עקרונית של קהילת התורמים לפני שמוסיפים אותם. דוגמה אפשרית: פירוש "העמק דבר" לנצי"ב מוולוז'ין.
[עריכה] השימוש בתבניות
במהדורתנו, כל פירוש על כל פסוק מוקלד לתוך תבנית משלו. לדוגמה: תבנית:רש"י על איכה א א.
דבר זה מאפשר את הצגתם של דברי המפרשים במגוון גדול של הקשרים:
- יחד עם שאר המפרשים על אותו פסוק בתוך דף מקראות גדולות.
- דברי המפרש לבד, ברציפות לכל הספר (בלי הפסוקים ובלי מפרשים אחרים).
- דברי המפרש משולבים עם נוסח המקרא (פסוק, פירוש, פסוק, פירוש).
- שילובים של מפרשים מסויימים (כגון פירוש רש"י לספר מסויים יחד עם כל הפירושים שנכתבו לרש"י).
[עריכה] הגהה רגילה
בדרך כלל, ובמיוחד בשלבים הראשונים של פרויקט מקראות גדולות, אנחנו מגיהים את דברי המפרשים על פי הדפוסים הרגילים של מקראות גדולות בתוספת עריכה קלה (כגון פיסוק מלא, פינוח ראשי תיבות, קישורים).
אם ימצא הקורא טעות בהקלדה – הוא יכול לתקן את זה מיד ובקלות על ידי עריכת התבנית של הפירוש. כדי להציג את התבנית ולערוך אותו, צריך רק ללחוץ על "עריכה" בדף שבו מופיע פירוש זה. בדף העריכה, בתחתית העמוד, יופיע קישור לתבנית עצמה. בתבנית ילחץ המתקן גם על "עריכה", יבצע את את התיקון, וישמור אותו.
במידה שתיקון זה הוא תיקון "רגיל" (על פי המהדורות הנפוצות של המפרשים), אז אין צורך לתעד את מקור התיקון. בכל זאת מומלץ להסביר אותו בקיצור בשורת ה"תקציר" (מתחת לתיבת העריכה).
[עריכה] הגהה על פי כתבי יד ודפוסים חשובים
אם תיקון לנוסח המפרש ייעשה על פי כתב יד או דפוס מיוחד, חובה לתעד אותו בדיוק. כל המידע על מקור הנוסח, ועל השיקולים להעדפת נוסח מסויים לדברי המפרש – מקומם בדף השיחה של התבנית, ולא בתוך התבנית עצמה.
[עריכה] דפי השיחה
- כל שיחה כללית לגבי הפרשנות על פסוק מסויים – מקומו בדף השיחה של אותו פסוק במקראות גדולות. לדוגמה, דיון לגבי המחלוקת בין רש"י לאבן עזרא על איכה פרק א פסוק א (ראה מ"ג איכה א א), או שאלה על הבנת דברי התרגום לאותו פסוק – ייעשה בדף השיחה של אותו פסוק (שיחה:מ"ג איכה א א).
- אבל כל ענין שנוגע לתיקון בנוסח של פירוש מסויים ("בפנים") – מקומו בדך השיחה של אותה תבנית.
[עריכה] ראו גם:
- פרויקט ויבינו במקרא (טעמי המקרא)
- פרויקט המשנה הפתוחה
