ויקיטקסט:פרויקט המשנה הפתוחה
מתוך ויקיטקסט
תוכן עניינים |
[עריכה] מבוא כללי לפרויקט המשנה הפתוחה
מטרותו הראשונה של פרויקט המשנה פתוחה היא לבנות מאגר טקסטים הקשורים למשנה, מאגר שהוא עשיר בתוכן, ומהימן, ושניתן להשתמש בו על פי רשיון לשימוש חופשי (בלי מגבלות של זכויות יוצרים). כל אחד יכול לתרום חומר רלוונטי לפרויקט באופן חופשי, את מה שרוצים ומתי שרוצים לתרום.
כל החומר הנמצא בפרויקט מהווה תרומה של מתנדבים לטובת הציבור. הטקסטים נכתבים ע"י הקלדה ידנית, בעמל רב.
מטרה שנייה: ליצור קהילת לומדי משנה, לימוד שיבוא מתוך עצם יצירת החומר כאן, וכן על ידי שימוש ב"דף השיחה" לכל משנה.
פירוש "משנה פתוחה": חוץ מהמשנה עצמה ומפרשיה הקלאסיים (שכולם עוברים עריכה ועיצוב קפדניים, כדי שיהיו נוחים לקריאה ביותר ושימושיים), אנחנו שואפים לבנות באופן קהילתי גם פירוש חדש ופתוח בשיטת ויקי, עם פתיחות למשניות וביאורים לתוכנם. פירוש קהילתי חדש זה נקרא: "משנה פתוחה". דף השיחה לכל משנה יכול להיות בסיס ללימוד קבוצתי שיהיה גם בסיס לכתיבת הפירוש ולעדכונו.
פרויקט זה שואף לבנות מאגר שהוא גם רב-לשוני. עד כה יש התחלה של הפרויקט לא רק כאן בעברית, אלא גם (באנגלית). אפשר לפתוח פרויקטים דומים גם בשפות אחרות (צרפתית, ספרדית, רוסית...).
[עריכה] קובצי אודיו: שיעורי משנה וקריאת משנה
צריך לציין שבאתר זה יש תמיכה מלאה לא רק לטקסטים דיגיטליים, אלא גם להעלותם ולהורדתם של קובצי אודיו. כלומר: אפשר בהחלט לא רק לתרום טקסטים לפרויקט המשנה הפתוחה, אלא גם שיעורי אודיו קצרים (בפורמט .ogg) עם קישורים למשניות (כל שיעור על משנה בודדת). נשמח אם יהיו כאן שיעורים מוקלטים איכותיים (על ידי מורי משנה מנוסים), והם יכולים להיות חלק נכבד מאד מהפרויקט.
עוד אפשרות חשובה מאד: הקלטות של קריאת משניות, בהיגויים ובמנגינתם של העדות השונות בישראל!
עזרה בהקלטת קבצי אודיו תוכלו למצוא ב-עזרה:אודיו.
[עריכה] מידע על הטקסטים
[עריכה] הטקסט
בוויקיטקסט הוטענו כל המשניות לפי נוסח דפוס וילנא לפי נוסח הרמב"ם. כמו כן הוטענו הפירושים עיקר תוספות יום טוב והברטנורא.
בדפים בהם כבר היה טקסט, הטקסט הושאר בתחתית הדף והוספה תבנית המסבירה שיש לשלב בין הטקסט הישן לחדש.
אך עדיין העבודה רבה: יש להגיה, לפענח ראשי תיבות, לפסק ולנקד. כמו כן אפשר לעמד את השורות לנוחות קריאה מירבית.
[עריכה] הפירוש
משנה פתוחה מיועדת להיות פירוש רצוף בלשון קל. כל אחד יכול להוסיף לו על פי ידיעותיו.
אפשר לפרש בשתי שיטות:
- בטקסט פני עצמו, כפי שנעשה בשתי ה"משניות לדוגמה" (ברכות פרק א משנה ד ופאה פרק א משנה א).
- בתוך הטקסט, כפי שנעשה במסכת סוכה.
ראוי שפירוש זה יכלול שני חלקים:
- פירוש קצר וקל, וכן פתיחה קצרה לפני המשנה מתי שצריך.
- דיונים ארוכים יותר - במדור "עיונים" לאחר הפירוש הקצר והקל.
[עריכה] ניקוד
עד כה הוספנו ניקוד במספר פרקים. לצורך הוספת הניקוד השתמשנו בתוכנת "אוטו-ניקוד" (שהוא חלק ממעבד התמלילים הישן "דגש"). קיימות גם תוכנות אחרות לצורך זה.
שיטת הניקוד תואמת בדרך כלל את המהדורות הרגילות. ב"משניות לדוגמה" ניסינו להוסיף גם "ניקוד אחר" בסוף, כאשר קיימות שיטות אחרות לניקודן של המלים, ואפשרויות אחרות לגבי הכתיב (דבר שמשפיע גם על הניקוד).
נקווה שיום אחד נקבל רשות להשתמש במשנה מנוקדת מתוך מאגר דיגיטלי.
גם נקווה שיום אחד נוכל להוסיף את שיטות הניקוד בכתבי היד החשובים של המשנה ובדפוסים, ובמיוחד להציג את שיטות הניקוד וההגייה של העדות השונות בישראל.
[עריכה] נוסח הרמב"ם
במכון ממרא קיים טקסט של המשנה על פי נוסח הרמב"ם, ואנחנו משתמשים בו באדיבותם הרבה כבסיס לנוסח הניתן כאן.
שינינו את הטקסט של "מכון ממרא" בשתי דרכים:
- פיסוק: שיטת הפיסוק היא שלנו, ומחקנו את סימני הפיסוק שלהם. וכן הוספתו את ה"עיצוב" המיוחד של "משנה פתוחה" (ראה למעלה).
- כתיב: תיקנו את הטקסט לפי הכתיב שנכתב בעצם כתב ידו של הרמב"ם. אפשר לבדוק כתיב זה על פי דפוסי-צילום של כתב היד המקורי הקיימים בכל ספרייה אוניברסיטאית, וכן על פי מהדורתו של הרב יוסף קאפח ז"ל (מוסד הרב קוק). הטקסט של "מכון ממרא" מבוסס על מהדורת הרב קאפח (אבל לא בכתיב שלו ולא בפיסוק). חסרונו של מהדורת הרב קאפח: שהוא לא מביא את הניקוד שהוסיף הרמב"ם בכתב ידו למלים שונות, ושממנו אפשר ללמוד הרבה על שיטתם של חכמי ספרד בהיגוי ובניקוד. אנו תקוה שבעתיד נוכל להוסיף ניקוד זה ע"פ צילום כתב היד.
הערה: את המשנה ופירושו בעצם כתב ידו של הרמב"ם לסדר מועד ולסדר נשים ניתן לראות כאן באתר של הספריה הלאומית.
[עריכה] פירוש הרמב"ם
פעם אחת (ב"משנה לדוגמה" ברכות פרק א משנה ד) הבאנו את המקור הערבי ואת התרגום העברי על פי מהדורת הרב קאפח (fair use).
לשאר כל המשניות, בגלל זכויות יוצרים, הבאנו את התרגום הישן והקדמון שנכתב על ידי מספר מתרגמים (התרגום לתחילת סדר זרעים נכתב ע"י ר' יהודה אל-חריזי). תרגום זה מופיע בש"ס ווילנא ובמשניות דפוס ווילנא (לאחרון, במהדורה גרועה בסוף הכרכים). הקלדנו אותו באופן ידני למסכת ברכות.
אנו מקווים מאד שבעתיד נוכל לקבל רשות ממוסד הרב קוק להשתמש כאן בתרגומו של הר"י קאפח, אבל בינתיים נסתפק בתרגום הישן. בכל זאת הוספנו לו פיסוק מלא, וחלוקה לקטעים, כדי להקל על הקריאה.
[עריכה] פירוש הרע"ב
פירוש ר' עובדיה מברטנורא הוקלד באופן ידני מהמשנה עם ע"ג פירושים (דפוס ווילנא). הוספנו פיסוק מלא, חלוקה לקטעים, ופענוח ראשי תיבות, הכל כדי להקל על הקריאה.
עד כה הצלחנו להקליד פירוש זה לכל המשניות במסכת ברכות, ובחמשת הפרקים הראשונים במסכת פאה.
[עריכה] פירושים נוספים
הותחל בהקלדת והעלאת פירושי "מלאכת שלמה" לרבי שלמה העדני, מחכמי תימן שעלה לארץ ישראל, ו"תפארת ישראל" לרבי ישראל ליפשיץ, שניהם בינתיים רק בברכות פרק א משנה א. מקור הטקסטים הוא במשניות עם ע"ג פירושים, דפוס ווילנא.
הוחל בהקלדת והעלאת פירוש "עיקר תוספות יום טוב", קיצור פירוש ה"תוספות יום טוב" לרבי יום טוב ליפמן הלר. קיצור זה נערך על ידי רבי משולם בן יואל כ"ץ לפני למעלה ממאתיים שנה, ואין עליו זכויות יוצרים.
כמו כן הוחל בעריכת קיצור מתוך ספר "שנות אליהו" לסדר זרעים מאת הגר"א (הגאון רבי אליהו בן רבי שלמה מווילנא).
[עריכה] רשימת המשתתפים
- Dovi 08:12, 6 ספט' 2004 (UTC)
- נחום 13:43, 9 יוני 2005 (UTC)
- Danny 01:22, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
- shl_p 13:27, 6 פברואר 2008 (UTC)
[עריכה] זכויות יוצרים
אסור לתרום טקסטים אלקטרוניים הלקוחים ממאגרים של טקסטים דיגיטליים ביהדות, שיש עליהם זכויות יוצרים. (במידה ועל הטקסט עצמו פגו זכויות היוצרים על פי חוק, כגון לאחר 70 שנה מפטירת המחבר, ניתן להשתמש בטקסטים כאלה כבסיס לעריכה של מהדורה חדשה, שכן הטקסט עצמו אינו שלהם).
צריך להבהיר שכל המאגרים האלה הינם רכוש מסחרי, ושייכים לבעלי הזכויות שלהם. הדרך היחידה להשתמש בהם היא לקבל רשות בכתב. המאגר היחיד שעד כה נתן לנו רשות כזו הוא מכון ממרא, שהרשה לנו באדיבותו הרבה לעבד את הטקסט שלו למשנה על פי נוסח הרמב"ם. אנחנו מודים להם מאד.
